ביאור:שופטים ז ג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





למה גדעון שחרר רק את הפחדנים? עריכה

לפני המלחמה במדין, אמר ה' לגדעון:

(שופטים ז ג): "ועתה קרא נא באזני העם לאמר 'מי ירא וחרד, ישב ויצפר מהר הגלעד'. וישב מן העם עשרים ושנים אלף, ועשרת אלפים נשארו"

הנחיה זו מתאימה למצוות התורה (דברים כ ח): "ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו 'מי האיש הירא ורך הלבב, ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו'".

אבל בתורה ישנן סיבות נוספות לקבלת "פטור" מהמלחמה (דברים כ ה): "ודברו השטרים אל העם לאמר 'מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו? ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו. ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו? ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו. ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה? ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה."

מדוע ה' ציווה על גדעון לשחרר דווקא את הפחדנים, ולא את שלושת הקבוצות האחרות?

1. ייתכן שכל הפטורים שנזכרו בתורה עניינם אחד - לשחרר את הפחדנים (ראו גם פטור משירות קרבי ). בפסוקים הראשונים נזכרות סיבות פרטיות שעשויות לגרום לאנשים לפחד: מי שבנה בית ולא חנכו פוחד שמא ימות ומישהו אחר ייקח את ביתו; מי שנטע כרם ולא חיללו פוחד שמא ימות ומישהו אחר ייקח את כרמו; מי שאירש אישה ולא לקחה פוחד שמא ימות ומישהו אחר ייקח את ארוסתו. אחרי כל הסיבות הפרטיות מופיע הדין הכללי - כל מי שפוחד יכול להשתחרר. הפרשה בנויה במבנה של "פרט וכלל" - קודם באים שלושה פרטים ואחריהם הכלל (ע"פ עמוס) . אבל במלחמת גדעון, לשם קיצור, נכתב רק הכלל הכולל את כל הפרטים (ע"פ יפה) .

2. בימי גדעון, הבעיה הרוחנית העיקרית של עם ישראל היתה הפחד - הפחד מהגויים ומאלהיהם; רק אנשים שהתגברו על הפחד יכלו להשתתף במלחמה (ע"פ בת ציון) .

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-18.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:למה גדעון שחרר רק את הפחדנים?

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/joftim/jf-07-03