ביאור:תוספתא/טבול יום/א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת טבול יום פרק ראשוןעריכה

קולות בטבול יוםעריכה

(א)

המכניס חלות, בין להפרישן בין שאין להפרישן, נשכו - נפסלות במנין. אפילו אם נדבקו אינן כחלה אחת אלא הטומאה עוברת מזו לזו תוך מניין: ראשונה טומאה, שניה וכו'.

מוסיף עליהן האורז וגריס של טפיח, בזמן שאינן קלופין


הרחבה והכללה של משנה א, א.



ר"ש אומר: אף פולין הגמלונין כיוצא בהן
טהורין באב הטומאה, וא"צ לומר בטבול יום, דברי ר"מ
וחכ"א: טהורין בטבול יום, וטמאין בכל הטומאות.
מוסיף עליהן האורז וגריס של טפיח, בזמן שהן קלופין
התבלין והשנוניות - חבור בטבול יום, וא"צ לומר בכל הטומאות.
רשב"ג היה אומר: בד"א? בככרות של בעל הבית
אבל בככרות של נחתום - אינו טמא אלא הקצה והשום והשנונית בלבד.

(ב)

אחד משקה שנטמא באב הטומאה ואחד משקה שנטמא בולד הטומאה

הרי הוא תחלה לעולם.

מטמא חבירו, וחבירו את חבירו, אפי' הן מאה,
חוץ ממשקה טבול יום, שהן פוסלין ואינן מטמאין.

קלים וחמורים בטומאותעריכה

(ג)
חומר בידים מטבול יום, שהידים תחלה לחטאת


השלמה למשנה ב, ב. לעניין טומאת הידים ראו טהרות פרק ב: הידים הן כמו שני לטומאה.
לעניין ההשוואה בין אוכלין למשקין: הידות – ראו עוקצין, מחשבה – ראו למשל מכשירין ג, ז, לעשותן תחילה - ראו פרה ח, ה. ספקן לטמא – ראו טהרות ד, ז. כל שהוא – אין שיעור מינימום של כביצה, כלי מאחוריו – ראו כלים כה, ו. כלי חרס מאוירו - ראו כלים ב, א.
לעניין ההשוואה בין מים לשאר המשקין - אב הטומאה כדלעיל בעניין המשקין, שלושה לוגין – ראו מקואות ז, ב. טהרה מטומאתן – מדובר על דין השקה.



מטמאות אחד ופוסלות אחד בקדש, ומטמאות התרומה
ומטמאות את המשקין לעשותן תחלה כאילו הן ידים,
וכל שאינו חיבור בטבול יום כמו בהלכה א - חיבור בידים.
חומר באוכלין שאין במשקין, ובמשקין מה שאין באוכלין.
שהאוכלין - יש להן ידות, ואין צריכה מחשבה לאוכלן, ומטמאין את המשקין לעשותן תחלה
והמשקין מטמאין את האוכלים לעשותן שנים, וספקן לטמא את אחרים - טמא
ואין להן טהרה מטומאתן - משא"כ משקין.
חומר במשקין: שהמשקין לעולם תחילה, ומטמא כל שהוא
ויש מהן שנעשו באב הטומאה לטמא אדם, ומטמא בגדים ולטמא אוכלין ומשקין,
וכלי מאחוריו, וכלי חרס מאוירו - משא"כ באוכלין.
חומר במים מה שאין במשקין, ובמשקין מה שאין במים
שהמים נעשין אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים
ופוסלין את המקוה בשלשת לוגין, ואת הגוף בשלשת לוגין - משא"כ במשקין
שהמשקין אין להן טהרה מטומאתן, ואין טהורין בגוף
ופוסלין את המקוה בשינוי מראה - משא"כ במים.

(ד)

אחורי כלים שנטמאו במשקין, ר' אליעזר אומר: מטמאין את המשקין ואין פוסלין את האוכלין
והלכה כדבריו

ר' יהושע אומר: מטמאין את המשקין ופוסלין את האוכלין


ראו משנה ב, ב. כאן משוים את דין טבול יום לדין אחורי הכלים.
לתמיהת ר' יוסי השוו ידים ג, ב. איך לומדים ר' יהושע ושמעון אחי עזריה מאחורי כלים, שהם מדרבנן - על טבול יום? (ויתכן שגם טבול יום מדרבנן, שלא כדעתו).



וק"ו: ומה אם טבול יום, שאינו מטמא משקה חולין, פוסל אוכלי תרומה
אחורי כלים, שהן מטמאים משקה חולין, דין הוא שיפסלו אוכלי תרומה!
שמעון אחי עזריה אומר: חילוף הדברים!
ומה אם טבול יום, שהוא פוסל אוכלי תרומה, אינו מטמא משקה חולין
אחורי כלים, שאינן פוסלין אוכלי תרומה, דין הוא שאינן מטמאין משקה חולין!
א"ר יוסי: הלכה, היאך נחלקו עליה אבות הראשונים
ורבו עליה דברי תורה מדברי סופרים, ודברי סופרים מדברי תורה!