ביאור:תוספתא/שבועות/ד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תוספתא מסכת שבועות פרק רביעי

עריכה

הבדלים בין השבועות השונות

עריכה
(א)

חומר בשבועת העדות שאין בשבועת הפקדון, וחומר בשבועת הפקדון שאין בשבועת העדות

שבועת העדות נוהגת בעבדים ובשטרות ובקרקעות


ראו מכילתא נזיקין טו: שבועת הפיקדון נוהגת רק במטלטלין שאין להם אחריות.
שבועת העדות נוהגת רק בכשרים להעיד, ראו משנה ד, א.
וראו לעיל ב, ה, חומרה נוספת בשבועת הפיקדון, שאין התובע צריך לפרט את תביעתו. חומרה שלישית – הכפרה על שבועת העדות היא בעולה ויורד, ואילו על שבועת הפיקדון משלם קרן וחומש ואשם בשני סלעים.
שבועת ביטוי אינה חלה על מצווה, ואילו שבועת העדות נוספת למצווה על העדים להעיד. הנשבע שבועת ביטוי לשקר בזדון סופג מלקות, ואילו בשבועת העדות מביא קרבן עולה ויורד.
שבועת ביטוי חלה גם על דברים שאין להם משמעות כספית, כגון שלא אישן וכדומה, ואילו שבועת העדות רק על שווה פרוטה, וראו משנה ג, ה-ו.



כיצד? - אמר לעדים: בואו והעידוני שיש לי ביד פלוני עבדים ושטרות וקרקעות
ואמרו לו: שבועה שאין יודעים לך עדות - הרי אלו חייבין, משא"כ בשבועת הפקדון.
חומר בשבועת הפקדון: שבועת הפקדון נוהגת באנשים ובנשים
וברחוקין ובקרובין, בכשרים ובפסולים
א"ל: תן לי פקדון שיש לי בידך. אמר לו: מה אתה בא אחרי? שבועה שאין לך בידי!
הרי הוא חייב, ומשלם קרן וחומש ואשם
ומביא אשם בשתי סלעים - מה שאין כן בשבועת העדים.
חומר בשבועת העדות שאין בשבועת בטוי, ובשבועת הבטוי שאין בשבועת העדות
שבועת העדות נוהגת בדבר מצוה, וחייבין על זדונה קרבן, משא"כ בשבועת הבטוי
שבועת בטוי נוהגת בדבר שיש בו ממש ובדבר שאין בו ממש
וחייבין על זדונה מכות, מה שאין כן בשבועת העדות.

(ב)

חומר בשבועת הפקדון שאין בשבועת בטוי, וחומר בשבועת בטוי שאין בשבועת הפקדון
ששבועת הפקדון נוהגת ברשות ובמצות

ומשלם קרן וחומש, ומביא אשם בשתי סלעים, משא"כ בשבועת בטוי


ההשוואה בין שבועת הפקדון לשבועת ביטוי נובעת מהאמור לעיל.
להשוואה בין שבועת שוא לשבועת ביטוי ראו משנה ג, ז-ח: שבועת שוא אין בה ממש, ועל שגגתה פטור. היא חלה גם אם נשבע לבטל מצווה, וחייב אם חזר עליה כמה פעמים הן בעתיד הן בעבר, ואילו שבועת ביטוי חייב כמה פעמים רק בעבר.
וראו מכילתא בחדש ז: 'שבועת שוא... הכתוב מחמיר עליה'.



חומר בשבועת בטוי, ששבועת בטוי נוהגת בדבר שיש בו ממש ושאין בו ממש
וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד, משא"כ בשבועת הפקדון
חומר בשבועת שוא שאין בשבועת בטוי, בשבועת בטוי מה שאין בשבועת שוא
שבועת בטוי נוהגת בדבר שיש בו ממש ובדבר שאין בו ממש
וחייבין על שגגתו קרבן עולה ויורד, משא"כ בשבועת שוא
שבועת שוא נוהגת ברשות ובמצוה, וחייבין על כל אחד ואחד, משא"כ בשבועת בטוי.