בית שמואל על אבן העזר סה
סעיף א
עריכה(א) מצוה לשמח: וכתב הטור כל הנהנה מסעודת חתן וכלה ואינו משמחו עובר בה' קולות וכ' בפרישה דוקא מי שנהנה ואינו משמחו הוא עובר אבל מי שאינו שם אינו עובר מיהו לשון הפוסקים שכתבו מצוה לשמח משמע דמצוה שילך לשם וישמח אותם:
(ב) לומר שהיא נאה: אף על גב דכתיב מדבר שקר תרחק יש לתרץ דבריו שהיא נאה במעשיה פרישה:
(ג) ומבטלין ת"ת: אפי' מי שתורתו אומנתו חייב לבטל ובח"מ כתב אפשר מי שרואה שנכנסים לחופה חייב לבטל אבל מי שיודע ואינו רואה אינו חייב לבטל מיהו בברייתא לא משמע כן דהא תניא מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת הכלה ובהוצאת המת אפילו אינו רואה חייב לבטל כן ה"נ בהכנסת הכלה וכתב בפרישה פרש"י הכנסת הכלה ללוותה מבית אביה לבית חופתה, מזה היה נ"ל הגון ללוות בזמנינו הכלה כשמביאים אותה תחת החופה כמו שנוהגים לעשות להחתן אדרבה הוא עיקר שהרי לא נזכר אלא הכנסת הכלה שוב מצאתי במ' וכו' כי הכנסה היא שמסרה בשחרית לחתן קודם הברכה נמצא מה שהולכים בזמנינו כל הקהל לכסות ראש הכלה היא נקרא הכנסת כלה לחופה ע"כ והט"ז כתב נראה לדידן לא הוה כיסוי הראש חופה אלא הכנה לחופה שתהיה אח"כ שהיא הגמר ואין הולכים אלא ללות החתן ולא ללות את הכלה ששם כל הנשים הולכים עמה ואין להתערב שם עמהם וראיתי בקצת מקומות אנשים חשובים הולכים לקראת הכלה וכשמקריבים אליה חוזרים לאחוריהם להחופה ונכון הוא: