בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ב/דרוש ח

דרוש הקודם * בני יששכר חודש אדר מאמר ב דרוש ח * מאמר הבא

דרוש ח

ולקחת את כסף הכפורים ונתת אותו על עבודת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון וכו' (שמות ל, טז). להתבונן, מהו הזכרון?

ונראה, דהנה אמרו בגמ' (דף ו.), חד לא מיכתבין מיליה בספר הזכרונות, תרין מיכתבין מילייהו בספר הזכרונות כדכתיב (מלאכי ג, טז): "אז נדברו וכו' איש אל רעהו וכו' ויכתב בספר וכו' ולחושבי שמו". מאי "ולחושבי שמו"? אפילו חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, עיי"ש בגמרא ברכות.

והנה הקשו בתוס' [ד"ה חד], הרי אפילו חד אמרו רז"ל (משנה אבות ב א): "וכל מעשיך בספר נכתבין".

ונראה לומר, דספר הזכרונות הוא עניין אחר. דעניין שורש תיבת 'זכרון' הוא משורש תיבת 'זכר' שהוא המוליד בדומה, כן הוא הזכרון שזוכר האדם את אשר נעשה כבר, והנה נחקק הדבר כעת במחשבתו ונזכר כמו שהיה חקוק אצלו בשעת ראיית המעשה (כמו שפירשנו בפסוק "זכרו נפלאותיו אשר עשה" (תהלים קה, ה), להוליד בדומה בכל עת פלאות את אשר כבר נעשו, ואכ"מ).

ומעתה תבין, ספר הזכרונות הוא מה שנכתב בספר ההוא, יש לו ההולדה בדומה, אפילו יגיע זמן שאי אפשר לאדם לעשות המעשה ההוא יוחשב לפני הקב"ה כאילו עשאה בפועל. ומעתה תבין, חד לא מיכתב מיליה בספר הזכרונות (הא ודאי דבספר נכתבין, אבל לא בספר הזכרונות), תרין מיכתבין מילייהו בספר הזכרונות (להוליד בדומה, אפילו בהגיע איזה זמן שאינם יכולים לעסוק בתורה הנה יוחשב לפני הש"י כאילו עסק גם היום, כי התורה שעסק כבר, מולדת בדומה). וזהו שמסיק בגמרא: "מאי ולחושבי שמו? אפילו חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב (בספר הזכרונות) כאילו עשאה". ומדוקדק הדבר מאד בגמ', גם בפסוק הוא כפתור ופרח, "ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו", אפילו חשב ונאנס – הוא פעולת ספר הזכרון, הבן: