פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) קדשתיך:    היינו באומר קדשתיך בפני ב' עדים כ"כ הטור ומשמע אם אמר סתם קדשתיך יכול לפרש דבריו שקידש בלא עדים ועיין תשו' הרא"ש שהביא הב"י סוף סימן ט"ו ובש"ע שם:

סעיף ועריכה


(ב) מבקשים ממנו:    משום דאסור לישא קרובותיה מ"ה מבקשים ממנו שיתן גט ולהפוסקים דסבירא להו דמותר בקרובותיה יש ליישב הל' מבקשים ממנו כמ"ש בסימן קס"ז ובתוס' יבמות דף קי"ב:


(ג) ואז נאסר בקרובותיה:    הטעם משום דל' הגט הוא כאלו הבעל מדבר עמה והוא מודה דהיא היתה אשתו אבל כשהיא אומרת לא קדשתני מותר בקרוביו דאין מוכח מל' הגט דהיא מודה דהיתה אשתו, ובמרדכי כ' דהיא ג"כ אסורה בקרוביו ואסור' לכהונה ויש מחלקים בין גט הצריך לבין גט שא"צ, ועיין סימן ו' וסימן י' שם איתא אפילו אם נתן גט מחמת קול אסורה לכהן ואסורה למגרש וצריך ישוב למה פסק כאן מותרת בקרוביו וכן הקשה בח"מ ולכמה פוסקים אפילו הוא מותר בקרובותיה כשהוא אומר לא קדשתיה וכן פי' מהרש"ל דברי הרמב"ם ועיין בתשובת מהרש"ל סי' כ"ה:

סעיף זעריכה


(ד) אינה נאמנת:    היינו כל זמן שהי' תחתיו אבל אם גירש אותה אסורה לו דשויתא עליו חתיכא דאיסורא ועיין תשו' ב"ל ח"ג ועיין פרישה והא דאינה נאמנת על בעלה במיגו גרשתני משום דהוי מיגו דהעזה:


(ה) בפניו:    דאז הוי כאלו אמרה גרשתני ועיין ריש סי"ז:


(ו) וזה אסור באשתו:    דיכול לאסור על עצמו מיהו אחר תקנות ר"ג א"י לאסור עליו כ"כ מהרש"ל וב"ח: