במדבר רבה כא ו
ו. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "צרור את המדינים" לפי שכתבתי (דברים כ, יט): "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה" לאלו לא תעשו כן אלו חבלו אילנותיהן וכן את מוצא בשעה שהלך יורם מלך ישראל להלחם במואב (מ"ב ג, ט): "וַיָּסֹבּוּ דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא הָיָה מַיִם לַמַּחֲנֶה וְלַבְּהֵמָה אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם" התחילו בוכים (י): "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲהָהּ כִּי קָרָא ה' לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב" השיבו יהושפט (יא): "וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לה' וְנִדְרְשָׁה אֶת ה' מֵאוֹתוֹ וַיַּעַן אֶחָד מֵעַבְדֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ" להודיע רשעו של יורם שלא היה מודה בו ולא הודה בו אלא יהושפט (יב): "וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט יֵשׁ אוֹתוֹ דְּבַר ה' וַיֵּרְדוּ אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט" למה לא נאמר כאן ביהושפט מלך להודיעך ענותנותו של אותו צדיק שלא רצה לירד לפני הנביא בבגדי מלכות אלא כחבר הדיוט וי"א מפני שנגזרה גזירה שיהרג עם אחאב היה הכתוב מונה לבנו מאותה שעה לפיכך לא נכתב מלך ובשכר שירדו לפני הנביא זכו לראות כל הנסים כשראה אותם אלישע אמר למלך ישראל (יג): "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מַה לִּי וָלָךְ לֵךְ אֶל נְבִיאֵי אָבִיךָ וְאֶל נְבִיאֵי אִמֶּךָ" שלא שאל בו מימיו התחיל מתחנן לפניו "וַיֹּאמֶר לוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל [אַל] (אהה) כִּי קָרָא ה' לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב" (יד): "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו כִּי לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ" (טו): "וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וגו'" (יז): "כִּי כֹה אָמַר ה' לֹא תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא תִרְאוּ גֶשֶׁם וְהַנַּחַל הַהוּא יִמָּלֵא מָיִם וּשְׁתִיתֶם אַתֶּם וּמִקְנֵיכֶם" נתן להם מים מה שהיו צריכין ועוד אמר להם המואבים בידכם (יח): "וְנָתַן אֶת מוֹאָב בְּיֶדְכֶם" (יט): "וְהִכִּיתֶם כָּל עִיר מִבְצָר וְכָל עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ וְכָל מַעְיְנֵי מַיִם תִּסְתֹּמוּ" אמרו לו התורה אמרה "לא תשחית את עצה" ואתה אומר כן אמר להם על כל האומות צוה דבר זה וזו קלה ובזויה היא שנאמר "ונקל זאת בעיני ה' ונתן את מואב בידכם" שאמר "לא תדרוש שלומם וטובתם" אלו אילנות טובות לכך נאמר "צרור את המדינים":