ביאור הלכה על אורח חיים תרלד
סעיף א
עריכה(*) סוכה שאין בה שבעה וכו': עיין מ"ב מש"כ בשם המגן אברהם דאם במקום אחד יש קרן וכו'. והנה בבגדי ישע ובבכורי יעקב פקפקו מאוד על ראיתו מקיטוניות דשאני התם דקיטוניות הוא חדר בפ"ע והמחיצה מפסקת ורק שפתוח לסוכה גדולה משא"כ הכא שאין חלוק כלל אפשר דנתבטל לגבי סוכה גדולה [והנה מה דהביא בבכורי יעקב דא"כ לדברי המגן אברהם הא דמכשרינן בסי' זה סוכה עגולה כשיש לרבע בתוכה ז' על ז' צריך לכוון לישב דוקא באמצעה ממש באותו מקום שיש לרבע ז' על ז' דמן הצד שמצר והולך אין בו זע"ז ויש לו דין הקרן לדעת המגן אברהם [ועיין במה שכתב הדה"ח ואעתיק דבריו לקמיה] ולענ"ד לא דמי זה לזה דשם הולך כל העיגול מבפנים בשטח אחד ואין לחלק זה מזה וכולו כשר דאין צר לו לשבת שם כלל דשטח אחד הוא עם הריבוע ולכן לא אישתמיט אחד מן האחרונים לחלק בזה משא"כ בענינינו אף דאין מחיצה מפסקת מ"מ הרי מנכר שהקרן הזה חלוק מן הסוכה הגדולה וצר לו לשבת בקרן ההוא ולכן מחמיר המגן אברהם בזה] והנה בדה"ח ראיתי שהעתיק ג"כ דברי המגן אברהם וסיים ע"ז ודוקא כשהקרן אינו רחב ז' ג"כ אבל כשהקרן רחב ז' רק אינו ארוך ז' כשר כיון שמצורף לסוכה גדולה תדע דהא בעגול ויש לרבע ז' על ז' מותר לישב סמוך להדופן אף דבעגולה סמוך לדופן ליכא זע"ז א"ו כיון דמצורף לגדולה כשר דבשלמא כשהקרן אינו רחב ז' ג"כ יש לומר דחשיב כלול של תרנגולים כמש"כ רש"י ותוספות ופסולה אבל כשרחב ז' רק שאינו ארוך ז' ודאי דכשרה דמצורף לסוכה גדולה מידי דהוי אם ראשו ורובו בסוכה קטנה ושולחנו בסוכה גדולה כנ"ל עכ"ל והנה ראייתם מסוכה עגולה כבר דחינו ומה שכתב מידי דהוי אם ראשו ורובו בסוכה קטנה כו' תמיה גדולה דזה אינו כשר רק לשיטת הרי"ף דסוכה שמחזקת רק ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית אינו מיפסל רק מדרבנן משום גזירה שמא ימשך אחר שלחנו ובזה ששולחנו בתוך הסוכה הגדולה ליכא למיגזר כלל [אבל לא משום דמצטרף הקטנה לגדולה כסברתו] אבל לדעת הר"ן וסייעתו דסוכה קטנה שמחזקת רק ראשו ורובו [והוא כוי"ו על וי"ו] יש בה עצם הפסול דלאו דירה היא כלל ופסולה מן התורה בודאי לא יצא ידי חובתו האוכל בה אף כששולחנו בתוך הגדולה וכמו שכתב בתור"ע והמ"א הלא כל דבריו הוא רק להר"ן. ולענ"ד דינא דמ"א דמיא למאי דאמרינן בשבת דף ז' דקרן זוית הסמוכה לר"ה כיון דלא ניחא תשמישתיה אינו מצטרף עם הר"ה אף דליכא הפסק ביניהן וככרמלית דמיא וה"נ כיון דצר לו לשבת שם. ומדברי המגן אברהם משמע ג"כ דלא כוותיה שכתב שאין בו ז' על ז' ונמשך במאמר אחד עם הקודם משמע דדינו כשאר סוכה שאין בה ז' באורך וז' ברוחב דפסולה וע"כ לפענ"ד אין לזוז מדברי המגן אברהם אכן בפרט אחד נראה דיש להקל בזה וכמו שכתב בבכורי יעקב וז"ל אף שלא מלאני לבי להקל לישב שם נגד דעת המגן אברהם מ"מ נ"ל שא"צ להקפיד שלא להניח השולחן באותו קרן ולא חיישינן בזה שמא ימשך אחר שולחנו כיון שהרבה פוסקים ס"ל דאפילו בשולחנו בתוך הבית לא גזרינן הכי כדאי הם לסמוך עליהם בזה. ודע עוד דהא דבעינן השיעור ז' על ז' הוא בכל גובה עשרה טפחים כדלעיל בסימן תרל"א סעיף יו"ד בהג"ה ועיין בפמ"ג דצריך הכל בריבוע ונוי סוכה דממעטין מן הצד הוא ג"כ עד גובה י"ט ועיין לקמיה בס"ג מש"כ שם:
(*) פסולה: עיין ברא"ש הטעם דלראשו ורובו של אדם צריך אמה דגברא באמתה יתיב ושולחנו מחזיק טפח וכ"כ הריטב"א והנה ידוע המחלוקת שיש בין הראשונים דלהרי"ף שפסק כב"ש בתרתי משום דחד טעמא הוא לתרוייהו הא דאסרינן במחזקת ראשו ורובו ושולחנו בתוך הבית הוא ג"כ רק משום גזירה שמא ימשך אחר שולחנו כמו שביאר הר"ן לדבריו ולפ"ז מן התורה די בראשו ורובו בלבד והוא שיעור וי"ו על וי"ו ורבנן תקנו ז' על ז' כדי שיוכל להעמיד השולחן בתוך הסוכה ולא ימשך אחריו וליתר הפוסקים כל שאין בו ז' על ז' שיוכל להיות שם ראשו ורובו אין בו הכשר סוכה מן התורה דלאו דירה היא כלל כמו שכתב הר"ן וק"ק לי על דברי הפמ"ג שכתב דסוכה שאין בה ז' על ז' פסולה מן התורה וראשו ורובו בסוכה גדולה ושולחנו בתוך הבית הוא אסור רק משום גזירה שמא ימשך אחר שולחנו ולענ"ד ארכביה אתרי רכשי דמאן דאית ליה במחזקת רק ראשו ורובו דפסולו מן התורה לית ליה הגזירה כלל ביושב בסוכה גדולה ושולחנו בתוך הבית כמבואר בר"ן ויתר הפוסקים ומאן דאית ליה הך גזירה לדידיה בסוכה שמחזקת רק ראשו ורובו ושולחנו בתוך הבית פסולו הוא רק מדרבנן כנ"ל [וגם מה שכתב דכל שאין ז' על ז' מה"ת פסולה דהוא הלמ"מ ג"כ לא נהירא דידוע מה שכתב הרמב"ם דבהלכה למ"מ אין בה מחלוקת ובזה פליגי ב"ש וב"ה כדאיתא בגמרא] ואולי לדעת הרמב"ן שהבאתי בשער הציון משמע קצת מיניה דהוא סבר דגם לדעת הרי"ף הוא דאורייתא ויותר נראה שסמך בזה על לשון הרמב"ם פ"ד מהלכות סוכה ה"א שכתב היתה פחותה מעשרה או מז' על ז' או גבוה מכ' אמה וכו' הרי שכלל זה בכל פסולי דאורייתא ומ"מ דעתו בפ"ז הלכה ח' דגזרינן גם בגדולה היכי ששולחנו בתוך הבית:
סעיף ג
עריכה(*) בגדים לנאותה וכו': עיין בפמ"ג דמסתפק אולי מה דממעטין מן הצד הוא רק מדרבנן:
(*) אותה משבעה וכו': עיין ב"ח לקמן סימן תרל"ט ס"ג כתב הטעם כיון דאסור ליטלו כל ז' ולפ"ז היכי דהתנה דאינו בודל כל ביה"ש דמותר ליטלו כדלקמן אינו ממעט ועיין במשב"ז לקמן סימן תרל"ט ס"ג [דהוא כתב שם דצ"ע בזה] חי' רע"א:
(*) פסולה: ועיין בש"ג בשם ריא"ז דכלי תשמישין אינו ממעט אפילו מן הצד והנה המגן אברהם העתיק דברי הש"ג לעיל בסימן תרל"ג סק"ז לענין אם תלויין ויורדין לתוך עשרה דחשיבי כמו נויין ולכאורה יותר רבותא היה אם היה מעתיקו לענין מן הצד דאף דנויין ממעטין כלי תשמישין אינו ממעט ומשמע מזה דלא פסיקא ליה למ"א דבר זה ולכן לא העתיקו וצ"ע ועיין בתר"ל סי"ג ולקמן סימן תרל"ט בט"ז סק"ג ובב"ח שם:
סעיף ד
עריכה(*) כאלו לא אכל בסוכה: לדעת התוספות בסוכה ד"ג מן התורה לא יצא כיון דרבנן גזרו ע"ז ואמרו כאלו לא קיים מצות סוכה ולהר"ן וריטב"א רק מדרבנן ולדינא אין נפקותא דלכל השיטות צריך לחזור ולאכול בסוכה אכן לענין אם יברך זמן באכילה שניה דעת הפמ"ג דיברך והבכורי יעקב חולק עליו עי"ש:
(*) אפילו אם היא סוכה גדולה גזירה וכו': הוא דעת הרי"ף והרמב"ם דבגמרא פליגי ב"ש וב"ה בתרתי בסוכה גדולה (היינו שיש לה שיעור סוכה ז' על ז') ושולחנו בתוך הבית ובסוכה קטנה שאינה מחזקת רק ראשו ורובו ושולחנו בתוך הבית ואיפסוק הלכתא כב"ש וס"ל דתרוייהו בחד טעמא שייך משום שמא ימשוך אחר שולחנו א"כ הלכה כב"ש בין בסוכה גדולה ובין בסוכה קטנה אבל שארי פוסקים חולקים וס"ל דשני טעמים יש בסוכה קטנה הטעם משום דבעינן קבע אע"ג דפסקינן דסוכה דירת עראי היא מ"מ בעינן קבע קצת ואם אינו מחזקת ראשו ורובו ושולחנו הוי דירה סרוחה ובסוכה גדולה הטעם שמא ימשוך אחר שולחנו וא"כ אע"ג דאיפסוק הלכתא כב"ש בסוכה קטנה בסוכה גדולה הדרינן לכללא ב"ש וב"ה הלכה כב"ה (זהו תמצית דברי הר"ן וריטב"א) אכן המחבר פסק להחמיר כהרמב"ם. ועיין בחי' רע"א על משניות דבסוכה קטנה סמוך לסוכה גדולה וראשו ורובו בסוכה קטנה שאינו ז' על ז' ושולחנו בסוכה גדולה בזה הרי"ף לקולא ותוס' לחומרא דלהרי"ף יצא דלא שייך למיגזר שמא ימשוך דהא גם שולחנו בתוך סוכה כשרה ולתוס' פסולה דמ"מ סוכה הקטנה דירה סרוחה היא עכ"ל אכן באמת קשיא לי לדעת הרי"ף כל הני סוגיות דדף ז' ע"א ודף ט"ז ע"א וע"ב דמוכח שם בהדיא דמשך סוכה קטנה שבעה טפחים ולא מישתמיט אחד מהן לומר דשיעור זה הוא רק מדרבנן ומן התורה די בוי"ו על וי"ו כשיעור ראשו ורובו וצ"ע אח"כ מצאתי שהמאור רמז לזה בדבריו ועיין במלחמות שם ובשעה"צ סוף אות ח' ביארתי קצת דבריו: