ביאור:תוספתא/תמורה/ג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת תמורה פרק שלישי עריכה
הקדש באפילה עריכה
האומר "מה שבמעי בהמה זו הקדש" - מותרת בגיזה ואסורה בעבודה, מפני שמכחיש את הקדשים
"שור זה הקדש לאחר שלשים יום", שחטו בתוך שלשים יום - מותר באכילה. מת - מותר בהנאה
הקדישו לשם שלמים לפני שעברו 30 יום - הרי זה מקודש.
"...מעכשיו לאחר שלשים יום", ושחטו בתוך שלשים יום - אסור באכילה. מת - אסור בהנאה
הקדישו לשם שלמים - הרי זה אינו מוקדש.
"בהמה זו – תודה, מה שתלד – עולה". "בהמה זו – שלמים, מה שתלד – חטאת"
רבי יוסי אומר: יבדק. אם אמר: לכך נתכוונתי, אלא שאין יכול להוציא שני שמות כאחת - דבריו קיימים
אם אמר: מה שקריתי שם לראשון, וחזרתי וקריתי שם לשני - אין דברים אחרונים כלום
מודה ר"מ לחכמים, "מה שתלד בהמה זו - עולה, והיא - תודה"
"מה שתלד בהמה זו - חטאת, והיא - שלמים" - דבריו קיימין
מודים חכמים לרבי מאיר, באומר "בהמה זו תחת שני זבחים אלו", "תחת שני זבחים שאני חייב"
אין דבריו אחרונים כלום.
הקדש מעורב עריכה
"בהמה זו תמורת עולה ותמורת שלמים" - הכל תמורת עולה, דברי ר"מ. וחכ"א: דבריו קיימין
ר' יוסי אומר: יבדק. אם אמר "לכך נתכוונתי, אלא שאין יכול להוציא ב' שמות כאחת" - דבריו קיימין.
"בהמה זו - חציה עולה וחציה שלמים" - הכל עולה, דברי ר"מ
וחכ"א: ירעה עד שיסתאב, וימכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים
ור' יוסי אומר: יבדק. אם אמר "לכך נתכוונתי, אלא שאין יכול להוציא שני שמות כאחת" - דבריו קיימין
אם אמר "מה שקריתי שם לראשון, חזרתי וקריתי שם לשני" - אין דבריו אחרונים כלום.
"בהמה זו תחת עולה תחת שלמים" - הכל תחת עולה, דברי ר"מ. וחכ"א: דבריו קיימים
רבי יוסי אומר: יבדק. אם אמר "לכך נתכוונתי, אלא שאין יכול להוציא ב' שמות כאחת" - דבריו קיימים
אם אמר "מה שקריתי שם לראשון, וחזרתי וקריתי שם לשני" - אין דבריו אחרונים כלום.
"בהמה זו, חציה - עולה וחציה - שלמים", והמיר בה - תמורתה כיוצא בה, חציה עולה וחציה שלמים.
תמורת חטאת מומתת, וראו משנה ד, א. ר' מאיר לשיטתו בהלכה ג, שהכל עולה, ובמקרה זה הוא מיקל יותר מחכמים. |
"חציה תחת חטאת וחציה תחת עולה" - הכל מודים שתמות.
חמשה שהביאו זבח אחד, אחד סומך לשום עולה וכולם סמכו לשום שלמים
אם קבוצת אנשים הביאו קרבן שלמים, אבל אחד מהם הקדיש אותו לעולה – יש להמתין שיסתאב ולקנות בחציו עולה ובחציו שלמים. אם כבר שחטו אותו בטעות – יש לשרוף אותו ולהביא קרבנות חדשים. |
ירעה עד שיסתאב, וימכר. בדמי חציה - עולה ובדמי חציה - שלמים
שחטו - תעובר צורתו ויצא לבית השרפה
מצאתו שלמים - תעלה לגבי מזבח מפני שלא היה בלבו כך
כך אמר ר' יוסי: בד"א? בזמן שמתכוין לכך מתחלתו.
אבל סמך לשם עולה, ונמלך ואמר "לשום שלמים" - ה"ז בקדושתה ראשונה
תמורות ותערובות עריכה
"הרי זה תמורת זו", "חליפת זו" - הרי תמורה
"זו מחוללת על זו" - לא אמר כלום
בהקדש בדק הבית, "זה מחוללת עליו" - דבריו קיימין
ראו משנה ה, ה-ו. |
"הרי זה חטאת", ו"הרי זו אשם", אע"פ שחייב חטאת או אשם - לא אמר כלום.
"הרי אלו לחטאתי" ו"הרי אלו לאשמי", אם היה חייב - דבריו קיימין; ואם לאו - לא אמר כלום
"הרי עלי חטאתו ועולתו של פלוני", מדעתו של פלוני – יצא, ושלא מדעתו - לא יצא
הלך הלה והביא לעצמו - הרי הן כחטאת ואשם שכפרו הבעלים
עולה שנתערבה בזבחים - ירעו עד שיסתאבו, וימכרו
ויביא בדמי יפה שבהן זבח ובדמי היפה שבהן עולה
המיר באחת מהן ואין יודע באיזו מהן המיר - ה"ז מביא מעות או זבח מתוך ביתו
ואומר: אם תמורת עולה היא - ה"ז שלמים. אם תמורת שלמים היא זה - הרי זו עולה
והרי הן כשני זבחים שנתערבו זה בזה
חזר והמיר באחד מהן, ואין יודע באיזה מהן המיר
הרי זה מביא מעות או זבח מתוך ביתו
ואומר: אם תמורת עולה הוא זה, או תמורת תמורה – הרי זה שלמים
אם תמורת שלמים היא זו - הרי זו עולה
והרי הן כזבח וכתמורה שנתערבו זה בזה
תודה שנתערבה בתמורתה - שתיהן יקרבו ויניף הלחם עמהן
מת א' מהן - לא יקרב שני. חזר והמיר בא' מהן - הרי זה לא יקרב
וכן שלמים שנתערבו בבכור, שניהם ירעו עד שיסתאבו, ויאכלו כבכור
מת א' מהן - לא יקרב שני. חזר והמיר באחד מהן - הרי זה לא יקרב.