ביאור:תוספתא/טהרות/ז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת טהרות פרק שביעי

ספק טומאה ברה"ר וברה"י

(א)
המסוכן הנתון לחנות ונכנס לסטיו - טהור.

ראו משנה ו, א.

הוציאוהו מסטיו והחזירוהו לחנות שניה – טמא, ור"ש מטהר
שהיה ר"ש אומר: רה"ר מפסקת למפרע, שאינו יכול לומר מת היה ברה"י וחיה ברה"ר.

(ב)
יש דברים ברה"ר ועשאם כרה"י:

ראו משנה ו, ג.

קופה ברה"ר, גבוהה י' טפחים וטומאה בתוכה, ספק נגע ספק לא נגע - ספיקו טהור
הכניס ידו לתוכה, ספק נגע ספק לא נגע - ספיקו טמא.
אם היתה כפושה על כתפו, וככר של תרומה כרוך בסיב או בנייר ונתון בתוכה
ספק נגע בה אחר ספק לא נגע - טהור.
הכניס ידו לתוכה, ספק נגע ספק לא נגע - ספיקו טמא.
חמור ברה"ר, גבוה י' טפחים וטומאה נתונה על גביו, ספק נגע ספק לא נגע - ספיקו טהור
פשט ידו על גביו, ספק נגע ספק לא נגע – ספיקו טמא
סלע ברה"ר, גבוה י' טפחים וטומאה נתונה על גביו, ספק נגע ספק לא נגע - ספיקו טהור
עלה לראשו, ספק נגע ספק לא נגע - ספיקו טמא.

(ג)
היה זה רכוב על חמורו וזה רכוב על חמורו, אחד טמא ואחד טהור

ראו בסיפא.
ר' יעקב בדעת ר' יהושע במשנה ו, ב.
לדעת ר' יוסי השוו משנה ה, ב.

ספק נגעו זה בזה ספק לא נגעו - ר' יעקב מטמא ור' יוסי מטהר
בנו של זה מורכב על כתפו ובנו של זה מורכב על כתפו, אחד טמא ואחד טהור
ספק נגעו זה בזה ספק לא נגעו - ר' יעקב מטמא ור' יוסי מטהר
היתה חבילה על כתפו והרוק מודבק בכותל למעלה מי' טפחים
ספק הסיט ספק לא הסיט - ר' יעקב מטמא ור' יוסי מטהר.
כלים שטוחים ברה"ר למעלה מי' טפחים, והטמא עובר
ספק הסיט ספק לא הסיט - ר' יעקב מטמא ור' יוסי מטהר
שהיה ר' יעקב אומר: כל שהוא ברה"ר למעלה מי' טפחים - הרי הוא כרה"י
ור' יוסי אומר: כל שדרך הלוכו ברה"ר - טהור.

הגדרת רשויות הטומאה לעומת רשויות השבת

(ד)
נכנס לבקעה בימות הגשמים, וטומאה בשדה פלונית

ראו משנה ו, ה.
לעניין ימות הגשמים ראו גם שביעית ט, ז.
להגדרת רביעה שניה ראו תוספתא תענית א, ד.
גם בימות הגשמים, אם השדה אינה זרועה והיא חשופה עד כדי שרואים מצד אחד את צידה השני – היא נחשבת רה"ר לטומאה. וראו גם משנה ו, ח, לעניין הבסילקי. אבל אם השדה זרועה או אם יש בה מסתור היא רה"י.
שבילים מפולשים – ראו משנה ו, ו.

אמרו לפני ר' אליעזר: הרי היא של יחידי!
פי' ר' מרינוס משמו: כל שיש לה שם בפני עצמה.
ואלו הן ימות החמה? - משתעקר תבואה מתוכה.
ואלו הן ימות הגשמים? - משתרד רביעה שניה.
היו שם שדות בורות, אפילו בימות הגשמים אם היה עומד בצד הזה ורואה את הנכנסים ואת והיוצאין בצד הלז
רה"י לשבת ורה"ר לטומאה. ואם לאו - רה"י לכאן ולכאן.
השבילין המפולשין לבורות לשיחין ולמערות ולגתות ולגרנות - רה"י לשבת ורה"ר לטומאה
ר' אליעזר אומר: בזמן שהן מפולשין - רה"ר לכך ולכך
ואם אינן מפולשין - רה"י לכך ולכך ורה"ר לטומאה.
מבואות היורדין לים או לנהר, אע"פ שגדודיו מכאן ומכאן ורבים מטפסים ועולין בהן
רה"י לשבת ורה"ר לטומאה.

(ה)

גגות העיר שדרך הרבים מהלכת עליהן - רה"י לשבת ורה"ר לטומאה.

דמוסיאות ומרחצאות - רה"י לשבת ורה"ר לטומאה.

ראו משנה ו, ח.

גינה המשתמרת - רה"י. אם אינה משתמרת - רה"ר.
בסילקי שפותחין אותה בימים ונועלין אותה בלילות, כל זמן שהיא פתוחה - רה"ר. נעולה - רה"י
נמצאת אומר: ביום טהורה ובלילה טמאה.
בסילקי שפתחיה מכוונין זה כנגד זה, וכן סטיו שהוא גדור מכאן ומכאן וריוח בין העמודים
ר' יהודה אומר: אם עומד בצד זה ורואה את הנכנסין ואת והיוצאין בצד אחד
רה"י לשבת ורה"ר לטומאה
ואם לאו - רה"י לכאן ולכאן.

(ו)

בסילקי ששני פתחיה מכוונין זה כנגד זה, האמצעי שלה - רה"י לשבת ורה"ר לטומאה
והצדדין - רה"י לכאן ולכאן, דברי ר"מ. וחכ"א: אחד הצדדין ואחד האמצע

רה"י לשבת ורה"ר לטומאה.

ראו משנה ו, ט, לעניין הפרן.

ומודה ר"מ לחכמים, בבסילקי שאין שני פתחיה מכוונין זה כנגד זה
שאחד האמצע ואחד הצדדין - רה"י לשבת ורה"ר לטומאה
ומודים חכמים לר"מ בחצר של יחיד שדרך הרבים מפסקתה, כגון חצר בית גדר וחמתן
שהאמצע רה"י לשבת ורה"ר לטומאה, והצדדין - רה"י לכאן ולכאן.