דורות הראשונים/כרך ג/חלק שני/פרק יא
וראוי לנו לבאר במקום הזה דבר נפלא מאד אשר גם האחד אשר הרגיש בפירוש הדברים עצמם במקומם, והוא הגאון ר׳ דוד לוריא זצ"ל לא הרגיש בכל זה בהענין הגדול בכללו ובתוצאות היוצאות מזה.
הנה הדבר ידוע כי ר׳ אלעזר בן ערך לא בא ליבנה, ולא הי׳ שם אחרי מות רבו רבן יוחנן בן זכאי, בימי פעולת דור יבנה לעצמם, היינו בימי הבירורים והכרעת ההלכה. ואחרי מות רבם הגדול רבן יוחנן כן זכאי הלכו ראשי תלמידיו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע וכל חבריהם התישבו ביבנה, ור׳ אלעזר בן ערך התישב באמאוס.
ונראה בזה דבר גדול ונפלא, כי כאשר אחר זה נזדמנו חבריו עמו ורצו לבדקו אם בישבו בד בבד לבדו עוד תלמודו בידו לא שאלו ממנו חקירות חדשות, כי אם בדקו אותו בזה עצמו אם לא שכח את קבלותיהם מרבותיהם בגדר דברי יסוד המשנה.
ובא במדרש קהלת פרשה ז׳:
"כשנפטר (רבן יוחנן בן זכאי) הלכו ליבנה והלך ר׳ אלעזר בן ערך אצל אשתו לאמאוס למקום מים יפים ונוה יפה המתין להם שיבואו אצלו ולא באו כיון שלא באו בקש לילך אצלם ולא הניחתו אשתו אמרה לו מי צריך למי וכו׳ שמע לה וישב לו עד ששכח תלמודו (קבלותיו על יסוד המשנה) מאחר זמן באו אצלו (נזדמנו עמו) שאלו אותו פת חיטים או פת שעורים מי טב אוכלה בלפתן ולא ידע להשיבן" וכו׳.
והדברים סתומים וכבר פירשם הגאון ר׳ דוד לוריא ז"ל הביאו דבריו המפרשים שם.
ששאילתם לר' אלעזר בן ערך היתה על ההיא דתנן במס׳ נגעים פי"ג משנה ט׳ ״הי׳ לבוש בכליו וכו׳ הוא טמא מיד והן טהורים עד שישהה כדי אכילת פרס פת חיטין ולא פת שעורין מיסב ואוכל בליפתן".
והדברים "מי טב אוכלה בליפתן" ט״ס ותחת ״מי טב״ צריך להיות ״מיסב".
והדברים ברורים ולא יכול להיות ספק שכן הוא וענין דבר זה הוא כי במשנה נגעים שם נאמר:
"מי שנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והן טמאין מיד הי׳ לבוש בכליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו בידיו הוא טמא מיד והן טהורין עד שישהא כדי אכילת פרס פת חיטין ולא פת שעורין מיסב ואוכל בליפתן".
ומבואר מתוך שאילתן לר׳ אלעזר בן ערך שהלשון ביסוד המשנה הי׳ רק זה לבד ״עד שישהא כדי אכילת פרס".
והקבלה שקבלו כולם בגדר דברי יסוד המשנה הי׳ ששיעור כדי אכילת פרס האמור כאן הכונה לאכילת פת חיטים ולא פת שעורים וכן הכונה במיסב ואוכל בליפתן דוקא.
ואחר זה אם בימי יבנה או בימי סוף חתימת המשנה הוסיפו זה אצל יסוד המשנה ככל הדברים אשר סידרו אז אצל יסוד המשנה כל גדרי קבלותיהם וכל דברי הברורים כלם.
ומבואר לנו גם מהדברים האלה כל דבר יסוד המשנה וכל דבר התנאים היותר ראשונים עליה אם מתוך קבלותיהם עליה סיבותיהם או מתוך הבירורים יחד בבית הוועד.
ואם כי בנוגע לשאילתם מר׳ אלעזר בן ערך על המשנה ביסודה במס׳ נגעים שם הדברים פשוטים בולטים ומוכיחים על עצמם כי הדברים באו על יסוד המשנה הקבועה, הנה יש בנוגע להמשנה הזאת עצמה עוד דברים מפורשים במשנה גם במס' עירובין וגם במס׳ פרה, אשר מפני כי לא נודע עד היום כל דבר יסוד המשנה ודברי התנאים רק עליה ומתוכה, על ידי כל זה נשארו הדברים שם סתומים, ונתפרשו רק מתוך דוחקים שאין הולמתם.
ונבאר הדברים על ענינם כמו שהם.