דורות הראשונים/כרך ב/פרק כ

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
פרק כ
→פרק יט	פרק כא←

‫אבל הנה החכם גייגער יש לו בזה עוד דברים גדולים וחדשים מאד בנוגע‬ ‫לאיסורים ותקנות מדרבנן.‬‬

‫כבר נתבאר לנו כל צרכו כי עיקר יסוד התנגדות הצדוקים מימי יוחנן‬ ‫הורקנוס ואילך הי' להתקנות מדרבנן‪.‬‬

‫וגם בלא כל זה הנה הוא גם דבר המובן מעצמו שהצדוקים בודאי התנגדו‬ ‫להתקנות מדרבנן‪ ,‬שהרי זה הוא עצם התנגדותם התנגדות לדברי הכמים‪.‬‬ ‫ אבל החכם גייגער יש לו ראיות ברורות כי הצדוקים נהגו איסור בכל איסורי‬ ‫דרבנן‪ ,‬כמו לבלי ללכת חוץ לתחום‪ ,‬ולבלי לטלטל גם בחצר של דיורין בשבת‪,‬‬ ‫וגם במבוי משותף‪.‬‬

‫ואם בנוגע לבישול ביום טוב יש לו להחכם גייגער ראיות מדברי הכתובים‪,‬‬ ‫שהוא אסור לדעת הצדוקים, הנה בנוגע לאיסורי דרבנן יש לו דברים מפורשים‬ ‫בגמרא‪. ‬‬ ויותר מזה שיש לו ראיות ברורות כי לא לבד שהצדוקים נהגו איסור בכל‬ ‫אלה‪ ,‬כי אם שגם התנגדו שם על היתר העירוב וינהגו איסור גם אם יערבו בחצר‬ ‫והשתתפו במבוי‪.‬‬

‫ואם יפלא הדבר איך אפשר לחשוב כזאת נגד דברים ידועים לכל‪ ,‬לא‬ ‫יבצר מאומה מדרך חקירת חוקרי אשכנז‪ ,‬אשר חקירת חכמת ישראל לא נבראה‬ ‫אצלם כי אם לשרשה משרשה ולהפכה לתהו ובהו‪ ,‬ותהי להם למשחק‪.‬‬

‫‬‫ויאמר החכם גייגער בהחלוץ שם:‬ ״והצדוקים אמרו אין לנו חלק בעירוב ולא נחלה בשיתוף איש לאהלו‬ ‫ישראל‪ ,‬לא ילך חוץ לתחום ולא יטלטל חוץ לרשותו‪ ,‬וגם לא יבשל מיום טוב‬ ‫לשבת וכל הערמות ותחבולות הפרושים לא תועלנה להתיר דבר האסור וכו׳‬ ‫וזה אמרם לענין עירובי תחומין השולח עירובו ביד חרש שוטה וקטן או ביד מי‬ ‫שאינו מודה בעירוב אינו עירוב (משנה עירובין פ"ג מ"ב) ואמרו עלה ‬בבבלי ד׳‬ ‫ל״א ביד מי שאינו מודה בעירוב מאן אמר רב חסדא כותאי ורב חסדא ידע‬ ‫היטב דרכי הכותים ההולכים גם בזה עם הצדוקים‪ ,‬ולענין עירוב חצרות אמרו‬ ‫הדר עם העכו"ם בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי ‬זה אוסר עליו אמר‬ ‫רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהי׳ דר עמנו במבוי בירושלים ואמר לנו אבא‬ ‫ ‫מהרו והוציאו את הכלים עד שלא יוציא זה ויאסר עליכם וכו׳ משנה עירובין‬ ‫ריש פ"ו ומאמרם בבבלי שם ד' פ"ה צדוקי מאן דכר שמיה הוא בלי הבנה כי ‫הוא הוא מי שאינו מודה בעירוב" אלה דבריו‪.‬‬

‫ואין ספק כי בזדון דבר האיש הזה כי האם אפשר שטעה טעות כזה‬ ‫מהיפוך להיפוך‪.‬‬

‫והאם אפשר הדבר שלא ידע שמי שאינו מודה בעירוב הכונה שאינו מודה‬ ‫באיסור זה ובהצורך של מצות עירוב‪ ,‬ולא שאינו מודה בהיתר זה‪.‬‬ ‫והלא הי׳ יכול להבין זה גם מתוך משנה זו עצמה שהביא שרבן גמליאל‬ ‫יאמר בשם אביו "‬מהרו והוציאו את הכלים עד שלא יוציא זה ויאסור עליכם״‪.‬‬ ‫דהיינו שחשש שיוציא הצדוקי את כליו לחצר מפני שהוא לא יחוש לאיסור‬ ‫טלטול במבוי ככל דרכי הצדוקים‪.‬ ‬ ‫ואמנם כן כי החוקרים האלה עצמם אשר יאמרו כי אין שורש בתורה‬ ‫לאיסור הוצאה גם ברשות הרבים‪ ,‬וחכמי התורה (הפרושים) בדו זה מלבם‪.‬‬ החוקרים ההם עצמם יהפכו פניהם כשזה נדרש להם ויאמרו שגם הצדוקים‬ ‫לא לבד שקיימו וקבלו את איסור הוצאה ברשות הרבים‪.‬‬ ‫כי אם שאסרו גם הוצאה במבוי שאינו מפולש וגם בחצר‪ ,‬אף שכל זה‬ ‫הלא ודאי שאינו כי אם תקנה מדדבנן‪ ,‬ולא נסתפק אדם בזה‪.‬‬

‫ולא זה בלבד כי אם שגם באו לאמר שהצדוקים החמירו בזה כל כך עד‬ ‫שגם לא רצו לטלטל שם על ידי עירוב ושיתוף‪.‬‬

כי חששו לתקנות דרבנן עד קצה האחרון ויראו לגעת באפס קציהם‪.‬‬ ‫ והבלים כאלה קראו בשם חקירת חכמת ישראל‪ ,‬ועל דבר־ם כאלה קרא‬ ‫אלינו בראש דבריו את הקריאה הגדולה "עד הנה לא נודע תוכן ‬ההבדל העצום‬ ‫אשר בין הצדוקים לפרושים" והוא יגלה לנו בזה תעלומות חכמה‪.‬‬ ‫ ולא הי׳ זה די לו‪ ,‬ונתן להצדוקים נם איסור תחומין‪ ,‬ויתן זה גם להכותים‪,‬‬ ‫וכולם יחד גם הכותים גם הצדוקים לא טלטלו גם בחצר המעורבת‪ ,‬וגם לא הלכו‬ ‫חוץ לתחום‪.‬‬

‫ולבד ממה שאין איסור זה מפורש בתורה‪ ,‬הנה לרוב הפוסקים אינו אסור‬ ‫כלל מן התורה‪ ,‬ואפי׳ י"ב מיל‪.‬‬ ‫ וגם מי שסובר שי״ב מיל יש לו סמך בתורה אבל זה דבר פשוט ומוחלט‬ ‫כי אלפים אמה ודאי שהוא דרבנן‪.‬‬

‫וכידוע שכל מקום שידובר בדין עירוב הוא רק בתחומין של אלפים אשר‬ ‫רק לזה מהני עירוב‪ ,‬אבל לא לי"ב מיל‪ ,‬ובתחומין של אלפים הלכה פסוקה‬ ‫שהוא רק מדרבנן‪ ,‬ורק ר׳ עקיבא יחיד הוא בדבר שהוא מסמיך זה לקרא דמדותם‬ ‫מחוץ לעיר אלפים באמה האמור אצל מגרשי הלוים‪.‬‬

‫והנה כדי לעשות מדהה‪ ,‬ולהפוך הדברים ולעשותן פלסתר הי׳ כדי גם‬ ‫לעשות את הצדוקים לא לבד לאוסרים תחומין של אלפים אמה‪ ,‬כי אם שגם לא‬ ‫הסכימו להתיר זה על ידי עירוב‪ ,‬ויאמר:

"‬והצדוקים אמרו אין לנו חלק בעירוב ולא נחלה בשיתוף איש לאהלו‬ ‫ישראל‪ ,‬לא ילך חוץ לתחום‪ ,‬ולא יטלטל חוץ לרשותו וכו׳‪.‬"‬ ‫ ‫ובכל זה יאמר‪:‬‬ "‬עד בוא ר' עקיבא והוא כלה ליסד את ההלכה החדשה ותהי ליסוד מוסד‬ ‫ויתצו את כל העמודים אשר הי׳ בית הצדוקים גם הלכות הפרושים הקדומה נשען‬ ‫עליהם‪.‬״‬

‫אבל הלא הדבר להיפך‪ ,‬שהרי אך ר׳ עקיבא הוא האוסר תחומין של‬ ‫אלפים‪ ,‬ודריש זה במשנת סוטה ד' כ״ו‪ :‬מקרא (במדבר ל"ה) הכתוב במגרשי‬ ‫הלוים ועריהם‪.‬‬

‫והיש קץ לדברי רוח‪ ,‬אשר גם מתחלתן לא נבראו כי אם להכחיש את‬ ‫דברי ימינו.‬‬

‫אבל אם החכם גייגער רואה בהמשנה בעירובין ריש פרק ו' ששם נאמר‬ ‫מפורש כי הצדוקים נהגו איסור לא לבד באיסור הוצאה ברשות הרבים‪ ,‬כי אם גם‬ ‫בחצר ובמבוי‪ ,‬עד שגם לא הודו להיתר עירוב ושיתוף‪.‬‬

‫הנה יעשה רעהו ונושא כליו החכם ווייס את הדברים פלסתר‪ ,‬לגמרי להיפך‬ ‫וגם כן ממשנה זו עצמה במס׳ עירובין.‬ ‫ובעמוד ‪ 119‬יאמר על הצדוקים‪:‬‬ "לא היו מודים בעירוב והכחישו איסור הוצאה בשבת (עירובין פרק ו' מ״א)״‬ ‫אלה דבריו‪.‬‬

‫והנה בא האחד ומעיד לנו בשם המשנה הזאת שלא לבד שהי' להם איסור‬ ‫הוצאה דאורייתא‪ ,‬כי אם שקיימו וקבלו גם סייג ותקון דרבנן שיש בזה גם בחצר‬ ‫ובמבוי‪ ,‬והוסיפו עוד לאסור גם חצר מעורבת‪.‬‬

‫והשני יעיד לנו בשם המשנה הזאת עצמה כי לא לבד שלא נהגו באיסור‬ ‫דרבנן שיש בזה כי אם שהכחישו גם לאיסור הוצאה עצמה‪.‬‬ ‫ ועל שולחן אחד שניהם כזב ידברו‪ ,‬ובמשנה שם אין שם לא דברי זה‬ ולא דברי זה‪.‬‬

‫וכל דברי המשנה שם אינם כי אם זאת שהצדוקים אינם מודים בתקנת‬ ‫חכמים שצריך ערוב, והם יטלטלו גם בלא עירוב‪ ,‬לפי שבאמת אין זה כי אם‬ ‫תקנת חכמים‪ ,‬וככל תקנות חכמים פקרו בריש גלי ‬ובפומבי‪ ,‬וזה הי׳ כל עיקר יסוד‬ ‫דבריהם לאמר שאינם רוצים לשמור תקנות חכמים‪.‬‬

‫ואין במשנה זו שום דבר חדש בנוגע להצדוקים כי אם את אשר כבר‬ ‫נתבאר שהיסוד אשר עשו להם הצדוקים מימי יוחנן הורקנוס ואילך הי׳ זה שאינם‬ חפצים בתקנות דרבנן. ‬ ומה אפשר לאמר על לשון ערומים אשר בחר לו החכם גייגער בראשית‬ ‫דבריו (הועתק בפרק הקודם) וכתב:

"מצות שבת היתה חביבה מאד בעיני שבי הגולה‪ ,‬ועליה הזהירו עזרא‬ ‫ונחמיה מאד וכו׳ איסור הבערה מפורש בתורה‪ ,‬וגם במן מצאו את אשר תאפו‬ ‫אפו ואת אשר תבשלו בשלו, ופירשו זה מערב שבת״ על כן החמירו וכו׳‪.‬״‬ ‫ אבל האם הם פירשו זה מערב שבת‪ ,‬והלא הדבר מפורש כן בהכתובים‬ ‫עצמם‪ ,‬והלשון בשמות ט"ז כ"ג: ‬ "ויאמר אלהם הוא אשר דבר ד׳ שבתון שבת קדש לד׳ מחר את אשר‬ ‫תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר‪.‬״‬ ‫ ‫והו‬א עצמו איזה שורות אחר זה יבוא ויבדא מלבו שלא לבד ביום השבת‪,‬‬ ‫כי אם שגם ביום טוב אסור בישול‪ ,‬ושזה הוא דעת הצדוקים על פי עומק פשט‬ ‫הכתובים‪ ,‬עד שבא ר׳ עקיבא ונתץ את עמודי ההלכה הקדומה והישנה‪.‬‬ ‫ וכל זה נכתב לשם חקירה‪ ,‬ולשם חכמת ישראל ודברי ימיו‪.‬‬ ‫