דורות הראשונים/כרך א/חלק שני/פרק לג

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
כרך א, חלק שני, פרק לג
→חלק שני, פרק לב	חלק שני, פרק לד←

‫כי אמנם כן אשר הענין הגדול הזה מדבר ראש חדש אשר נראה מהימים ‫היותר ראשונים, הדבר הגדול הזה, יאיר לנו גם הוא אור גדול מאד, בכל הנוגע‬ ‫לכל מעשי אבותינו, ולכל דבר הנהגתם בתורה ומצוה בכל ימי הבית הראשון.

‫וכי גם מזה נראה את היסוד הגדול והכולל שכבר בימים ההם לא לבד‬ ‫שכלל האומה ויסודה שמרו משמרת התורה, כי אם שכבר נתוספו אז תוספי קדושה‬ ‫ומשמרת לתורה בכל רוחה, ויהיו אז סייגי תורה, והנהגות טובות של תוספת‬ ‫קדושה ותקנות כוללות מדרבנן, אשר אף שאין להם שורש בתורה ונתפרסמו רק‬ ‫לתקנות מדרבנן, נשמרו אצל כלל העם.

‫ואך בטעות חשבו את ימי הבית הראשון לימי תהו ובהו בנוגע לתורה, עד‬ ‫שעל ידי זה הכחישו גם כל קבלה בתארי המצוות.

‫אבל מעולם לא פסקה טובה מישראל, ככל אשר יתבאר בחלקי הספר‬ ‫הקודמים, וכל המצוות כולם נתקיימו בכל צביונם ואור פניהם מרוב העם.

‫ובכל הנוגע לתארי המצוות ואופן קיומם, דבר אין בזה לאנשי כנסת הגדולה, ‫ואך בטעות הלכו בדרכי חוקרי העמים לתת הכל על ראש אנשי כנסת הגדולה, ‫או גם על ראש הסופרים המאוחרים, או לימי התנאים, ככל הסגנונים השונים אשר‬ בחרו להם, לבושת פני האומה והכחשת עצמינו.

והנה ראה החכם ווייס ויאמר בעצמו:

"ואמנם מדברי הנביאים נלמד כי היו חוגגים את יום החדש כבר בימי הנביא‬ ‫אלישע היו נוהגים הטובים בעם ללכת אל הנביא לדרוש את ד׳ ביום החדש‬ ‫כמו ביום השבת (מלכים ב׳ ה׳ כ"ג) וזה אות כי הי׳ יום מנוח וכו' ולא לבד שהיום‬ ‫החדש הי׳ חג להיות בו עבודת אלקים מיוחדת (קרבנות מוסף) כי אם נעצרו בו גם‬ ‫ממלאכה כי היו קוראים את היום שלפני החדש יום מעשה בניגוד אל יום החדש שהוא‬ ‫יום השביתה, ונמנעו בו ממקח וממכר, ומכל זה נראה ברור כי היו שובתים‬ ‫בראש חדש כמו בחג.״‬ ‫ אבל אם הדבר כן‪ ,‬הלא נוכל להבין מזה עד כמה נשמרו אז כל המצוות‬ ‫בכללם‪ ,‬והשבת ויתר המועדות כולם בפרט‪ ,‬בכל תארם וצביונם ומאור פניהם‬ ‫וקדושתם.

‫כי אם הננו רואים עד כמה הוסיפו הנהגת קדש בכל זה עד ששמרו גם את יום החדש, אשר אין זכר מזה ‬בתורה, והוא רק מתקנות חכמי הדורות על פי‬ ‫הטעמים אשר נראה לפנינו, והוסיפו מדעתם תוספת קדושה כזאת לדברי התורה, ‫ושבתו בו מכל מלאכה למען אשר יעסוק העם אז בתורה, וילכו למקומי התורה‬ ‫וככל אשר יבואר, ועל כן שבתו גם ממלאכה, וגם ממקח וממכר.

‫הנה כי כן נוכל להבין עד כמה דקדקו אז לקיים את כל דברי התורה‬ ‫בנוגע לשבתות ומועדי ד׳ המפורשים בתורה ואשר נכפל בהם בתורה אזהרה אחרי‬ ‫אזהרה עד כי באמת מפורש שכבר אז הוסיפו משמרת לתורה לאסור בשבת‬ הוצאה בכרמלית בעיר אשר לה חומה ושערים סגורים.

‫ולעמוד יותר על מראה פני כל הדברים אז, נבאר יותר את כל ענינו של‬ ‫ראש חדש, ונכיר ונראה את כל דרכם אז, וכל מעמד הדברים בימים הראשונים ההם.‬ ‬‫‬‬ ‫וראשונה עלינו להעיר על דברי המשנה במס׳ תענית פ״ד משנה ב׳:‬

‫אלו הן מעמדות לפי שנאמר (במדבר כ״ח) צו את בני ישראל ואמרת‬ ‫אליהם את קרבני לחמי וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו‬ "‬התקינו נביאים הראשונים" עשרים וארבע משמרות על כל משמר ומשמר הי׳ מעמד‬ ‫בירושלים של כהנים ושל לוים ושל ישראלים וכו׳‪.‬‬

‫וכל זה תקנו "נביאים ראשונים" בתמידין שהן בכל יום, אבל קרבן הבא‬ ‫לקיצין במו קרבנות ראש חדש וחול המועד נהגו באמת מהימים הראשונים באיסור‬ ‫מלאכה.

‫והן דברי המשנה במס׳ פסחים ריש פרק מקום שנהגו שנאמר שם:‬

‫מקום שנהנו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנהגו‬ ‫שלא לעשות אין עושין ההולך וכו׳.

‫והנה זה שתלוי במנהג הוא רק לפני חצות לפי שהפסח אי אפשר להקריב‬ ‫לפני חצות, שאינו נשחט אלא בין הערביים, אבל מחצות ואילך אסור הוא מדינא.

‫וזה עצמו נהגו גם בראש חדש שהי׳ בו קרבן צבור מיוחד לבו ביום.

‫ואמנם כי יש בזה ענין גדול וכולל, אשר יראה לנו את מעמד הדברים גם‬ ‫בימי הבית השני וגם בימי הבית הראשון.

כי אמנם עיקר התקנה הזאת ביטול מלאכה לעם הי׳ מפני עסק התורה, אשר‬ ‫אז הלכו כולם לשמוע דבר ד׳, ולדעת דרכי התורה.

‫ובהיות זה ענין גדול מאד עלינו לעמוד על הדברים ולבארם. ‬‫‬‬

הערות