דורות הראשונים/כרך ב/פרק ל
המחצה השניה מימי ינאי. שיבת הצדוקים לצור חרבם .
אם בראשית ימי אלכסנדר ינאי יכלו חכמי תורה לשוב למקומם ,ועל ידי זה גם החלו הסדרים לשוב לאט לאט, הנה באמצע ימי ינאי הוציאו הצדוקים פתאום את להט החרב ,ויאמרו השמד. כבר נתבאר כי גם בראשית ימי אלכסנדר ינאי הי׳ בריתו רק עם הצדוקים, וכל לבבו הי׳ אליהם ,עד שרק הם לבדם ישבו נם בהסנהדרין גם אחרי אשר מלך ינאי, וכל מה שעשה למלאות הפץ שלמינון אשתו הי׳ רק זאת כי בטל את רדיפות חכמי התורה, ויתן להם לשוב לארצם ולהתהלך בארץ ,ולשמעון בן שטח אחי המלכה גם קרב אליו, ויהיו דבריו עמו. אבל ברוחב לבבו וחכמתו הנפלאה הי׳ זה די לפני שמעון בן שטה ,וגם בסתר פנים בנה חרבות ,ויקומם כל הרוס.
הסנהדרין מחכמי התורה ישבו מחדש במקומם ,והעם הביטו אליהם ונהרו. גם ראש חכמי הדור יהושע בן פרחיה שב למקומו ,בתי ספר לכל העם הוקמו בכל עיר ועיר ובני העם ידעו את התורה מקטנם ועד גדולם ויקם דור חדש ועם תורתם בלבם. כי על כן אם כי שמעון בן שטח עצמו ידע איך להסתיר את עת הולד כל הדברים הגדולים ההם וידע לתת עליהם כפו להסתיר פניהם.
לא הי׳ אפשר כי יהי' הדבר כן כאשר כבר גדלו והצליחו כל המעשים ההם ויאירו במאור פניהם ויכריזו על עצמן ,והם עצמם באו וטפחו על פני הצדוקים. והנה ראו הצדוקים והכירו כי כבר נתקו כפות רגליהם מצור איתן אשר עמדו עליו ,ויתנו אל לבם לקדם פני הדבר.
ראו הצדוקים והכירו, כי שב רוח העם אליו וכי יחד עם זה גם החלו להרגיש את מכאובם כי נמכרו למפלגת אבירים הרודים בהם. כי על כן ראו והבינו כי לא טוב עשו בהעלימם עין ממעשי חכמי התורה, ויתנו לבם לשוב ולהרוס את כל אשר בנו ,ויחד עם זה לדכא לארץ גם את רוח העם העולה למעלה.
והשעה גם היא שחקה להם אז עוד הפעם ,כי שלמינון אשת ינאי כבר אבדה אז הרבה מכחה על ינאי.
כי בעוד אשר ינאי הי' עוד בעצם ימי עלומיו כבן שלשים וחמש או שלשים ושש ,התחילה היא כבר להתקרב לימי הזקנה, בהיותה אז כבר למעלה מחמשים. ובאמת מפורש על ינאי בדברי יאזעפוס XIII, 14, 2כי בימים ההם אהב המון נשים נכריות ויעגב עם זרות ,ויתמכר לעשות הרע.
ויאזעפוס יאמר שם "באשר — בעצת הצדוקים — סמר אל הצלב שמנה מאות אנשים ויצו לשחוט גם את נשיהם ובניהם לעיניהם ישב הוא בראש הומיות עם זונותיו עושה משתה שמנים ורואה במראה בלהות הזאת״.
ועל כן ראו הצדוקים כי העת טובה להפיק חפצם לשנות כל פני הדברים. ודרכם על הארין לא הי׳ ללכת אל מטרתם בצעדים מדודים ,והם אחזו דרכם כל פעם בסופה וסערה וברוח קטב ישוד. אף גם זאת כי בהיות שמעון בן שטח עוד בחצר המלכות ,הנה כבר ידעו את רוחב דעתו כי יכול הוא לקלקל עצתם ולהפר מחשבתם .וכי גם המלכה לא אבדה עוד את כל כחה ותוכל עוד ,אם ברב או במעט ,להיות לו לעזר. כי על כן בחרו דרכם להפיק חפצם מינאי לנתק את הקשר פעם אחת ,וכי ישרוף את המעברות אחריו, וילך בדרך אשר לא במהרה יוכל לשוב ממנה. ובידעם היטב כי בדרכם זו יפגעו בכל הרגשות העם, וכי אי אפשר מבלי שיתרגשו מאד נגד מעשי ינאי, הכינו גם את חיל בני הנכר, לעשות בהם נקמות בזרוע חשופה וחרב שלופה, וגם להומם ולאבדם.