דורות הראשונים/כרך ב/פרק יט



‫ועלינו לבלי להעלים עין מאת אשר החכם גייגער מתפאר עלינו בהחלוץ‬ ‫חלק ו׳ כי יש לו דברים מפורשים, ‬כי הצדוקים היו להם דינים אחרים בנוגע‬ לשבת ויום טוב‪.‬‬ ‫ והוא נם שש בנוגים שלו, ‬ובעמדו גם הוא בתוך הטעות הכולל של כל‬ ‫חוקרי אשכנז אשר מחסרון ידיעה בהמשנה חשבו כי הפרושים חדשו בתורה יסודות‬ ‫חדשים (כבר נתבאר לנו כל זה) בא הוא ויוסיף הבל כי דבר הצדוקים הי׳ כי‬ ‫בחששם לדבר ד׳ השתדלו כי ישארו דברי התורה כמו שהם‪.‬‬ ‫ ‫ואחרי כי דיני שבת ויום טוב הנם באמת כוללים עיקר היותר גדול ממצוות‬ ‫התורה בחיי העם‪ ,‬ואינם לא מדברים המסורים לבית דין‪ ,‬ולא מדברים שבמקדש‬ ‫הכוללים את כל העם יחד‪ ,‬כי אם שהנם דברים של כל אחד ואחד לעצמו‪.‬‬ ‫כי על כן עלינו לשום לב לדבריו אלה‪ ,‬ונעתיק בזה את כל יסודי דבריו‬ ‫שם אשר גם יאמר עליהם כי הנם יסוד שיטתו‪ ,‬ובעמוד ‪ 13‬יאמר בלשון‬ ‫מדברת גדולות:‬

‫עד הנה לא נודע תוכן ההבדל העצום אשר בין הצדוקים לפרושים וכו׳‬ ‫וכנגדם הפרושים וכו' ויהי את נפשם (של הפרושים) לקשור את ‬לב העם עליהם‬ ‫במנהגים ותקנות חדשות וכו׳ ובכל מקום אשר הי׳‪ ‬זה נגד פשט דברי התורה‬ ‫דרשו והוסיפו וגרעו והראו כי אין זה סתירה‪ ,‬והראו כי לא לבטל דברי תורה‬ ‫באו כי אם לפרשה ולמלאות דבריה והמציאו המצאות וערמות(כו) למען יקומו‬ ‫שניהם יחדיו דברי התורה ולחץ ההמוני ובל עוד אשר קמו הצדוקים נגדם‬ ‫ואמרו ראה זה חדש הוא וכל תקנותיהם אין להם לא שורש ולא עיקר‬ ‫בתורה אבל הן מבטלות דבריה וכו׳ ויאריכו העתים ותרב הפרצה ותחת כי בראשונה‬ ‫עוד לא הרחיקו הלאה ויהי הקשר בין תורת הצדוקים ובי‬ן תורת הפרושים‬ ‫עוד אמיץ‪ ,‬במשך הזמנים הי׳ ההבדל הולך וגדול ובקנאה יתירה התאמצו (הפרושים)‬ ‫לסור מדרכי הצדוקים וכו' עד בוא ר׳ עקיבא והוא כלה ליסד את ההלכה החדשה‪,‬‬ ‫ותהי ליסוד מוסד ויתצו את כל העמודים אשר הי׳ בית הצדוקים וגם הלכות‬ ‫הפרושים הקדומה נשען עליהם וכו׳‪.‬״‬

‫העתקנו את כל הדברים האלה לראות מהם עד כמה לא ידעו כל החוקרים‬ ‫האלה דבר בנונע להמשנה בכלל ובנוגע לר׳ עקיבא בפרט‪ ,‬והרשו להם לדבר על‬ ‫עולם מלא אשר לא ידעו שם ולא כלום‪.‬‬ ‫ ואחרי כל הדברים הבטלים האלה יאמר שם עמוד ‪ 16‬בנוגע לשבת‬ ‫ויום טוב:‬ "‬מצות שבת היתה חביבה מאז בעיני שבי הגולה‪ ,‬ועליה הזהירו עזרא‬ ‫ונחמיה מאד וכו׳׳, איסור הבערה מפורש בתורה, וגם במן מצאו את אשר תאפו‬ ‫אפו ואת אשר תבשלו בשלו ופירשו זה מערב שבת‪ ,‬ועל כן החמירו על הבישול‬ ‫ורוב האיסורים האלה הנהיגו גם בחגים ובמועדים‪ ,‬יען כי גם בהן נאסרה מלאכה‪,‬‬ ‫רק באיסור בישול הקילו‪ ,‬הן באמת לא נודע "אם הצדוקים התירו הבישול ביום‬ ‫טוב״ ‬ואם גם נניח כי התירוה לא התירו הבערה שלא לצורך בשול ושום דבר‬ ‫אשר איננו למאכל ולמשתה ועל פיהם אמרו בית שמאי ״המחזיקים בהלכה‬ ‫קדומה״ לא יחם אדם חמין לרנליו אלא אם כן ראוין לשתיה ובית הלל מתירין‪,‬‬ ‫ועוד שם בגמרא ׳ביצה ד׳ כ״ג בית שמאי אומרים לא יעשה אדם מדורה ויתחמם‬ ‫כנגדה ובית הלל מתירין‪ ,‬והמשנה שם סתמה כבית הלל‪ ,‬והכותים באמת אומרים‬ ‫כי גם ביום טוב אסור לבשל, והכתוב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה‬ ‫לכם הכתוב בחג המצות וממנו נשמע שכל המלאכות הצריכות לבישול מותרות‬ ‫ביום טוב הם אומרים כי ענינו רק על קרבן פסח‪ ,‬והוא מותר לצלותו ביום טוב‪,‬‬ ‫אך לבשל לביתו אסור בפסח ובכל ‬שאר יום טוב וגם הקראים נחלקו בדבר"‬ ‫אלה דבריו‪.‬‬ ‫ ‫והנה הכל טוב ויפה‪ ,‬רק שדבר אחד חסר‪ ,‬כי החכם גייגער וכל חביריו‬ ‫הכותים והקראים לא ראו דברי הכתובים במקומם‪.‬‬

‫והנה יאמר לנו כי המאמר הכולל הבא בדברי התורה "אך אשר יאכל לכל‬ ‫נפש הוא לבדו יעשה לכם" ענינו רק שמותר לצלות את קרבן הפסח‪ ,‬אך לבשל‬ ‫לביתו אסור בפסח ובכל שאר יום טוב‪.‬‬

‫אבל הלא הדברים שם אינם כלל על יום ראשון של פסח לבד‪ ,‬כי אם ‫גם על יום השביעי של החג הזה אשר אין בו זבח פסח‪.‬‬

‫ולשון הכתובים שם (שמות י"ב) ט"ז הם‪:‬‬ "‬וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהי' לכם כל מלאכה‬ ‫לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם."‪

‫ומפורש שזה הולך על יום השביעי כמו על יום הראשון‪ ,‬ועל שניהם הוא‬ ‫אומר "כל מלאכה לא יעשה בהם" ועל שניהם הוא אומר "‬אך אשר יאכל לכל‬ ‫נפש הוא לבדו יעשה לכם"‪.‬ ‬ ‫ואם על יום ה־אשון יכלו גייגער והכותים לבדות הבלים שמאמר כולל כזה ‫ילך רק להתיר צליית הפסח ולא כל צרכי אוכל נפש‪ ,‬הנה לא ראו שזה עצמו‬ ‫נאמר גם על יום השביעי שאין שם זבח פסח‪.‬‬

‫וכל זה גרם להם את אשר בבואם לחקירת חכמת ישראל היו כחולמים‪,‬‬ ‫עינם ולבם הי׳ להפך הכל לתהו ובהו‪ ,‬וכיון שמצאו איזה דרך לזה שכחו מתוך‬ ‫שמחתם ולא ראו נם את אשר בין עיניהם(כז)‪. ‬‬ ואך בהשתוממית אפשר לראות דרכי חקירה כאלה גם אלו לא הי' נאמר‬ ‫מפורש בכתוב גם יום השביעי‪.‬‬

ואיזה דרך יוכל איש השם עיניו ולבו לדבריו לאמר כי מאמר כולל כזה‬ "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" אינו בצרכי איש וביתו‪ ,‬כי אם‬ ‫לאמר שמותר לצלות הפסח‪.‬ ‬ ‫עכשיו הנה הדבר מפורש בכתוב הזה עצמו ובכל זה הנה גם זה לא הי׳‬ ‫די לאלה‪.‬‬

‫ועל דברי תהו כאלה הי׳ אפשר עוד לקרוא ולאמר "‬ובכל מקום אשר הי׳‬ ‫זה נגד פשט דברי התורה דרשו והוסיפו וגרעו"‪.‬‬

‫ולא ידעו כל חוקרי אשכנז כולם יחד את דבר יסוד התורה, ככל אשר‬ ‫כבר נתבאר זה בדברינו על דבר "המשנה ביסודה".

‫ועוד גם יותל מזה כי לא ידעו כולם יחד ולא שמו אל לב‪ ,‬כי דברים‬ ‫כאלה אשר נמסרו להנהגת כל העם כולם בביתם מקטנם ועד גדולם‪ ,‬הנם גם הרבה ‫‫ ‫למעלה מקבלה כפירוש דברי התורה אשר היו צריכים למסורת ולחכמי התורה‬ ‫ובתי מדרש‪. ‬‬ ‫לא כן דברים כאלה אשר הנם גם חיים יחד עם העם עצמו‪ ,‬והנם גם‬ ‫למעלה מזיל קרי בי רב‪.‬‬

‫אבל החכם גייגער יש לו בזה דברים ברורים כי רק ר' עקיבא הוא יסד‬ ‫הלכה חדשה‪ ,‬ויאמר ביסוד דבריו: ‬ "‬עד בוא ר' עקיבא והוא כלה ליסד את ההלכה החדשה ותהי ליסוד מוסד‬ ‫ויתצו את כל העמודים אשר הי׳ בית הצדוקים וגם הלכות הפרושים הישנה‬ ‫נשען עליהם‪.‬״‬

‫ולעומת זה הוא יודע דברים ברורים מההלכה הישנה שלפני ר׳ עקיבא ויאמר:‬ "הן אמת לא נורע אם הצדוקים התירו הבישול ביום טוב‪ ,‬ואם גם נניח כי‬ ‫התירוה לא התירו הבערה שלא לצורך בישול ושום דבר אשר איננו למאכל‬ ‫ולמשתה‪ ,‬ועל פיהם אמרו בית שמאי "המחזיקים בהלכה קדומה" לא יחם אדם‬ חמין לרגליו אלא אם כן ראוין לשתיה ובית הלל מתירין‪.‬״‬

‫ומה נעשה להם לאלה שרצו להיות לחוקרי חכמת ישראל מבלי לדעת‬ ‫בה דבר‪.‬‬

‫כי דוקא בדבר הזה דברי ר׳ עקיבא ודברי בית שמאי אחת הם‪ ,‬ור׳ עקיבא‬ ‫לא לבד שיסבור כבית שמאי כי אם גם עוד יותר מהם‪.‬‬ ‫ ועי׳ פסחים ד׳ ה׳ תניא נמי הכי אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם‬ ‫מערב יום טוב וכו׳ דברי ר׳ ישמעאל ר׳ עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר‬ ‫אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא יעשה בהם ומצינו‬ ‫להבערה שהיא אב מלאכה וכו׳ אמר רבא שמע מינה מדר׳ עקיבא תלת שמע‬ ‫מינה אין ביעור חמץ אלא שריפה וכו׳ ושמע מינה לא אמרינן הואיל והותרה‬ ‫הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך‪.‬‬

‫והנה בא גייגער ומלמדינו פרק גדול "כי על פי הצדוקים יחזיקו בית שמאי‬ ‫בהלכה קדומה‪ ,‬לבלי להתיר הבערה שלא לצורך בישול‪ ,‬עד בוא ר׳ עקיבא והוא‬ ‫כלה ליסד את ההלכה החדשה‪ ,‬ויתוץ את כל העמודים אשר הי׳ בית הצדוקים‬ ‫ונם הלכות הפרושים הקדומה נשען עליהם"‪. ‬‬ ‫ולפנינו ולעינינו כי דוקא ר׳ עקיבא יסבור שלא הותרה הבערה שלא לצורך‬ ‫בישול‪ ,‬והוא סובר ‬זה גם מדין תורה ולא מחומרא מדרבנן‪ ,‬שהרי יליף בזה‬ ‫דתשביתו מערב יום טוב‪.‬‬

‫ואף שיש בזה גם צורך מצוה‪ ,‬בכל זה יסבור שלא הותר זה ביום טוב‬ ‫לפי שצריך שיהי׳ הבערה לצורך בישול ומתוך לא אמרינן‪.‬‬

‫ומה תועלת בגבובי דברים אשר כולם אינם כי אם חסרון ידיעה‪.‬ ‬ ‫וכבר נתבאר לנו כי לא לבד שאין דברי בית שמאי הלכה קדומה נגד‬ ‫הלכה חדשה‪ ,‬כי אם שגם אין בכל דבריהם מראש הש"ס לסופו שום דבר‬ ‫ביסודי ההלכה‪ . ‫ כל דבריהם ודברי בית הלל אינם כי ‬אם לפרש דברי המשנה ביסודה‪ ,‬וגם‬ ‫להעמיד ‬גירסתה‪ ,‬ולהגדיר סוף דבריה‪.‬‬ ‫ ‫ואמנם כי גם בלא כל זה הנה דברי גייגער גם כשהם לעצמם אין להם‬ ‫ענין כי אם להטעות את הקוראים שהרי הוא עצמו יודה כי אינו יודע אם אסרו‬ ‫זה הצדוקים או התירו‪ ,‬ואין לו על כל זה בנוגע להצדוקים אפי' רמז‪ ,‬איך הי'­‬ ‫דעתם‪ ,‬כי באמת אין ספק כלל שנהגו בכל זה ככל העם‪.‬‬

‫ובכל זה יבוא ויאמר "ועל פיהם אמרו בית שמאי"‪.‬‬

‫ודרכים כאלה קראו נם בשם הגדול של חקירת חכמה‪ ,‬אף שאין שם מכל‬ ‫זה דבר‪ ,‬עד שידבר על מקרא בתורה‪ ,‬ולא ראה מה שנאמר שם מפורש בדברי‬ ‫הכתוב הזה עצמו במקומו‪ ,‬ואין לו גם רמז איך הי׳ דבר הצדוקים בזה ובכל זה‬ ‫יאמר "ועל פיהם אמרו בית שמאי"‪.‬‬ ‫

הערות

הערה (כו): בנוגע לדבריו אלה נשוב עליהם בההשלמות. ‫

הערה (כז): ואין אני חפץ לדבר במקום הזה על מה שלא ידעו ו‬לא הרגישו ההבדל בכל דברי התורה‬‬ שבשבת וביום הכיפורים נאמר בכל מקום "כל מלאכה לא תעשו" וביום טוב נאמר "כ‬ל מלאכת עבודה לא‬ תעשו" והתורה דקדקה כן בכל מקום‪.

‬‫ובמקום הזה נאמר גם אצל יום טיב ״כל מלאכה לא יעשה בהם״ מפני זה עצמו לפי שהי׳ צריך‬ ‫לכתוב אחר זה "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" שזה אפשר לומר רק אחרי מה שנאמר לפני‬ ‫זה ״כ‬ל מלאכה"‪ ,‬ועל כן באמת נכתב במקום הזה כן.‬‬

‫וכל זה יבואר לנו במקומו, כי במקום הזה למותר לבאר זה אחרי אשר גם בלא כל זה‪ הדברים‬ ‫מבוארים כל צרכן‪.‬‬ ‫