ביאור:תוספתא/פרה/י

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת פרה פרק עשירי

טומאת מי החטאת

(א)

מי חטאת ואפר חטאת המוקדשין, בין טמאין ובין טהורין

מטמאין את הטהור לתרומה במגע ובמשא

ראו משנה ט, ז-ט. ר' יוחנן בן נורי מטהר אפר ומים פסולים, שאין בהם שימוש ולכן אינם נטמאים.

ר' יוחנן בן נורי אומר: מי חטאת שנטמאו - הרי הן כאפר מקלה.
אפר פסול שנתנו ע"ג המים, בין שראויין לקדש ובין שאין ראויין לקדש
מטמאין את ידי הטהור לתרומה במגע ובמשא
ר' יוחנן בן נורי אומר: אפר חטאת שנטמא - הרי הוא כאפר מקלה.

טומאת מדף

(ב)
כל הראוי ליטמא טמא מת, אפילו טמא - אינו מדף

ראו משנה י, א, דעת ר' אליעזר.
לעניין 'השיאו לדבר אחר' השוו ע"ז ב, ה.

וכל שאינו מדף בתרומה - אינו מדף לחטאת, ולא חדשו טומאה בחטאת, דברי ר' אליעזר.
אר"א: מעשה בשמעיה איש כפר עותני, שהיה בידו לגין מלא מי חטאת
והגיף את הדלת שמפתח טמא טמא מת תלויה בה
ובא ושאל את רבן יוחנן בן זכאי, ואמר לו: שמעיה, צא והזה את מימיך!
ור' יהושע אומר: אפילו טהור יש לו מדף.
ומעשה ברבי ישמעאל שהיה מהלך אחר ר' יהושע
אמר לו: הטהור לחטאת שהסיט את המפתח שהוא טהור לתרומה, מהו? טמא או טהור?
אמר לו: טמא. אמר לו: ולמה? אמר לו: שמא היתה בידו טומאה ישנה
או שמא ישכח ויסיט את הדבר הטמא
אמר לו: אינו אלא שהסיטו וודיי, אבל נראין דבריך בדבר הראוי ליטמא מדרס
או שהיתה בידו טומאה ישנה
או שמא ישכח ויסיט את הדבר הטמא
השיאו לדבר אחר, א"ל: ר' ישמעאל אחי, היאך אתה קורא
"כי טובים דודיך מיין", או "כי טובים דדיך מיין"? אמר לו: "טובים דדיך מיין"
אמר לו אין הדבר כן, שהרי חבירו מלמד עליו "לריח שמניך טובים"
וחכ"א: הטמא מדף, והטהור אינו מדף.
הטמא שאמרו - טמא מת ולא טמא מדף
רבי אומר: טהור לחטאת שהסיט את רוקו ואת מימי רגליו של טהור לתרומה - טמא
הסיט את דמו - הרי זה טהור
הסיט את השרץ ואת הנבלה ואת שכבת זרע - ר' אליעזר מטהר ור' יהושע מטמא.

(ג)
קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ - ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאין

ראו משנה י, ג-ה.
לעניין כזית מן המת וכו' השוו תוספתא טהרות ג, ח.

במד"א? בזמן שאם ינטל השרץ - והקלל מסיט
אבל אם ינטל השרץ והקלל עומד, ואפילו מת עצם מן המת, שאינה מטמאת באהל ונבילה נוגעין בו מאחריו - טהור.
נתנו על גבי משכב ומושב ועל גבי חרס הטמא - טמא.
נתנו ע"ג אוכלין ומשקים ועל גבי ס"ת - ר' יוסי מטהר ור"מ מטמא
העבירו על תנור ועל גבי נבלה ועל גבי כלי חרס - ר' עקיבה מטמא.
מודה ר' עקיבה, שאם עברה ליה הזאה על גבי משכב ומושב ועל גבי כלי חרס הטמא - שהיא טהורה
חוץ מכזית מן המת ומן המאהילין, שהן טמאין מלמעלה כלמטה.

חטאת, תרומה ואדם טהורים

(ד)

קלל של חטאת וקלל של תרומה שנגעו זה בזה - שניהן טהורין
בשתי ידיו - שניהן טמאין

ר' יהושע אומר: של חטאת טמא.

ראו משנה י, ו.

קלל של חטאת ולגין של תרומה שנגעו זה בזה – שניהן טהורים, בשתי נירות שבהן - טהורין
ר' יהושע אומר: של חטאת טמא
במד"א? בשל אבן, אבל בשל חרס - הכל מודים בשל חטאת, שהוא טמא.

(ה)

לגין חטאת ולגין של תרומה שנגעו זה בזה - שניהן טהורין
בשתי ידות - שניהן טמאין. בשתי נירות - שניהן טהורין
ר' יהושע אומר: של חטאת טמא
זה הכלל, שרבי יהושע אומר: כל המטמא מי חטאת במגע - מטמא במשא
וכל שאינו מטמא מי חטאת במגע - אינו מטמא במשא.