ביאור:תוספתא/הוריות/א
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת פֶּרֶק רִאשׁוֹן
עריכההוריית בית הדין וחובת הפר
עריכההוֹרוּ בֵית דִּין, וְיָדַע אֶחָד מֵהֶן שֶׁטָּעוּ,
אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים וָּתִיקִין יוֹשֵׁב לִפְנֵיהֶן, וְרָאוּי לְהוֹרָיָה כְשִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי, וחלק עליהם
וְהָלַךְ היחיד וְעָשָׂה עַל פִּיהֶם - הֲרֵי זֶה חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא תָלָה בְּבֵית דִּין.
הוֹרוּ בֵית דִּין, וְעָשָׂה כָּל הַקָּהָל אוֹ רֻבָּן עַל פִּיהֶם,
בִּזְמַן שֶׁהוֹרָיָתָן הוֹרָיַת בֵּית דִּין – פְּטוּרִין, הקהל
וְהָעוֹשִׂין עַל פִּיהֶן מְבִיאִין פַּר.
אֵין הוֹרָיָתָן הוֹרָיַת בֵּית דִּין – חַיָּבִין, הקהל בכשבה ושעירה
וְהָעוֹשִׂין עַל פִּיהֶם מְבִיאִין כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה.
הוֹרוּ בֵית דִּין, וְעָשׂוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים אוֹ רֻבָּן עַל פִּיהֶן,
ראו משנה א, ה. |
בִּזְמַן שֶׁהוֹרָיָתָן הוֹרָיַת בֵּית דִּין – פְּטוּרִין, החוטאים
וְהָעוֹשִׂין עַל פִּיהֶן מְבִיאִין פַּר.
אֵין הוֹרָיָתָן הוֹרָיַת בֵּית דִּין - חַיָּבִין,
וְהָעוֹשִׂין עַל פִּיהֶם מְבִיאִין כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה.
עָשׂוּ אנשי בית הדין בלבד עַל הוֹרָיַת עַצְמָן – פְּטוּרִין; מפר עַל הוֹרָיַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ - חַיָּבִין.
הוֹרוּ בֵית דִּין, וְאֶחָד מֵהֶן אֵין שָׁם – פְּטוּרִין. מפר
וְרַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי, עַד שֶׁיְּהֵא מֻפְלֵא שֶׁבָּהֶן.
חֹמֶר בְּהוֹרָיָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת,
שני הבדלים בין דיני נפשות לדיני הוריה. בשניהם קל יותר להוציא להורג מאשר לחייב את בית הדין בפר. |
וְחֹמֶר בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּהוֹרָיָה,
שֶׁבְּהוֹרָיָה - עַד שֶׁהוֹרוּ כֻלָּן, וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת - הוֹלְכִין אַחֵר הָרֹב.
שֶׁבְּהוֹרָיָה - עַד שֶׁהוֹרוּ בֵית דִּין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית,
יָחִיד שֶׁהוֹרָה עַל פִּיו וְעָשָׂה - הֲרֵי זֶה חַיָּב,
שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר טו ל) "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה".
הָאוֹכֵל שְׁקָצִים - הֲרֵי זֶה מְשֻׁמָּד.
המשך הדיון ביחיד שהורה לעצמו, בהקשר של הנצרות. |
אָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים,
הָאוֹכֵל בְּשַׂר חֲזִיר וְהַשּׁוֹתֶה יֵין נֶסֶךְ, וְהַמְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְהַמָּשׁוּךְ. בערלתו
רַבִּי יוֹסֵי בֵּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַלָּבוּשׁ כִּלְאַיִם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף הָעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵין הַיֵּצֶר תָּאֵב לוֹ.
הוֹרוּ בֵית דִּין שֶׁהוּא מוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְאַחַר כָּךְ זָרְחָה חַמָּה,
אֵין זוֹ הוֹרָיָה, אֶלָּא טָעוּת.
הוֹרוּ בֵית דִּין לַעֲקֹר אֶת כָּל הַגּוּף,
אָמְרוּ: "אֵין דָּם בַּתּוֹרָה", וְ"אֵין חֵלֶב בַּתּוֹרָה", וְ"אֵין פִּגּוּל בַּתּוֹרָה",
הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין.
הוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת - הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.
כֵּיצַד? "יֵשׁ דָּם בַּתּוֹרָה, אֲבָל אֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל הַדָּם הַקָּרֵב לַשָּׁמַיִם";
"יֵשׁ פִּגּוּל בַּתּוֹרָה, אֲבָל אֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל פִּגּוּל שֶׁלַּשְּׁלָמִים",
הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: "דְּבַר יי". נֶאֱמַר כָּאן 'דָּבָר', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'דָּבָר'.
מַה "דָּבָר" הָאָמוּר לְהַלָּן - מִקְצָתוֹ וְלֹא כֻלּוֹ,
אַף "דָּבָר" הָאָמוּר כָּאן - מִקְצָתוֹ וְלֹא כֻלּוֹ.
אַתָּה אוֹמֵר מִקְצָתוֹ וְלֹא כֻלּוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כֻּלּוֹ?
תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים יז ח) "בֵּין דָּם לְדָם" - וְלֹא כָל דָּם,
"בֵּין דִּין לְדִין" - וְלֹא כָל דִּין, "וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע" - וְלֹא כָל נֶגַע.
הָא אֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן:
נֶאֱמַר כָּאן 'דָּבָר' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'דָּבָר',
מַה לְּהַלָּן 'דָּבָר' הָאָמוּר - מִקְצָתוֹ וְלֹא כֻלּוֹ,
אַף 'דָּבָר' הָאָמוּר כָּאן - מִקְצָתוֹ וְלֹא כֻלּוֹ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר:
חָטְאוּ שִׁשָּׁה שבטים וְהֵן רֻבּוֹ, אוֹ שִׁבְעָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רֻבּוֹ - הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.
הוֹרוּ בֵית דִּין שֶׁלְּאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים, וְעָשָׂה אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט עַל פִּיהֶם,
רַבִּי יוֹסֵי בֵּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הוֹרָיַת בֵּית דִּין שֶׁלְּכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט - כְּהוֹרָיַת בֵּית דִּין לַצִּבּוּר,
השוואה בין בית הדין לכהן המשיח
עריכההֶעְלֵם דָּבָר - בְּבֵית דִּין וְשִׁגְגַת הַמַּעֲשֶׂה - בַּקָּהָל,
עָשׂוּ עַל הוֹרָיַת עַצְמָן - פְּטוּרִין; עַל הוֹרָיַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ - חַיָּבִין.
וְאֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת,
וְכֹהֵן מָשִׁיחַ, וְלֹא בַעֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת,
וְכֹהֵן מָשִׁיחַ בָּעֲבוֹדָה זָרָה, רִבִּי אוֹמֵר: בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּהֶעְלֵם דָּבָר.
וְשָׁוִין שֶׁהוּא בִּשְׂעִירָה כַּיָּחִיד, וְשָׁוִין שֶׁאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.
אֵין חַיָּבִין עַל 'עֲשֵׂה' וְעַל 'לֹא תַּעֲשֶׂה' שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.
אֵין מְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי עַל 'עֲשֵׂה' וְעַל 'לֹא תַּעֲשֶׂה' שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.
אֲבָל חַיָּבִין עַל 'עֲשֵׂה' וְעַל 'לֹא תַּעֲשֶׂה' שֶׁבַּנִּדָּה.
לא תעשה שבנידה מחייב אשם תלוי, ואילו זה שבמקדש – לא. וראו גם ספרא חובה פרשה א ו. ההלכה קודמת כאן למדרש ולנימוק. |
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מִפְּנֵי מָה חַיָּבִין עַל מִצְוַת 'עֲשֵׂה' שֶׁבַּנִּדָּה?
מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ 'לֹא תַּעֲשֶׂה'.
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אוֹמֵר בָּהֶן כְּלָל:
כְּשֶׁהַיָּחִיד בְּאָשָׁם תָּלוּי - נָשִׂיא כַיּוֹצֵא בוֹ, וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין.
כְּשֶׁהוּא בְאָשָׁם וַדַּי - נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ כַּיּוֹצֵא בוֹ, וּבֵית דִּין פְּטוּרִין.
שְׁמִיעַת הַקּוֹל, וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם, וְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו
בֵּית דִּין פְּטוּרִין, יָחִיד, נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ חַיָּבִין.
אֶלָּא שֶׁאֵין הַנָּשִׂיא חַיָּב (אֶלָּא) עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל,
וְלֹא כֹּהֵן מָשִׁיחַ עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שֶׁהֵן בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד.
וְנָשִׂיא כַיּוֹצֵא בוֹ, וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין.
כְּשֶׁהוּא בִקְבוּעָה - יָחִיד, נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ מְבִיאִין שְׂעִירָה,
וּבֵית דִּין פַּר וְשָׂעִיר: פַּר לָעוֹלָה, וְשָׂעִיר לַחַטָּאת.