דורות הראשונים/כרך ב/פרק כט



והרב פראנקעל בדרכי המשנה עמוד ‪ 34‬בחשבו שיש בזה סתירה בין‬ ‫הבבלי והירושלמי בא בחלומו להכחיש את דברי הבבלי ולהכריע כהירושלמי‪,‬‬ ‫‫והנה יאמר שם:

"ולא נודע לנו מן נתאי (הארבלי) כי אם מאמריו הבאים במס׳ אבות‪ ,‬אבל‬ מיהושע (בן פרחיה) מסופר בבבלי סוטה מ״ז (אמשטרדם בנבשתי): יהושע בן פרחיה ‫ ‫אזל ערק לאלכסנדריא של מצרים כי הוה שלמא שלח ליה שמעון בן שטח מני‬ ‫ירושלים עיר הקודש לך אלכסנדריא אחותי בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת שוממה‪,‬‬ ‫ובירושלמי חגיגה פ"ב ה״ב נמצאה סיפור הזח ממש אות באות אך במקום‬ ‫יהושע בן פרחיה איתא שם יהודה בן טבאי, והנה בחילופים בין הבבלי ובין הירושלמי‬ ‫בקורות ימים קדמונים לרוב גירסת הירושלמי צודקת יותר(!)‪ ,‬ובפרט בקורות אשר‬ ‫נתהוו בארץ ישראל (מא)‪ .‬וגם הסברא מכרעת כגירסת הירושלמי‪ .‬כי לגירסת‬ ‫הבבלי שב יהושע בימי שמעון בן שטח אשר נשאו וכתב עליו בשם ירושלים‬ ‫בעלי וכו׳ ובעל השב אל אשתו המשתוקקת אליו שב לגדולתו וישב בראש‪ ,‬ואם ‫כן הי' יהושע נשיא כאשר בראשונה ועמד בראש הסנהדרין עם שמעון בן שטח‬ ‫כי בודאי שמעון הי׳ כבר גדול הסנהדרין בכתבו האגרת הזאת וזה לא שמענו‬ ‫מעולם כי המשנה מונה לזוג אחד ‬יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח‪ ,‬גם יש‬ ‫לתמוה למה קפץ שמעון בן שטח בראש הלא בודאי הי׳ אז יהודה בן טבאי עוד‬ ‫וקודם לו‪ ,‬ולא נאריך בזה כי נראה בבירור שגירסת הירושלמי היא נכונה‬״‬ ‫אלה דבריו‪.‬‬

‫והנה היו רחוקים כל כך מידיעת ‪דברי הימים ההם, עד שנסתבך בשאלות‬ ‫על שאלות שאין להם מקום כלל‪ ,‬ויבוא להפוך את סדרי המעשים מתוך חסרון‬ ידיעתו‪.‬‬ ‫ וה‬נה הוא שואל כי בודאי בכתבו האגרת הי׳ שמעון בן שטח גדול הסנהדרין‬ ‫ואם כן עמד הוא בראש הסנהדרין יחד עם יהושע בן פרחיה וזה לא שמענו‬ ‫מעולם שהרי המשנה מונה את יהודה בן טבאי לבן זוגו ולא את יהושע בן פרחיה‪.‬‬ ‫ ובא ושואל עוד "וגם יש לתמוה למה קפץ שמעון בן שטח בראש״‪.‬‬

‫וכל זה אינו כי אם דברי תהו מתוך חסרון ידיעה‪ ,‬שמעון בן שטח לא‬ ‫קפץ לעמוד בראש, ולא כתב האגרת ליהושע בן פרחיה בתור "גדול הסנה‬דרין‬" ‫כי אם בתור אחי המלכה‪.‬‬

‫כי אחרי אשר בתחבולותיו בחצר המלכות עלה בידו כי נסתלקו הצדוקים‬ ‫ונשמטו מלשבת בסנהדרין‪ ,‬צעד עוד צעד לפנים, וישתדל להשיב להסנהדרין את‬ ‫כבודה הראשון ולהשיב מאלכסנדריא של מצרים את זקן הדור וראש כל חכמי‬ ‬הדור ההוא את יהושע בן פרחיה. ‬ ‫ושמעון בן שטח נשאר גם עתה רק חבר הסנהדרין‪ ,‬כמו שהי׳ לפני זה, ‫ורק אחרי מות אלכסנדר ינאי בימי שלמינון‪ ,‬כאשר שבו חכמי הדור‪ ,‬ויהו‬ושע בן‬ ‫פרחיה ונתאי הארבלי כבר נפטרו‪ ,‬אז עמדו בראש שמעון בן שטח ויהודה‬ ‫בן טבאי‪.‬‬ ‫ ואמנם כי לא חקר פראנקעל כלל את מעשי הימים ההם‪ ,‬ולא עמד על‬ ‫סידרן כל עיקר, עד ששם עמוד ‪ 35‬אצל שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי יעיר‬ ‫על הברייתא בקדושין ד׳ ס״ו וכתב: ‫ ‫‪"‬ובברייתא דקדושין אשר זכרנו למעלה (עמוד ‪ (14‬איתא "והי׳ העולם‬ ‫משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר התורה ליושנה״ והנה אף כי יהודה קדם‬ ‫לשמעון בגדולה — יהודה הי׳ נשיא ושמעון אב״ד לפי המשנה דחגינה פ״ב —‬ ‫אמרו והי׳ העולם משתומם עד שבא שמעון וכו׳‪.‬"‬

‫והנה לא ידע כלל שזה הי׳ לגמרי בשני זמנים וזה שנאמר במס׳ קדושין במעשה‬ ‫של יוחנן כהן גדול "והי׳ העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר התורה‬ ‫ליושנה״ הכונה מיד אחרי ימי יוחנן הורקנוס היינו בתחלת ימי אלכסנדר ינאי‪ ,‬ואז‬ ‫עדיין לא הי׳ לא יהודה בן טבאי נשיא ולא שמעון בן שטח אב״ד כי אם שיהושע‬ בן פרחיה רבם זקן הדור שב למקומו‪.‬‬

‫ודבר נשיאות יהודה בן טבאי הי׳ זמן רב אחר זה‪ ,‬וכמו שכבר נתבאר‬ ‫לנו כל זה‪.‬‬ ‫ וכל כך לא שם פראנקעל לב לדבריו עד אשר גם לא ראה את אשר בין‬ ‫עיניו‪ ,‬ויאמר‪:‬‬ "ובירושלמי חגיגה פ״ב ה״ב נמצא הסיפור הזה ממש אות באות אך‬ ‫במקום יהושע בן פרחיה איתא שם יהודה בן טבאי.‬״‬

‫וזה רק פרי חפזון‪ ,‬להעיד גם עדות שקר ולאמר "נמצא הסיפור הזה ממש‬ ‫אות באות".‬‬ ‫ אבל הלא השינוי בין סיפור הבבלי על יהושע בן פרחיה‪ ,‬לבין הסיפור‬ ‫בירושלמי ממה שהי׳ לאחר זמן עם יהודה בן טבאי באמת רב ועצום מאד‪.‬‬ ‫והוא מפני שאין בזה גירסאות שונות ואין בזה מחלוקת בין הבבלי והירושלמי‬ ‫עם מי הי׳ זה‪ ,‬אם עם יהושע בן פרחיה או עם יהודה בן טבאי‪ ,‬כי אם שהנם‬ מעשים שונים ומתוך מאורעות שונים ככל אשר כבר נתבאר‪.‬‬

‫כי דבר יהושע בן פרחיה היתה על ידי המאורע הגדול בימי יוחנן והריגת‬ ‫החכמים אז‪.‬‬

‫ודבר יהודה בן טבאי היתה בשעת שלום בראשית ימי שלמינון‪.‬‬ ‫ועל כן באמת שונים דברי הבבלי והירושלמי זה מזה לגמרי‪.‬‬ ‫וכל זה לא ראה פראנקעל ולא הרגיש כל עיקר ויבוא ויעיד שהוא ממש‬ ‫אות באות‪.‬‬ ‫ ונבאר הדברים:‬ ‫א) בבבלי נאמר כד הוה קטיל יוחנן (או ינאי) לרבנן שמעון בן שטח‬ אטמינהו אחתיה יהושע בן פרחיה אזל ערק וכו׳‪.‬‬ ‫ ומכל זה לא לבד שאין גם זכר בירושלמי כי אם שהדברים גם מפורשים‬ ‫שם כי יהודה בן טבאי הלך בזמן שכל הסדרים על מכונם‪ ,‬ולא מפני חרב נדד‬ ‫כי אם מחפצו הטוב‪ ,‬ומתוך סדרי מדינה השלמים‪.‬‬ ‫והלשון שם הוא: "יהודה בן טבאי הוון בני ירושלים בעון ממניתיה נשיא בירושלים‬ ואזל ליה לאלכסנדריא‪.‬״‬ ‫וכמה רחוקים הדברים האלה מסיפור הבבלי בנוגע לבריחתו של יהושע בן פרחיה.‬

‫והדברים מורים על עצמן כי אז בימי יהודה בן טבאי הי׳‬ שעת שלום ‫והסדרים על מקומם‪ ,‬רק שהוא לא רצה אז עוד להתמנות.‬‬ ‫ "ופראנקעל טעה בזה עד שלא ראה את דברי הירושלמי כלל ויאמר‬ ‫בעמוד 35‬:

"והנה יהודה בן טבאי ברח לאלכסנדריא ולא נודעה עת בריחותו ונראה ‫שברח בימי אלכסנדר ינאי אשר הרג הרג רב בעמו ויצאו אז כמה אלפים מן‬ ‫הארץ להציל את נפשם וגם יהודה הי׳ בתוכם" אלה דבריו‪.‬‬

‫אבל הלא לשון הירושלמי על בריחת יהודה בן טבאי מפורש "‬יהודה בן‬ ‫טבאי הוון בני ירושלים בעון ממניתיה נשיא בירושלים"‪.‬‬ ‫ והדברים מבארים את עצמם שהי׳ זה בשעת שלום ולא מפני חרב והרג‬ ‫רב ברח מהארץ‪.‬‬ ‫והלשון בירושלמי "יהודה ‬בן טבאי הוון בני ירושלים בעון ממניתיה נשיא‬ ‫בירושלים" הוא כל כך מדויק ודוקא עד שאך מזה לבד הוא שם כל ענין דברי‬ ‫הירושלמי לפשוט מברייתא זו כי יהודה בן טבאי הי׳ הנשיא ולא שמעון בן שטח‪.‬‬

‫ב) וכן אחר זה בהסיפור על יהושע בן פרחיה נאמר בבבלי: "‬כד הוה שלמא שלח ליה וכו׳ אמר שמע מינה הוה ליה שלמא‪.‬״‬

‫וגם מכל זה אין זכר אצל המעשה מיהודה בן טבאי בירושלמי‪ ,‬לפי שרק‬ ‫יהושע בן פרחיה ברח בשעת הסכנה, וכי הופר שלום הארץ ושלום חכמי התורה‬ ‫בפרט, אבל לא הי׳ מזה דבר אצל יהודה בן טבאי בהלכו לאלכסנדריא‪ ,‬אשר גם‬ ‫"בעון ממניתיה נשיא בירושלים״‪.‬‬ ‫ ג) בבבלי אצל דבר יהושע בן פרחיה בא הדבר על שם שמעון בן שטח‬ ‫ונאמר ״כד הוה שלמא שלח ליה שמעון בן שטח־‪.‬‬

‫לפי שעדין לא הושבו הסדרים‪ ,‬והוא לבדו פעל ועשה והשתדל להשיב‬ ‫לאט לאט את כל הסדרים למקומם‪ ,‬ועל כן הי׳ רק הוא לבדו הכותב‪ ,‬וכמו שהי׳‬ ‫אז רק הוא לבדו יושב בין הצדוקים, "ולא הי׳ אחד מישראל יושב עמהם חוץ‬ ‫משמעון בן שטח״‪ ,‬וכל זה הי׳ מפני כי הסדרים אשר נהרסו בסוף ימי יוחנן‬ ‫הורקנוס היו עוד מהורסים‪ ,‬ורק שמעון בן שטח לבדו בכחו בהצר המלכות‬ ‫ובחכמתו הגדולה השתדל בסתר פנים להשיב הסדרים בלא פומבי‪ ,‬ובלא קול המון‬ ‫לבלי יתנגדו לו הצדוקים‪ ,‬אשר כל הנהגת הארין בידם‪ ,‬ולב אלכסנדר ינאי נתונה ‫להם‪ ,‬ועל כן עשה זה הוא לבדו‪.‬‬

‫אבל בירושלמי אצל יהודה בן טבאי‪ ,‬אשר כל סדרי הארין היו אז על‬ ‫מקומם נאמר זה באמת ממעשי הכלל‪ ,‬ככל שעת שלום אשר דברים כאלה נעשים‬ ‫בפומבי ומרבים יחד‪:‬‬ "והיו בני ירושלים כותבין מירושלים הגדולה לאלכסנדריא הקטנה(מב)‪.‬״‬ ‫‫ ד) ‫ולאחרונה עלינו להעיר גם על השינוי הזה, כי בבבלי ‬נאמר בלשון‬ ‫‫האגרת "בעלי שרוי בתוכך" אבל בירושלמי חגיגה פ"ב ה״ב אצל יהודה בן טבאי‬ ‫נאמר "‬עד מתי ארוסי יושב אצלכם"(מג)‪.‬‬

‫וזה לפי שיהודה בן טבאי עדין לא שימש במשמרתו‪ ,‬שהם מינו אותו‬ ‫והוא עדין לא ישב לכסא, "והוון בני ירושלים בעון ממניתיה" על כן קראו לו‬ ‫בשם ארוסי ולא בשם בעלי‪.‬‬

‫לא כן יהושע בן פרחיה שהוא כבר הי׳ ראש הסנהדרין בימי יוחנן‪ ,‬לפני‬ ‫בריחתו מירושלים‪ ,‬רק שהוכרח להניח מקומו ולצאת בגולה‪ ,‬הנה באמת נאמר עליו‬ ‫"בעלי שרוי בתוכך"‪. ‬‬ ‫וכל הדברים הולכין למקום אחד‪ ,‬ומבארים את עצמם ואת כל דברי הימים‬ ‫ההם בכלל‪ ,‬כי גם בתחלת ימי אלכסנדר ינאי‪ ,‬ימי השלום עמו‪ ,‬הנה גם אז כל‬ ‫אשר עלה בידי שלמינון ושמעון בן שטח הי׳ רק זאת לשכך כעס וחמה‪ ,‬וכי לא‬ ‫ירדוף באף‪ ,‬ולא יכלה בחמתו‪ ,‬ויתן רשות לחכמי התורה להתהלך בארין‪ ,‬והוא‬ ‫לא ישים לב למעשיהם לנפשם‪.‬‬

‫אבל גם אז היתה בריתו נאמנת עם הצדוקים והם לבדם משלו אז בארץ ורק בידם היתה כל הנהגת הממשלה‪.‬‬ ‫

הערות

הערה (מא): הדברים האלה גם מהם לעצמן אין להם שחר‬ כלל, וכבר נתבאר לנו זה במקומות הרבה בח"ב.

אבל גם אם הי׳ לזה איזה ענין בדורות הסמוכים להאמוראים אש‬ר שמעו עוד מהדור שלפניהם ומזקני הדורות ההם, מה ענין זה לדברים שהיו שנות מאות לפני זה, העשו כבר מימים רבים לקנין האומה על ידי ‫ספרי זכרונות דברי הימים וברייתות בבתי מדרשות אשר היו ידי הכל שוין בהם ‫

הערה (מב): ‬וראוי לנו להעיר בזה על דברי ימי הדורות הבאות בהברייתות הקדומות עצמן, לבין‬ ‫האגדות המאוחרות אשר באו אחר זה ונמשכות עליהן‪ ,‬שהם שני דברים ועלינו לחלקם זה מזה‪.‬‬ ‫כי הדברים על מעשי הימים הראשונים הנם דבר קבלותיהם מתוך הברייתות הקדומות אשר נסדרו שם‪,‬‬ ‫והאגדות על זה נתוספו עליהם אחר זה. ‬ ‫ועל כן יש בזה אגדות חלוקות‪ ,‬וכן הוא גם במקום הזה שיש אשר תלו האגדות ההם בחזרתו של‬ ‫יהושע בן פרחיה‪ ,‬ויש שתלו זה בחזרתו של יהודה בן טבאי‪ ,‬וכל זה אינו נוגע לעצם הדברים עצמן‪ ,‬והוא כלל‬ ‫גדול בכל האגדות האלה כולם ויבואר לנו במקומו.‬ ‫

הערה (מג): בירושלמי סנהדרין פ״ו ה״ו ששם באו הדברים שלא במקומם וקטועים‪ ,‬נאמר ״בעלי‬ ‫שרוי בתוכך" וזה ודאי שהשינוי בין ירושלמי חגיגה לבין ירושלמי סנהדרין העיקר כמו שהוא בחגיגה אשר שם‬ ‫באו כל הדברים בשלמות והוא מבואר גם מהדברים בפנים‪ ,‬ואין ספק כי בסנהדרין הוא כבר הגהה בטעות‪,‬‬ ‫ופראנקעל עצמו הלא ידבר על דברי הירושלמי חגיגה‪.‬‬ ‫