ביאור:תוספתא/מקוואות/ד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת מקואות פרק רביעי
עריכהכלים בדרך למקוה
עריכהטבלא שנתנה על גבי הצינור להדיח, וכן כלים שנתנן תחת הצינור להדיח
הברייתא משוה בין מכשירין ד, ב, לבין משנה ד, א-ב. הכלים כאן הפוכים ואינם קולטים את המים. |
שלמו מ' סאה - הרי אלו כשרין.
צינור שחקקו ואח"כ קבעו פוסל את המקוה.
מים הנוזלין מאליהן ומן הים ומן הנהר, והעולין באנטיליא מתקן לשאיבת מים פוסלין את המקוה
רשב"ג אומר: העולה מאליהן אינן פוסלין את המקוה, לפי שאינן נתלשין.
ר"א בן יעקב אומר: גג שיש בראשו אחד ועשרים סאה של מימי גשמים
ממלא בכתף ונותן לתוכה י"ט סאה, ופותקן ומערבן בחצר.
הטבלה במים בזרימה
עריכההיה מ' סאה ונפחתה, נשברה התקרה ובאו לתוך הבית – כשרין, ואין מטבילין בהם, שאין מטבילין באויר.
בזמן שהמים נופלים מהגג לתוך הבית אין מטבילים בהם, כי עדיין לא כונסו למקוה. מאותה סיבה גם אין מטבילים בחלק העליון של גל המים ("כיפין") או בגל שנתלש מהים. אבל ניתן לטבול בחלקו התחתון של הגל שעדיין מחובר לים. בניגוד למשנה ה, ו. |
היה ראשו אחד מגיע לארץ - מטבילין בו, שאין מטבילין באויר
גל הנתלש מן הים ומן הנהר - אין מטבילין בו, שאין מטבילין באויר
היה שני ראשון נוגעים בארץ - מטבילין בהן. ואין מטבילין בכיפין.
צינור והשקה למקוה
עריכהקסטלין צינור מים המחליק מים לכרכין, אם היה נקוב כשפופרת הנוד - אין פוסל את המקוה
השוו משנה ד, ה. שם מסופר על שוקת יהוא בירושלים וכאן על אסיא ועל רומי. |
ואם היה מקבל כל שהוא מן הנקב ולמטה פוסל את המקוה.
בד"א? מן הצד, אבל מלמטה, אפילו ניקב כמחט - אינו פוסל את המקוה
הלכה זו עלו עליה בני אסיא שלש רגלים ביבנה, ולרגל השלישי הכשירוהו
אמר ר"א בר' יוסי: הלכה זו הוריתי ברומי לטהרה
וכשבאתי אצל חבירי, אמרו לי: יפה הורית
פקקו בטיט ובבנין - אינו פוסל את המקוה. בסיד ובגפסיס - פוסל את המקוה
על גבי הארץ ועל גבי סיד וגפסיס, או שמירח בטיט מן הצדדין - אינו פוסל את המקוה.
מעיין וטיהור המים
עריכהמעיין היוצא לתלמי, לשוקת ומן התלמי לבריכה - ראשונים ראשונים הרי אלו פסולין
ראו משנה ה, א. מספיק לגרום למעט מים לזרום מחוץ לשוקת. |
ונמצא מים מועטין מטהרין את המרובין.
מזחילין על גבי מת, דברי ר' יהודה.
מים צפין על גבי כל שהוא - מטבילין בהן, על רום כקליפת השום ועל רוחב כשפופרת הנוד.
מעיין שהוא שמשוך כנדל, וריבה עליו מים שאובין והרחיבו - מטהר באשבורן
כאמור בהלכה ה, המעיין שמימיו עמדו ("אשבורן") בעומק כלשהו – ניתן להטביל בהם. |
ואיזהו חרדלית? מי גשמים הבאין במדרון
רואין אותן: אם יש מתחלתן ועד סופן צרוף ארבעים סאה - מטבילין בהן
ואם לאו - אין מטבילים בהן, דברי ב"ש
ב"ה אומרים: אין מטבילין בהן, עד שיהא לפניו עוגל ארבעים סאה.
ומעשה בכובסים שהיו בירושלים, שהיו גודרין את הכלים מזחילים - עוצרים את המים בכלים וטובלין בהן
והכל מודים שכלים שגדר בהן - לא הוטבלו.