פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת שבת פרק שביעיעריכה

דרכי האמורי האסורותעריכה

(א)

אלו דברים מדרכי האמורי:
המספר קומי, והעושה בלורית, והמגבה לגרגרן, והמגררת בנה בין המתים
והקושר מטולטלת על יריכו וחוט אדום על אצבעו

והמונה ומשליך צרורות לים או לנהר - הרי זה מדרכי האמורי


ראו משנה ו, י. שם נזכרו שלושה מנהגי האמורי לדעת חכמים, וכאן הם מורחבים לשני פרקים.
מספר קומי ועושה בלורית הם מדרכי הרומאים, וראו גם ספרא אחרי מות פרק יג. המנבח לגודגדין מסתפר לשם הצלחה לאל גד, מגררת בנה –שריד להעברה למולך. מטוטלת וחוט אדום אמורים להביא מזל. זורק אבנים למים ומונה אותן – נראה כעובד את פוסידון. מוחא כפיים או מרקד לשלהבת - כדי שתבער. מחיאת כפיים היתה נהוגה במקדש, אבל בהקשר הנוכחי היא מעין ע"ז.



המספק והמטפח והמרקד לשלהבת - ה"ז מדרכי האמורי.

(ב)
נפלה פת ממנו, אמר החזירו לי שלא תאבד ברכתי


כאן מתחילה רשימת אמונות תפלות: אם נפל לחם על הארץ – בעליו יאבד את מזלו; נר על הארץ מצער את המתים; ניצוצות היוצאים מהנר מבשרים על אורחים; יש אנשים שאם התחילו במלאכה היא תצליח, וכו'.



הניחו נר על הארץ שיצטערו המתים, אל תניחו נר על הארץ, שלא יצטערו המתים
נפלו ממנו ניצוצות ואמר: אורחין לנו היום - ה"ז מדרכי האמורי
היה מתחיל במלאכה ואמר: יבוא פלוני שידיו קלות ויתחיל בה
יבוא זה שרגליו קלות ויעבור לפנינו - הרי זה מדרכי האמורי
האומר בחבית או בעיסה: יבוא פלוני שידיו מבורכות ויתחיל בה - הרי זה מדרכי האמורי.

(ג)

הפוקק את החלון בסירה, והקושר ברזל בכרעי המטה של חיה, והעורך לפניה שולחן

הרי זה מדרכי האמורי


אסור ומותר – מנהגים שדומים להם מותרים: אין לסתום חלון בסירה קוצנית, אבל מותר לסתום אותו בכרית או בחבילת שיבולים; אין לקשור ברזל ולערוך שולחן לפני היולדת; אבל מותר לתת לה ספל מים ולקשור אליה תרנגולת, שלא תהיה בודדה.
תרנגול שקרא בערב, תרנגולת שקראה כתרנגול, עורב שקרא – נחשבו כמסמלי בשורות רעות ולא כבעלי חיים משונים במקצת, וגם אמונות אלו נחשבו כדרכי האמורי.



אבל פוקקין את החלון בגלופרין או בעמיר,
ונותנין לפניה ספל של מים וקושרין לה תרנגולת שתהא לה לצוות - ולא מדרכי האמורי
האומר שחטו תרנגול זה, שקרא בערב; שחטו תרנגולת זו, שהיא קורא כזכר
האכילוה כרבלתא, שהיא קורא כזכר - ה"ז מדרכי האמורי
קרא עורב ואמר צרה, קרא עורב ואמר לו לחברו חזור לאחוריך - הרי זה מדרכי האמורי.

(ד)
האומר אכול תמרה חזרת זו, שתהא זוכרני בה


סגולות ואמונות תפלות נוספות



אל תאכילני חזרת מפני ברקית, עיוורון נשק בארונו של מת, שתראנו בלילה
אל תישק בארונו של מת, שלא תראנו בלילה
הפך את חלוקך, שתהא חולם חלומות, אל תהפוך את חלוקך, כדי שלא תהא חולם חלומות
שב על המכביד, המטאטא שתהא חולם חלומות
אל תשב על המכביד, שלא תהא חולם חלומות - ה"ז מדרכי האמורי.

היתר תלוי במטרהעריכה

(ה)
האומר אל תשב על המחרישה, שלא תכבד עלינו מלאכה


מותר למנוע אדם מלשבת על המחרשה, אבל רק מסיבות מעשיות ולא כסימן לעבודה קלה.



אל תשב על המחרישה, שלא תשבר - הרי זה מדרכי האמורי
ואם "בשביל שלא תשבר ודאי" - הרי זה מותר
האומר אל תפשל ידך לאחורך, שלא תאסר עלינו - ה"ז מדרכי האמורי.

(ו)
התוסס אוד בכותל מכה בקיר באוד מהמדורה ואומר חדא - ה"ז מדרכי האמורי. אם מפני ניצוצות - הרי זה מותר.


גם כאן, תלוי מדוע הכה בקיר או שפך מים. המעשה אסור רק אם הוא מלווה בפרשנות אסורה.



השופך מים לרשות הרבים ואמר חדא - ה"ז מדרכי האמורי. אם מפני עוברין ושבין צעק כדי להזהיר אותם - ה"ז מותר
הזורק ברזל לבין הקברות ואמר חדא - ה"ז מדרכי האמורי. אם מפני חרשין להתגונן ממכשפים - ה"ז מותר.

(ז)

הנותן מקל של אוד וברזל תחת ראשו - ה"ז מדרכי האמורי. אם בשביל לשמרה שלא יגנבו את הברזל - הרי זה מותר

המצוחת לתנור, שלא תנפל הפת,


כשפים מקובלים על נשים בזמן הבישולים שלהן



והנותנת קסמין באזני קדרה, שלא תהא מרתחת ושופעת לאחוריה - הרי זה מדרכי האמורי
אבל נותנת קסמין של תות וזכוכית בקדרה, בשביל שתבשל מהרה
אבל אסרו חכמים בזכוכית, מפני סכנת נפשות. שלא יבלעו בני אדם את הזכוכית

(ח)
המשתקת לעדשים והמצננת לאורז והמטפחת לנר - ה"ז מדרכי האמורי


היו נוהגות לצווח באפיית פת ולשתוק בבישול עדשים.
הנחש נחשב מבשר טובות.



נפל נחש ע"ג מטה, ואמר עני הוא, וסופו להעשיר; עוברה היא, יולדת זכר
בתולה היא, נישאת לאדם גדול - הרי זה מדרכי האמורי.

(ט)

המושבת אפרוחין, מושיבה תרנגולת לדגור ואמרה איני מושבתן אלא בבתולה, איני מושבתן אלא ערומה

איני מושבתן אלא בשמאל, איני מושבתן אלא בתרי


האשה המושיבה את התרנגולת הקפידה לעשות זאת כשהיא בתולה, ערומה, ביד שמאל, או בשתי הידיים.
מקדש אשה בשתי ידיו דווקא או מוסר לה גט בשתי ידיו, האומר בסוף הבעודה "הוסיפו מקומות בשולחן, והמונה את האפרוחים כשם שכ"ג היה עושה ביום הכיפורים עד שבעה ואחד.



והמקדש בתרי, והמשלח בתרי, והאומר הוסיפו על השולחן - ה"ז מדרכי האמורי
הנותנת ביצים ועשבים בכותל וטחה בפניהם, ומונה שבעה ואחד, ה"ז מדרכי האמורי.

(י)
הכוברת אפרוחים בכברה, והנותנת ברזל בין האפרוחים - הרי זה מדרכי האמורי


הברזל אמור להפריד בין האפרוחים ואז הוא אסור, אבל אם עשה זאת ככלא ברק – מותר.



אם מפני הרעמים ואם מפני הברק - הרי זה מותר.