דורות הראשונים/כרך א/חלק שני/פרק כב

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
כרך א, חלק שני, פרק כב
→חלק שני, פרק כא	חלק שני, פרק כג←

‫ובמס׳ שבת ד׳ ק״ה בריש פרק האורג נאמר במשנה:

‫ר׳ אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחלה ואחת על האריג חייב וחכמים‬ ‫אומרים בין בתחלה בין בסוף שיעורו שני חוטין.

‫ורבינו הגדול רש״י ז״ל כבר הרגיש בעיקר הדבר ופירש "ר׳ אליעזר אתי‬ ‫לפרושי שיעור אורג שמנו באבות מלאכות לעיל (ד' ע״ג) דתנן התם שני חוטין״.

‫והנה הרגיש רבינו במקום הזה שאי אפשר שיחלוק ר׳ אליעזר על יסוד ‫המשנה במשנת כלל גדול שעליה יסבו אחר זה כל דברי התנאים כולם, ופירש‬ ‫בפשיטות "ר׳ אליעזר אתי לפרושי שיעור אורג שמנו וכו'״.

‫אבל האחרונים לא הבינו זה, וחשבו שהוא טעות סופר ברש״י.

מפני שהוקשה להם שאיך אפשר שר׳ אליעזר אתי לפרושי, והרי שם בכלל‬ ‫גדול הדבר מפורש ״האורג שני חוטין״ וכמו שהביא זה גם רש״י ז״ל עצמו "דתנן‬ ‫התם שני חוטין" ור׳ אליעזר הלא יאמר ״האורג שלשה חוטין בתחלה ואחת על‬ ‫האריג חייב״.

‫ועל כן באו והגיהו בדברי רש״י, ומהרש״ל ז״ל כתב שם "ספרים אחרים ר׳‬ ‫אליעזר אתי לפלוגי אשיעור אורג שמנו חכמים באבות מלאכות״.

ומזה באו והגיהו כן גם בגליון הגמ׳ על דברי רש״י. ‫ אבל טעות הוא, והגירסא הברורה בדברי רש״י הוא כמו שהוא לפנינו, ‫והספרים אחרים שהביא מהרש״ל הוא רק מה שבאו שם והגיהו בדברי רש״י בטעות‬ מפני שלא יכלו להבינם. ‫ אבל דברי רש״י פשוטים, דר׳ אליעזר סבר דבתחלת אריג אם אין שם‬ חוט אחד מתוח בשתי אין זה מתקיים ועל כן יפרש דשני חוטין שמנו חכמים‬ ‫באבות מלאכות ״האורג שני חוטין״ הוא רק אם הי׳ שם כבר חוט אחד מתוח, ‫אבל אם אין שם מתוח כלל בעינן דוקא שלשה בתחלה, ובלא זה אין‬ ‫השנים מתקיימין, ואין כאן אריג של דבר המתקיים ופטור.

‫ולהיפך כשהוא כבר באמצע אריגת הבגד שגם חוט אחד מתקיים, חשיב‬ ‫אריג וחייב.

‫ודין ״האורג שני חוטין״ במשנת כלל גדול זה הוא לר׳ אליעזר רק בתחלה, וכשיש שם חוט אחד מתוח כבר.

‫ומצאתי אחר זה ברבינו הננאל שפירש כן זה מפורש וכתב:

‫״ר׳ אליעזר אומר האורג ג׳ חוטין בתחלה ואחת על האריג חייב, בכלל גדול‬ ‫תנן סתמא האורג שני חוטין ולא שנינן בין בתחילה בין בראש הבגד ובין בסופו‬ ‬‬ ‫על גבי אריג שהוא מאתמול (וסברי חכמים דלעולם חייב על שני חוטים לבד) וכך‬ ‫הלכה כחכמים, ור׳ אליעזר פליג (על חכמים חביריו) דסבר פחות משלשה חוטין‬ ‫אין מתקיימין אלא נסתרין, הלכך אי בתחלה התחיל באריג צריך ג׳ חוטין שתהא‬ ‫מלאכה מתקיימת, "ואם יש חוט אחד ערב ארוג בשתי אם ארג שני חוטין על גביו חייב, ‫ואם לאו פטור, ואם יש שני חוטין ערב ארוגים בשתי וארג אחד עליהם חייב״ עכ״ל.

‫וזה עצמו הוא גם כוונת רש״י בדבריו הקצרים "ר׳ אליעזר אתא לפרושי‬ ‫שיעור אורג שמנו באבות מלאכות".

‫והיינו דלר׳ אליעזר אין זה (כלשונו של רבינו חננאל) רק אם יש חוט‬ ‫אחד ערב ארוג בשתי (אז) אם ארג שני חוטין חייב.

‫והדבר גם מפורש בירושלמי במקומו, והלשון שם:

‫אשכחת אמר על דר׳ אליעזר פעמים שלשה, בתחלה, פעמים שנים, על‬ ‫גבי אחד ארוג מאתמול, פעמים שנים על גבי אחד ארוגים מאתמול.

‫ומפורש כאן בירושלמי כדברי רש״י ורבינו חננאל ״אשכחת אמר על דר׳‬ ‫אליעזר וכו׳ פעמים שנים על גבי אחד ארוג מאתמול״.

‫וזה הוא לר׳ אליעזר ענין דברי המשנה בכלל גדול.

‫וסוף דברי הירושלמי ״פעמים שנים על גבי אחד ארוגים מאתמול״ שאין לו‬ ‫הבנה שהרי כבר נאמר זה הגיהו מפרשי הירושלמי "פעמים אחד על גבי שנים‬ ‫ארוגים מאתמול״ וכן הוא לשון הירושלמי בחידושי הרשב״א כמו שהעיר בגליון‬ ‫הש״ס.

‫אבל על ידי זה נדחקו מפרשי הירושלמי אחר זה בדברי רבנן דקיסרי.

‫‪‬ועל כן הי׳ נראה יותר שלשון הירושלמי הוא ״פעמים אחד על גבי אריג‬ ‫מאתמול״.

‫והוא ממש כמו שהוא לשונו של ר׳ אליעזר במשנתינו ״ואחד על האריג חייב״.

‫ונקט הירושלמי לשונו של ר׳ אליעזר כמו שהוא ועל זה ילכו למישרים‬ ‫דברי הירושלמי שאחר זה.

רבנן דקיסרין בעיין מהו אחד על הארוג אחד על גבי שנים אחד על גבי‬ ‫שלשה, רבנן דהכא אמרי^(סב) אחד על גבי שנים.

‫והיינו שאחרי שנקט הירושלמי כל השלשה אופנים שיש בזה לר׳ אליעזר‪,‬‬ ‫ואמרו בלשונם ככל דברי ר׳ אליעזר במשנתינו.

נאמר אחר זה דרבנן דקיסרין בעו מה הוא פירוש דברי ר׳ אליעזר בלשונו‬ "ואחד על האריג״ אם על שלשה שזה הוא אריג בתחילה, או גם על גבי שנים, ‫שהרי מודה ר׳ אליעזר שגם בשנים חייב אם הוא מצטרף לשלשה.

‫וזה פשטו רבנן דהכא רבנן דטבריא דכוונת ר׳ אליעזר דגם אחד על גבי‬ ‫ישנים חייב.

‫ומפורש בדברי הירושלמי גם לפי גירסת הק״ע ופ״מ ״פעמים שנים על גבי‬ אחד ארוג מאתמול" וזה הוא ענין משנת כלל גדול גם לר׳ אליעזר. ‬‬ ‫והנה נחלקו ר' אליעזר וחכמים רק בפירוש דברי המשנה בפרק כלל גדול‬ ‫וכדברי רש"י ז"ל המפורשים^(סג) דהיינו בדברי יסוד המשנה מאבות מלאכות‬ ‫אשר כל הפרקים אחר זה משם ואילך הנם באמת רק לבאר כללי המשנה הזאת‬ ‫כמו שיראה כל מעיין.

וממש כן ומפורש עוד יותר הננו רואים במחלוקת רבן גמליאל וחכמים‬ ‫בנוגע ליסוד אחר שבמשנת כלל גדול, היינו בעיקר ממשנת "אבות מלאכות".

‫שכמו שבא שם "האורג שני חוטין" אף כן בא שם "הכותב שתי אותיות".

‫ועל זה בא במשנת פרק הבונה ד׳ ק"ד (פי"ב מ"ו):

‫הכותב שתי אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת בין הערבים רבן‬ ‫גמליאל מחייב וחכמים פוטרין.

‫והיינו שבדין יסוד המשנה שהכותב שתי אותיות חייב נחלקו הם אם העלמות‬ ‫מחלקות בזה לחצי שיעור.

‫ובמקום הזה הדבר פשוט ובולט וניכר עד שלא הי׳ צריך להעיר על זה‬ ‫כלל, אבל כזה עצמו בא במשנה במקום אחר בפירקין, ושם כבר אפשר גם לטעות.

‫ובד׳ ק"ג בא במשנה ג׳:

‫הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו בין משם אחד בין משתי‬ ‫שמות בין בשתי סמניות בכל לשון חייב אמר ר׳ יוסי לא חייבו שתי אותיות‬ ‫אלא משום רושם שכן וכו׳.

‫ובגמ׳ נאמר על זה בשלמא אימין ליחייב משום דדרך כתיבה בכך אלא‬ ‫אשמאל אמאי הא אין דרך כתיבה בכך וכו׳ רב יעקב ברה דבת יעקב אמר הא‬ ‫מני ר׳ יוסי היא דאמר לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם, והא מדסיפא ר׳‬ יוסי היא רישא לאו ר׳ יוסי כולה ר׳ יוסי היא.

‫וכפי מה שהורגלנו, ואלו לא הי׳ לפנינו אלא זה לבד, היינו חושבים שהכל‬ ‫נהי׳ בדבריו של ר׳ יוסי, וכל המשנה הזאת יסודה דברי ר׳ יוסי, וכמו שנטעה‬ ‫לחשוב כן במקומות רבות מאד כיוצא בזה.

‫אבל הנה במקום הזה הלא ידענו שזה ודאי שעיקר דין המשנה אינו כלל‬ ‫לר׳ יוסי, שהרי מתוך יסוד זה של חיוב הכותב שתי אותיות כבר נחלקו רבן‬ ‫גמליאל וחכמי דורו, אם ידיעות מחלקות שם לחצי שיעור.

‫ור׳ יוסי עצמו הלא יתפוס בלשונו גם הוא "לא חייבו שתי אותיות אלא‬ ‫משום רושם״ שלשון זה מורה גם על עצמו שאין דבריו כי אם לפרש דין יסוד‬ ‫המשנה, ויבאר ר׳ יוסי שטעם החיוב הוא משום רושם.

‫אבל הכונה "כולה ר׳ יוסי היא" ממש כמו שכבר נתבאר לנו בח״ב עמוד‬ ‫‪ 82‬דברי הגמ׳ בסנהדרין ד׳ פ"ו ‪"‬וכולהו אליבא דר׳ עקיבא" שהכונה דאת עצם‬ ‫יסוד המשנה גרסו תלמידי ר׳ עקיבא על פי גירסת שיטתו של ר׳ עקיבא. ‬‬ ‫וכן הוא גם במשנתינו זאת, דאת יסוד המשנה מדין חיוב שתי אותיות, ‫והביאור עליה גרסו השונים מפי ר׳ יוסי על פי שיטתו שלא חייבו שתי אותיות‬ ‫אלא משום רושם, ועל כן נקטו: ‬ ‫הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו וכו׳^(סד).

‫וענין הדבר הזה מבואר יותר מתוך המשנה והגמרא במס׳ נדה ד׳ י״ט ונאמר שם:

‫הירוק עקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרים אמר ר׳ מאיר אם אינו‬ ‫מטמא משום כתם מטמא משום משקה ר׳ יוסי אומר לא כך ולא כך.

‫ועל זה נאמר שם בגמרא:

‫ר׳ יוסי אומר לא כך ולא כך היינו ת״ק. הא קמ"ל מאן ת׳׳ק ר׳ יוסי‬ וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

אבל איך יהי׳ ר׳ יוסי ת״ק במקום הזה, ואיך אפשר להיות כאן "מאן ת"ק‬ ‫ר׳ יוסי" והלא החכמים החולקים עם עקביא בן מהללאל הם חכמי דורו של עקביא‬ בן מהללאל‪.‬‬ ‫ והדבר מפורש כן במס׳ עדיות פ"ה מ״ו אמרו לו עקביא חזור בך בארבעה‬ ‫דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין בישראל אמר להן מוטב לי להקרא‬ ‫שוטה כל ימי וכו׳. ‫ אבל הכונה "מאן ת״ק ר׳ יוסי״ לסיגנון המשנה שהשונים מפי ר׳ יוסי הם‬ ‫שנו דברי החכמים החולקים על עקביא בלשון זה ״וחכמים מטהרים״ לגמרי, ואלו‬ ‫לר׳ מאיר הי׳ צריך לבחור בדברי חכמים סיגנון ולשון כזה שיהי׳ משמעותו שהוא‬ ‫רק טהור משום כתם אבל טמא משום משקה.

‫וכל זה רק בנוגע לביאור לשון המשנה, אבל עצם הדין ״וחכמים מטהרים״‬ ‫הלא הדבר מפורש שאין זה דברי ר׳ יוסי, כי אם דברי חכמי דורו של עקביא‬ ‫בן מהללאל.

ובא כן במקום הזה גם על בית הלל, ולשון המשנה שם הוא:

חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה‬ וכמזוג.

בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי (הנם בכלל אדום)‬ ובית הלל מטהרים.

וגם על זה נאמר בגמרא ״ובית הלל מטהרים היינו ת״ק איכא בינייהו לתלות״.

‫אבל הלא גם בית שמאי יגרסו דברי הת"ק שהרי לשונם הוא ״אף כמימי‬ ‫תלתן וכמימי בשר צלי״ שלשון זה הוא שהם מודים למה שנאמר לפניהם ויוסיפו‬ ‫גם זה ובית הלל הלא נחלקו עם בית שמאי ולא עם ת״ק.

‫והדברים פשוטים שהכונה להשונים סתם משנה זו חמשה דמים וכו׳ ולא‬ ‫פירשו כל מאומה, דבריהם הם ודברי בית הלל הלא אחת הם. ‬‬ ‫ועל זה השיבו שאין הדבר כן, כי דברי בית הלל הם שהם מטהרים לגמרי‬ ‫חוץ מחמשה אלו, וזה לא נכלל בלשונם של השונים חמשה דמים טמאים וכו׳‬ ‫שאף שבלבד זה אינו טמא אבל עדין אינו נכלל בזה שהוא טהור לגמרי.

‫והדבר הזה בכל היותו דבר פשוט מאד, אבל מפני שלא הושם לב לזה, ‫כי כן הדבר אשר יש לנו מקומות הרבה במשנה אשר בגמרא בא על זה הלשון‬ ‫תנא קמא ותנאים החולקים שכל ענין מחלקותם אינו כי אם בלשון המשנה ובסגנון‬ ‫הדברים, הדבר הזה הביא כי נאמרו במשנה פירושים שונים ואחר כל הדברים‬ ‫דברי המשנה סתומים וחתומים עד כי נשתומם למראה עינינו, ועל פי הדברים‬ ‫הפשוטים האלה יאירו הדברים.

‫ונבאר ענין כולל מזה, אשר ישוב ויורה לנו את כל הדבר הגדול הזה בכל‬ אורו ואמיתו. ‬‬

הערות

הערה (סב): וראיתי להעיר על מה שכתב שם ‬הק״ע ״רבנן דהכא אמרי רבנן שבארץ ישראל אמרי"‬ ‫וכו׳ וזה טעות שכידוע שגם קיסרין בארץ ישראל וגם הם הנם רבנן שבארץ ישראל ״ורבנן דהכא" במקום הזה‬ ‫הכונה בניגוד לרבנן דקיסרין על רבנן דמתיבתת טבריא ששם הי׳ עיקר מתיבתת ארץ ישראל או אם הי׳ זה‬ בסוף ימי ר׳ מנא יהי׳ הכונה לחכמי צפורי. ‬‬

הערה (סג): בגמרא בבבלי נאמר דבאלימי מודה ר׳ אליעזר, ולא העדנו‬ על זה בפנים, לפי שאין ‫זה נוגע לפי׳ דברי ר' אליעזר, ולפי׳ המשנה בכלל גדול, שאלימי וקטיני לא הוזכרו בדברי ר׳ אליעזר, ועל כן‬ אף שמודה ר׳ אליעזר באלימי כמבואר בגמ׳ אין זה בכלל פירוש המשנה.

‫והתוס׳ שם כתבו דגם לחכמים דר׳ אליעזר אף שלשונם בא ״בין בתחלה בין בסוף שיעורו שני חוטין״‬ ‫לאו דוקא דבסוף הבגד ממש כיון דבזה השלימה לבגד אפי' חוט אחד חייב גם לחכמים כדאיתא בד׳ ק"ד: ‫‬‫אלא באמצע הבגד קרי ליה בסוף.

‫ומזה מבואר דבין לר׳ אליעזר ובין לחכמים דברי המשנה בכלל גדול צריכה גדר ופירוש, ואינה בכל האופנים. ‬‬

הערה (סד): ועל הגליון בגמ' שם הוסיפו גם ללמדינו דברים ללא ענין וכתבו ״דוגמתו נמצא בחולין‬ ‫צ"ד ושם ק״ד ועוד כריתות כ״ג גרה י״ט ע״ש ולא נמצא פירוש על זה רק בחולין ק"ד פי׳ רש״י ד״ה כל האומר דבר בשם אומרו והתנא שכח ולא הזכיר שמו בתחלה וחזר והזכירו בשמו".

‫וזה רק אותיות פורחות שאין להם מקום, ושם פי׳ רש״י ז״ל כן לפי שיש לזה ענין במקום ההוא.

‫אבל כאן לפנינו הוא רק זאת שעצם דברי המשנה נשנה בשיטת ר' יוסי וכמו שנתבאר בפנים כל‬ ‫ענין הדבר‪.‬‬ ‬‬