גר"א על ספר יצירה/ג
א עריכה
שלש אמות אמ"ש יסודן וכו'. פירוש בכל מקום שנמצאות ג' קוים חד"ר יסודם מאלו ג' אותיות. שלש אמות, פרישית לעיל שלכך קראן אמות שהן עיקר תולדות שמים וארץ:
זכות. פרישית לעיל:
לשון. דבר הנלוש והמעורב:
ב עריכה
שלש אמות אמ"ש סוד גדול מופלא ומכוסה וחתום בשש טבעות. פירוש כי כבר אמרנו שהשלש אמות שרשן בספירה הראשונה [פי' ע"ק כנ"ל בפ"א] שהוא רוח אלהים חיים והם כלולים בספירה הראשונה שבה בהעלם גדול ואח"כ בג' הספי' הראשונות שבה מתחלקין שהן כח"ב ואח"כ מתחלקין בששה קצוות בכ"א הג' אמ"ש כפי הבתים (ר"ל שהם ו' בתים אמ"ש אש"ם כו') של שלש אותיות כדלקמן, והם ג' בחי' מתחלה כלולין ביחד ואח"כ מתחלקין לשלשה ואח"כ לששה הצירופין ו' קצוות ויסוד כלול מכולן שהן ח"י אותיות שלכן נקרא ח"י עלמין וכל אלו הבחי' עדיין הם כולם בהעלם גדול עד שאין בהם אלא החקיקה לבד. וכ"ז בספירה הראשונה הנ"ל, וז"ש סוד שהוא ספירה הראשונה של רוח אלהים, גדול מופלא ומכוסה הן ג' ספירות ראשונות כח"ב של רוח אלהים, גדול הוא הבינה כמ"ש קול גדול שופר גדול, מופלא הוא בסוד פליאות חכמה, ומכוסה הוא הכתר שהוא מכוסה בספי' כידוע. וז"ש במופלא ממך שהוא חכמה אל תדרוש להשיג מהותה רק מציאותה, ובמכוסה ממך אל תחקור שאפילו החקירה בו אסור. וחתום בשש טבעות הן ו' קצוות שלה כנ"ל שבהם מתגלגלים ג' אותיות יה"ו כנ"ל:
ויצאו מהם אויר מים אש. והן כח"ב של העשר ספירות כנ"ל:
ומהם נולדו אבות. הן חג"ת שנקראו אבוח:
ומאבות תולדות. הן נה"י שנקראו בנים כידוע. ובאדם סוד גדול כו' עד בשש טבעות, הוא בקד"א ששם משכן השכל שהכל נכלל בה, ויצאו מהם אויר מים ואש הן גולגלתא ומוחא ולבא גולגלתא אויר ששם אויר בקד"א ומוחא מיא כנ"ל ולבא אש כמ"ש בזוהר דהוא נור דליק ששם משכן אש היסודי והן ג' ספירות הראשונות, ומהם יצאו אבות הן הידים והגוף שהן עוזרי הגוף כי משם ואילך הן לבר מגופא, ומאבות תולדות הן הרגלים והברית כי הן דמיונם גוף וברית כחדא חשבינן כמ"ש בזוהר והידים והרגלים כנ"ל. ובעולם הכל מתחילה ברוח אלהים, ואח"כ באמ"ש, ואח"כ נולדו אבות שמים וארץ ואויר כמ"ש לקמן במשנה ד' והן נבראו בג' ימים הראשונים, ומהן יצאו תולדות בג' ימים אחרונים והן נגד חג"ת נה"י. וכן הוא בשנה. עוד מאמ"ש נולדו אבות ז' כפולות כי אמ"ש חתום בשש טבעות שהן ו' קצוות והיכל הקודש באמצע כוללן שהן ז' כפולות כמ"ש לקמן ומאבות ז' כפולות יצאו תולדות י"ב פשוטות כי עיקר הז' כפולות הוא ו' כנ"ל והן י"ב פשוטות ושביעית של ז' כפולות הוא י"ג של י"ב פשוטות הכוללם כמ"ש לקמן כמו שהז' כוללן והן בעולם ושנה ונפש כמ"ש לקמן שבכולם ג' אמות וז' וי"ב:
אופן ב'
ומהם נולדו אבות כו'. כמ"ש דג' אמות אמ"ש חתמן בשש טבעות ויצאו מהם שלשה אבות והם אויר מים אש ומאבות נולדו תולדות וכ"ה לקמן ברפ"ו וכמ"ש שבכל ג' עש"נ האמ"ש הן אבות והתולדות בעולם שמים וארץ ואויר, ובאדם ראש ובטן וגויה, ובשנה חום כו' וכן בהבבות אמר המליך אות כו' אות מ"ם במים כו' וצר בהן ארץ בעולם כו' המליך כו' ועיין לקמן רפ"ו ויצאו מהם שלשה והם אויר מים ואש ומאבות תולדות כו', וכן הוא בכל הכ"ב אותיות מ"ש המליך הוא האבות כמו בפ"ד ב' בחכמה והוא האב ז' המתנות וכן בפ"ה י"ב החושים והם הנסתרים והאיברים ז' שערים וי"ב מנהיגים הם התולדות, וכן בעולם שנה, וכן באמ"ש ג' יסודות שבגוף שהן מנהיגי הגוף הן האבות, ומש"ל רפ"ו וז' כוכבים וצבאותיהן הוא ט"ס וכצ"ל וששה רוחות ונושאיהן ושנים עשר וכו' והן היסודות כמ"ש בפ"ד ופ"ה:
ג עריכה
שלש אמות אמ"ש חקקן כו'. בכ"ב אותיות והן כאן ו' צירופים כמ"ש לקמן:
שלש אמות אמ"ש בעולם כו'. כל הספר נחלק לג' עש"נ והן עולמות בי"ע, עולם הוא בריאה כמ"ש עלמות אהבוך נערות דמטרוניתא היכלות דבריאה אל תקרי עלמות אלא עולמות, שנה ביצירה כי שנה הוא ע"י השמש ושמש ביצירה עד"א שמקנן ביצירה, ונפש בעשייה נפש מלכות שמקנן שם כידוע, וז"ש במתני' שלפניה סוד גדול כו' עד ו' טבעות ע"ס דאצילות כנ"ל, סוד בעתיק, גדול מופלא ומכוסה בכח"ב, וחתום בו' טבעות ו"ק, ויצא מהם אמ"ש בבריאה, ויצאו מהם אבות ביצירה כי הבריאה נקרא אימא (ר"ל לכן ג' אמות אמ"ש בבריאה) שאימא מקננת שם ויצירה אב שז"א מקנן שם, ומהם יצאו תולדות בעשיה. וענין אמ"ש ג' שמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י שכוללין כל הע"ס של כל העולמות כמ"ש לקמן:
זכר ונקבה. קאי על נפש שבין זכר ובין נקבה כלם נבנים בסוד אמ"ש אלא שחלוקים בצירוף האותיות כמ"ש לקמן. וכן בעולם ושנה ג"כ הוא זכר ונקבה כמ"ש (פסחים נ"ו א') מנחי כופרא דוכרא לנוקבתא, ואמרו במדרש (ב"ר פמ"א) באילן שלא היה מוציא פירות ואמר דקלי אחד שדקל זכר הוא רואה ביריחו ומתאוה לו ובאו והרכיבו אותו בה ועשתה פירות הרי שכולם מבקשים תפקידן. וכן בכל דבר כמ"ש (ב"ב ע"ד ב') כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה ואף לויתן זכר ונקבה וכו', ובמזלות שס"א מק"ד זכרים והנשארים נקבות, ובי"ב הויו"ת ו' זכרים המתחילים בי' ו' ו' נקבות המתחילים בה', וכן בהוי"ה עצמו י"ו זכרים ה' ה' נקבות וכן בשנה וכן יום ולילה וכן בי"ב שעות של יום כפי י"ב צירופי הוי"ה בכל שעה שולט הוי"ה אחד וכן בכוכבים קצתן זכרים כו', וכן אמרו יש ארץ מגדלת גבורים ויש מגדלת חלשים והיא ארץ זכר מגדלת גבורים וארץ נקבה מגדלת חלשים וכן בכל דבר אלא שבכולם בהעלם ובנפש בגלוי. וכן שלשה חלקי האותיות כולם זו"נ אמ"ש כסדר צירופם כמ"ש לקמן זכר באמ"ש כו'. וכן בז' כפולות תבנית גבורים וחלשים כמ"ש לקמן וכאן הוא יותר בגלוי. וכן שם בדבור ובתמורה דבור הוא בזכר ותמורה בנקבה, י"ב פשוטות הוא בגלוי כי י"ב עיקרן ו' כנ"ל ונחלקו לי"ב זו"נ וא' מכריע ביניהם הי"ג שכוללם כמ"ש לקמן ובז' הז' מכריע ובשלש אמות אל"ף מכריע ביניהם, וג' אמות אמ"ש הן בספירות דעת ות"ת ומלכות שיצאו מכח"ב שהן ג' אמ"ש העיקרין דעת מאש ות"ת מאויר ומלכות ממים וזהו שלפעמים עד"א בשם שמים ולפעמים בשם אויר אלא שזה בסוד הדעת וזה בסוד ת"ת זה מלבר וזה מלגאו משה ויעקב, וכח"ב הן אמ"ש היסודי ועיקרן כתר רוח חכמה מים בינה אש כנ"ל בע"ס כי הכ"ב אותיות בחיצוניות שכללם הוא עשר כמ"ש לקמן ועשר ספירות הוא בפנימיות שהן נקראין ספירות כידוע:
ד עריכה
שלש אמות אמ"ש בעולם אויר מים אש. הוא פי' על אמ"ש ר"ת ואמר מהו אמ"ש אויר מים אש:
שמים כו' וארץ כו'. כמ"ש (פר"א פ"ג) שמים מהיכן נבראו מאור לבושו שנא' עוטה אור כו' וארץ מהיכן נבראת משלג שתחת כסה"כ, ואור הוא בבינה מאורי האש ה"פ אור של מעשה בראשית ה' ראשונה של השם כידוע, ושלג הוא מים בחכמה הרי שנברא שמים מאש וארץ ממים, והענין כי מים דוכרין לבן נקפאים כשלג ומים נוקבין אדומים כאש כמ"ש (נדה ל"א א') אביו מזריע לובן כו' אמו מזרעת אודם ואבא יסד ברתא שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ ואימא ברא שנאמר כונן שמים בתבונה. והענין כמ"ש (נדה שם) איש מזריע תחלה כו' ואשה מזרעת כו' שנאמר אלה בני לאה ואת דינה בתו. והקושיא שהקשה על שמים וארץ ולא על ש"ד כי שמים וארץ אלו הם השמים וארץ הפרטים שנברא בשני ובשלישי כמ"ש בפ' בראשית ובכל מקום שנאמר ברא הוא יש מאין ובכ"מ שנאמר יהי יש מיש ונאמר ביום ב' יהי רקיע כו' והוא שמים שהזכיר כאן המכריע בין אש ובין מים דעת כמש"ל וכן בארץ לא נאמר בריאה וזה שמים הוא דעת וארץ מלכות ואויר ז"א והן נבראו מג' ראשונות כח"ב אמ"ש וכל אחד כלול שלשה שמים כלול מכח"ב שהדעת כוללם כידוע ואויר מחג"ת שת"ת כוללם לכן הם ג' אוירים חם קר בינוני נגד חג"ת כידוע וארץ כוללת נה"י שמלכות כוללת אותם כידוע שהם בנינה וקיומם [נ"א וקומתה] וכמ"ש והארץ הדום רגלי. הרי כל ע"ס כלולין בג' אותיות אמ"ש וכן כל הכ"ב אותיות נכללין בהן שהן בג' מקומות של אמ"ש בין בעולם בין בשנה בין בנפש כמ"ש בפרקים הקודמים שלכן נקראו אמות ובהן קבועין ז' כפולות וי"ב פשוטות שאמ"ש הוא כלל וכפולות ופשוטות הן בפרט כמ"ש לפנינו והם הג' ספרים של מתני' ראשונם שמהן נברא הכל, וכל הל"ב נתיבות נכללין כנ"ל וג' אמ"ש הן כח"ב של חיצוניות שהכ"ב אותיות בחיצוניות כנ"ל ובהן כלולין כל הע"ם וכן חב"ד שדעת במקום כתר גנוז:
ה עריכה
שלש אמות אמ"ש בשנה חום קור ורויה וכו'. שהחדשים מתחילין מניסן וכן המזלות לקמן. רויה הוא בין ימות החמה לימות הגשמים לא קור ולא חום. וגם כאן כל אחד כלול מג' שבקור וחום ששה זמנים כמ"ש זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ורויה מכריע שכולל משניהם:
חום נברא מאש. משמש שהוא האש כמ"ש ולהט אותם היום הבא וכו' האי שמשא סומקא היא:
קור נברא ממים. ימות הגשמים, וכל אחד הולך לשרשו זה חם ויבש וזה קר ולח. והן ג' אמ"ש הקדומים כי חום משמים וקור מארן וכן הגשם מן הארץ ואד יעלה כו' שלכן אומרים מוריד הטל בימות החמה כי טל מן השמים כמ"ש ממגד שמים מטל ובימות הגשמים מוריד הגשם שהוא מארץ מתהום רובצת תחת:
ורויה מרוח מכריע בינתים. וכולל שניהם כידוע לכן אומרים משיב הרוח בימות החמה ובימות הגשמים:
ו עריכה
ג' אמות אמ"ש בנפש. וכ"א כלול מג' ראש כולל כח"ב בטן נה"י ומלכות וגויה חג"ת וכ"א כלול מאמ"ש כי המוח שבראש הוא מים כנ"ל ועל המוח קרומא דאוירא דמות כסא אויר ועל הכסא כמראה אדם כעין חשמ"ל כמראה אש כי הנשמה נקראת אש שהיא מבינה אש והיא משמים שבינה כולל ג"ר וכן חום וראש ושם אמ"ש כסדר שחשב כאן, וכן בגויה לב אש נור דליק כידוע וריאה מים ורוח דנשיב הוא רוח ונק' ע"ש הרוח כי שם משכן הרוח, וכן בטן כולל משלשתן ונק' ע"ש מים כי שם משכן הנפש שהיא מארץ כמ"ש תוצא הארץ נפש כו' שאמרו נפשו של אדם הראשון ממלכות מים כנ"ל, והן ג' פרצופים בינה ת"ת ומלכות שכוללין הכל וכן ג' עולמות בינה בתלת ספירין מקנן בכורסיא ו' קצוות ביצירה מלכות בעשיה והן אמ"ש כסדר שחשב כאן וכולן נכללין בכח"ב כי כתר נקרא גלגלתא חכמה בלב כמ"ש בלב נבון תנוח חכמה והוא ס"ת שבארון ובטן בינה כמ"ש מבטן מי יצא כו': (עוד בליקוטיו). שלש אמות אמ"ש בנפש ראש כו'. והן נר"ן בי"ע שמשם נר"ן ולכן הוא באדם ראש נשמה ששם הנשמה בטן הנפש בכבד וגויה הרוח מכריע בינתים רוח בלב, וכן בעולם נפש בארץ כמ"ש תוצא הארץ נפש חיה ואמרו זו נפשו של אדם הראשון רוח באויר כי הוא חיותו של אדם משם הרוח [ומ"כ בס' רזיאל ר' ראש התיבה של רוח שרוח אדם בראשו ומשם יוצא שבו נפחה שנאמר ויפח באפיו נשמת חיים וכתיב ורוח אלהים מרחפת כו' זהו רוחו של אדם, כי חי תתק"ל כמנין רו"ח במילואו ר"ש ו"ו חי"ת גי' תתק"ל, (ש"ל)] כידוע ונשמה ברקיע כמ"ש בתי' ז"ח (ס"א ע"א), והם טעמים ונקודות ואותיות בינה כולל ג"ר ו"ק מלכות כמ"ש שם והמשכילים אינון כו' יזהירו כזהר אלין כו' ברקיע דאיהו על ארעא ככתרא ואתוון כו' עד סוף המאמר יעו"ש והוא ראש מאש וכן שמים דנשמתא היא אש שורפת ולולי האדים היורדין מן הבטן בקרירותם היתה שורפת כסא הכבוד תכלת אש שורפת כידוע ולכן כשאדם מתענה שורפת את האדם שאין אדים יורדין מבטן כידוע ובטן קור כנ"ל וגויה רויה מכריע חום הטבעי. שלש אמות אמ"ש הן כח"ב ראש מאש בינה בטן ממים חכמה גויה מרוח כתר כמש"ל פ"א. ראש מאש לכן שם שערות הראש והזקן ואשה נדחה החום למטה בדמים ואין לה זקן:
ז עריכה
המליך כו'. ר"ל ג' צירופים שבכל צירוף האות הזה ראשון וזהו וקשר לו כתר וכן בכלם, והכלל שהנקבה בה הדינין והיא חם יותר מהזכר כידוע ולכן בא האש על המים ואויר (היינו בבבא א' דנקבה אש על המים ובבבא ב' אש על האויר ובבבא ג' על המים ואויר):