דברים רבה י ב

<< · דברים רבה · י · ב · >>




ב.    [ עריכה ]
זש"ה זה שאמר הכתוב (קהלת ג, יד): "ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וגו'" א"ר יוסי בן זמרא: מהו "עליו אין להוסיף וגו'"? כך אמר הקב"ה מתחלת ברייתו של עולם (בראשית א, ט): "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד וגו'". ומפני מה כתיב (עמוס ה, ח): "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו"? שייראו מלפניו, שיהיו הבריות יראים מלפניו. למה"ד למה הדבר דומה? למדינה שמרדה במלך. מה עשה המלך? הביא לגיון אחד קשה והקיפה, כדי שיהיו בני המדינה רואין אותו ומתיראין מלפניו.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: כך ברא הקב"ה את עולמו, יום שיהא יום, ולילה שיהא לילה. בא יעקב ועשה את היום לילה, ששקע לו הקב"ה את השמש שלא בעונתה, שנאמר (בראשית כח, יא): "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". בא יהושע ועשה הלילה יום, שנאמר (יהושע י, יב): "שמש בגבעון דום". הרי שהצדיקים גורעים ומוסיפים על דבריו של הקב"ה כדי שיהיו הבריות יראין מלפניו.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: כך ברא הקדוש ב"ה: שיהא הים ים, ושתהא היבשה יבשה. בא משה ועשה את הים יבשה, שנאמר (שמות יד, כט): "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים". בא אלישע ועשה את היבשה ים, שנאמר (מלכים ב ג , טז-יז): "כה אמר ה' עשה הנחל הזה גבים וגו' והנחל ההוא ימלא מים".
כך ברא הקב"ה את החורף שיהא חורף ואת הקיץ שיהא קיץ. בא אליהו ועשה את החורף קיץ, שכן כתיב (שם א יז, א) "חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי". בא שמואל ועשה את הקיץ חורף, שכך כתיב (ש"א יב, יז): "הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: כך ברא הקב"ה את העליונים לעליונים ואת התחתונים לתחתונים, שכך כתיב (תהלים קטו, טז): "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם". בא משה ועשה את התחתונים לעליונים ואת העליונים לתחתונים, שכך כתיב (שמות יט, ג): "ומשה עלה אל האלהים וגו' וירד ה' על הר סיני".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: כך ברא הקב"ה שמים וארץ שיהיו מקלסים אותו, מנין: שנאמר (תהלים יט, ב): "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל". כיון שבא משה שיתק אותן, מנין? שנאמר "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם".