פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת מנחות פרק רביעיעריכה

תערובותעריכה

(א)
מנחה שלא נקמצה שנתערבה במנחה שנקמצה


הדיון כאן דומה לשאלה הנדונה בתרומות פרק ה. ר' אלעזר קומץ שוב מהתערובת ומקריב את הקומץ.
אם הקומץ התערב במנחות שנשרפות – גם לדעת חכמים מקריבים אותו. וראו משנה ג, ב-ג.



אם יכול לקמוץ מזו שלא נקמצה בפני עצמה – כשרה, ואם לאו – פסולה, ויקטיר קומצה של ראשונה
הקומץ שנתערב בשירים - הרי זה לא יקרב. ואם קרב - כשר.
ר' אלעזר אומר: יקרב
נתערב בשירי מנחה אחרת, או במנחה שלא נקמצה - הרי זה לא יקרב. ואם קרב - כשר
ר' אלעזר אומר: יקרב.
נתערב במנחת כהנים ובמנחת כהן משיח ובמנחת נסכים
וכן מנחת כהנים וכן מנחת כהן משיח ומנחת נסכים שנתערבו זו בזו - הרי אלו יקרבו.
ולא עוד, אלא שני כהנים מביאין את מנחותיהן בכלי אחד ומקריבין אותן לגבי מזבח
מפני שכולן כליל לאשים
נתערבה במנחת פרים אילים וכבשים - הרי אלו יקרבו.
ר' יהודה אומר: לא יקרבו, מפני שזו בלילתה עבה וזו בלילתה רכה, והן בולעות זו מזו.

(ב)
חריב שנתערב בבלול - ה"ז יקרב. ר' יהודה אומר: לא יקרב, מפני שבולע ממנו.


לדברי ר' יהודה ראו משנה ג, ב, ולעיל הלכה א.
הברייתא מבארת את דעות ר' אליעזר ור' יהושע, וראו גם משנה ג, ד. והשוו למחלוקת דומה בעניין הדם והבשר בתוספתא זבחים ד, א.


אין שירייםעריכה

א"ר יוסי: רואה אני את דברי ר"א, שאמר אם אין קומץ אין שירים, אע"פ שאין שירים יש קומץ
מדברי ר' יהושע, שאמר אם אין קומץ אין שירים, אין שירים אין קומץ
אין קומץ, נטמא, קומץ שנפסל או שיצא חוץ לקלעים - השירים תעבור צורתם, ויצאו לבית השריפה
נטמאו שירים, או שנפסלו, או שיצאו חוץ לקלעים
ר"א אומר: יקטיר את קומץ, ור' יהושע אומר: לא יקטיר
ואם הקטיר בין בשוגג בין במזיד - מודה ר' יהושע שהורצה.

(ג)
שירים שחסרו, עד שלא קרב הקומץ - פסולין. משקרב הקומץ - כשרים.


לדעת ר' אליעזר מקריבים את הקומץ. אבל יתכן שהוא מודה שאין לאכול את השיריים החסרים. וראו משנה ג, ה, "העישרון".
אם הוקרב הקומץ לא מודדים עוד את המנחה.



(ד)
רקיקי מנחת ישראל שחסרו,


בניגוד למנחת כהן, שאין לה קומץ, מנחת ישראל – בין רקיקים, בין פתיתים, אם חסרה לפני שהקריב את הקומץ – פסולה, ראו הלכה ג.



עד שלא קרב הקומץ - פסולין. משקרב הקומץ - כשרים.

(ה)
חלות תודה ורקיקי נזיר שחסרו,


הקומץ מתיר את המנחה ולכן אחרי הקרבתו לא מודדים אותה. באותו אופן הזבח מתיר את חלות התודה ורקיקי הנזיר.



עד שלא נזרק דם הזבח – פסולין. משנזרק דם הזבח - כשרים.

(ו)
שתי הלחם שחסרו, עד שלא נזרק דמן של כבשים – פסולין. משנזרק דמן של כבשים - כשרים.


דם הכבשים מתיר את שתי הלחם.



(ז)
שני סדרים שחסרו, עד שלא הוקטרו בזיכין – פסולין. משהוקטרו בזיכין - כשרים.


הבזיכים מתירים את הסדרים. הזבח מתיר את הנסכים, אבל במקרה זה, בגלל שכיחות הקרבנות- אין המחסור בנסכים מעכב.



אבל נסכי בהמה שחסרו, בין שקרב הזבח ובין עד שלא קרב הזבח - כשרים
שיבואו נסכים אחרים למלאותן.

שיירי המנחה שיצאו או נפסלועריכה

(ח)
קמץ בשתיקה, ויצא הקומץ חוץ לקלעים, וקיטרן בשתיקה


ראו מעילה ב, ח-ט. אם הקומץ יצא וחזר – כאילו לא נקמץ. אם השיריים יצאו – ר' אליעזר רואה את הקומץ כאילו לא הוקרב, ור' עקיבא רואה את השיריים כאילו לא יצאו, שהקטרת הקומץ מרצה על יציאת השיריים.
אם נטמאו השיריים או הקומץ – הציץ מרצה. אם קמץ מחוץ לזמנו, והקומץ יצא ו/או נטמא – אין השיריים פיגול.



הרי זה כמות שהיה: מועלין בשירים, ואין חייבין עליהם משום נותר ומשום טמא.
נטמא הקומץ וקיטרו בשתיקה - אין מועלים בשירים, אבל חייבים עליהם משום נותר ומשום טמא.
שהציץ מרצה על הטמא, ואין הציץ מרצה לא על הלן ולא על היוצא.
קמץ בשתיקה, ויצאו שירים חוץ לקלעים, והקטיר הקומץ בשתיקה
ר"א אומר ה"ז כמות שהיה. מועלין בשירים, ואין חייבין עליהם משום נותר ומשום טמא.
ר' עקיבה אומר: הורצה הקומץ על היוצא, ואין מועלין בשירים
אבל חייבים עליהן משום נותר ומשום טמא.
נטמאו השירים והקטיר את הקומץ בשתיקה - הכל מודים שאין מועלין בהם
אבל חייבין עליהן משום נותר ומשום טמא
שהציץ מרצה על הטמא, ואין מרצה לא על הלן ולא על היוצא.
קמץ בשתיקה, ויצא קומץ חוץ לקלעים, וקיטרו חוץ לזמנו
או שקמצו חוץ לזמנו, ויצא קומץ חוץ לקלעים, וקיטרו בשתיקה
או שקמץ חוץ לזמנו, ויצא חוץ לקלעים, קיטרו חוץ לזמנו
מועלין בשירים, ואין חייבין עליהן משום פגול.
נטמא הקומץ, וקיטרו חוץ לזמנו - עדיין מועלין בשירים, וחייבין עליהן משום פגול
שהציץ מרצה על הטמא, ואין מרצה לא על הלן ולא על היוצא.
קמץ בשתיקה, ויצאו שירים חוץ לקלעים, והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו
או שקמץ חוץ לזמנו, ויצאו שירים חוץ לקלעים, והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו
או שקמץ חוץ לזמנו, ויצאו שירים חוץ לקלעים, והקטיר את הקומץ בשתיקה
או שקמץ חוץ לזמנו, ויצאו שירים חוץ לקלעים, והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו
ויצאו שירים חוץ לקלעים, והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו.
ר"א אומר הרי זה כמות שהיה. מועלין בשירים, ואין חייבין עליהן משום פגול
ר"ע אומר: הורצה הקומץ על היוצא, עדיין מועלין בשירים, וחייבין עליהן משום פגול.
נטמאו השירים והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו
הכל מודים שעדיין מועלין בשירים, וחייבין עליהם משום פגול
שהציץ מרצה על הטמא, ואינו מרצה לא על הלן ולא על היוצא.

(ט)

שתי הלחם שיצאו חוץ לקלעים, ונזרק דמן של כבשים חוץ לזמנו

ר"א אומר: אין חייבים על לחם זה משום פגול


כמו בהלכה ח: ר' עקיבא מיקל ביציאה של השיריים ושל הלחם.
מחלוקת האם הקומץ כשר גם בלי כלי שרת.



ר"ע אומר: חייבין על לחם זה משום פגול
חכ"א: הקומץ טעון כלי שרת
כיצד? קומצו מתוך כלי שרת, ונותנו לתוך כלי שרת, ומקדשו לתוך כלי שרת.
אם לא קדשו בתוך כלי שרת - פסול
ר"א בר"ש אומר: אפילו קומצו מתוך כלי שרת, ומלחו ונתנו על גבי האשים - כשר.