הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


רגז = לא שקט

עריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: רגז

רוגז הוא אי-שקט. הוא יכול לתאר אי-שקט של הארץ, רעידת אדמה:

  • (איוב ט ו): "הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ, וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן"

אי שקט של אנשים בארץ, מהומה גדולה או מלחמה או גירוש:

  • (שמואל א יד טו): "וַתְּהִי חֲרָדָה בַמַּחֲנֶה בַשָּׂדֶה וּבְכָל הָעָם הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית חָרְדוּ גַּם הֵמָּה, וַתִּרְגַּז הָאָרֶץ וַתְּהִי לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים"
  • (שמואל ב ז י): "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד, וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה"( פירוט )

אך בדרך-כלל הוא מתאר אי-שקט של הנפש:

  • (איוב ג יז): "שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז , וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ"- רוגז מנוגד למנוחה.
  • (משלי כט ט): "אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת"  - רוגז מנוגד לנחת ( פירוט ).

רוגז הוא מצב נפשי המשותף לרגשות לא נעימים שונים - חרדה, כעס, צער וחרטה - בכולם הנפש נמצאת בחוסר-מנוחה:

  • (שמות טו יד): "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן , חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת"- העמים ששמעו על קריאת ים סוף לא יכלו לישון בשקט בלילה (חרדה),
  • (איוב יב ו): "יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים, וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל, לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ"- אנשים שמכעיסים את ה'.
  • (שמואל ב יט א): "וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ, וַיַּעַל עַל עֲלִיַּת הַשַּׁעַר וַיֵּבְךְּ, וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ 'בְּנִי אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְּנִי אַבְשָׁלוֹם מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ אַבְשָׁלוֹם בְנִי בְנִי...'"- דוד לא יכל להפסיק לבכות (צער)

ויש פסוקים שבהם כמה משמעויות אפשריות:

  • (בראשית מה כד): "וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם 'אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ'"- יוסף אומר לאחיו 'לכו בשלום ושלוה, אל תכעסו זה על זה, אל תפחדו ואל תהיו מלאים ברגשות צער וחרטה בגלל מה שעשיתם לי'.
  • (דברים כח סה): "וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ, וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ"- בגלות לא תהיה לכם מנוחה, יהיה לכם רק צער ופחד.
  • (חבקוק ג ב): "ה'... בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר"- כשהעולם לא שקט, כשיש כעס או פחד או צער בעולם, זכור לרחם עלינו.
  • (תהלים ד ה): "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה"- כדי שלא תחטאו, כדאי לכם להיות תמיד באי-שקט, "בתנועה מתמדת" ( פירוט ).
  • (איוב יד א): "אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז"- החיים קצרים ואין בהם מנוחה.

מקורות ופירושים נוספים

עריכה

" "לשון רגז בלשון הקודש ענינו ניענוע ורעדה (רשב"ם) ... והושאל על שאון והמית הנפש לכל סיבה שתהיה... חרדת הפחד... חרדת העצבון... החימה והחרון. ובלשון ארמית נאמר תמיד על החימה והחרון" " (שד"ל על בראשית מה כד) .

רוגז - רעש

עריכה

ע"פ מלבי"ם, רעש גדול מרוגז; רוגז הוא רעידת אדמה קלה, ורעש הוא רעידת אדמה חמורה.

  • שמואל ב כב ח: " " ותגעש וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ , וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹֹֹ" "
  • (ישעיהו יג יג): "עַל כֵּן שָׁמַיִם אַרְגִּיז וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ מִמְּקוֹמָהּ, בְּעֶבְרַת ה' צְבָאוֹת וּבְיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ"
  • (יואל ב י): "לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ, רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם; שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם"
  • (תהלים יח ח): "וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ , וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹֹֹ"
  • (תהלים עז יט): "קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ"
  • (איוב לט כד): "בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא אָרֶץ, וְלֹא יַאֲמִין כִּי קוֹל שׁוֹפָר"

פסוקים נוספים

עריכה

רוגז = חרדה

עריכה
  • (דברים ב כה): "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם, אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ"
  • (ירמיהו לג ט): "וְהָיְתָה לִּי לְשֵׁם שָׂשׂוֹן לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ אֶת כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה אֹתָם וּפָחֲדוּ וְרָגְזוּ עַל כָּל הַטּוֹבָה וְעַל כָּל הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה לָּהּ"

רוגז = צער

עריכה
  • (ישעיהו יד ג): "וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ ה' לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ"

רוגז = כעס

עריכה
  • (דניאל ג יג): "בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר בִּרְגַז וַחֲמָה אֲמַר לְהַיְתָיָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הֵיתָיוּ קֳדָם מַלְכָּא"
  • עזרא ה יב: " "לָהֵן מִן דִּי הַרְגִּזוּ אֲבָהֳתַנָא לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא יְהַב הִמּוֹ בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל כסדִּיא וּבַיְתָה דְנָה סַתְרֵהּ וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל" "
  • (שמואל א כח טו): "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל 'לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי?' ..."- למה לא נתת לי לנוח בשלוה בקבר?
  • (מלכים ב יט כז): "וְשִׁבְתְּךָ וְצֵאתְךָ וּבֹאֲךָ יָדָעְתִּי, וְאֵת הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי. יען הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי ושאננך עלה באזני, ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר באת בה"
  • (ישעיהו ה כה): "עַל כֵּן חָרָה אַף ה' בְּעַמּוֹ, וַיֵּט יָדוֹ עָלָיו וַיַּכֵּהוּ, וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים, וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה בְּקֶרֶב חוּצוֹת; בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה"
  • (ישעיהו יד ט): "שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם"
  • (ישעיהו יד טז): "רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת"
  • (ישעיהו כג יא): "יָדוֹ נָטָה עַל הַיָּם הִרְגִּיז מַמְלָכוֹת ה' צִוָּה אֶל כְּנַעַן לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ"
  • (ישעיהו כח כא): "כִּי כְהַר פְּרָצִים יָקוּם ה', כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז ; לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ, וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ"
  • (ישעיהו לב י): "יָמִים עַל שָׁנָה תִּרְגַּזְנָה בֹּטְחוֹת כִּי כָּלָה בָצִיר אֹסֶף בְּלִי יָבוֹא"
  • (ישעיהו לב יא): "חִרְדוּ שַׁאֲנַנּוֹת רְגָזָה בֹּטְחוֹת פְּשֹׁטָה וְעֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם"
  • (ישעיהו סד א): "כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ"
  • (ירמיהו נ לד): "גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם לְמַעַן הִרְגִּיעַ אֶת הָאָרֶץ וְהִרְגִּיז לְיֹשְׁבֵי בָבֶל"
  • (יחזקאל יב יח): "בֶּן אָדָם לַחְמְךָ בְּרַעַשׁ תֹּאכֵל וּמֵימֶיךָ בְּרָגְזָה וּבִדְאָגָה תִּשְׁתֶּה"
  • יחזקאל טז מג: " "יַעַן אֲשֶׁר לֹא [זָכַרְתְּ]י אֶת יְמֵי נְעוּרַיִךְ וַתִּרְגְּזִי לִי בְּכָל אֵלֶּה וְגַם אֲנִי הֵא דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי נְאֻם ד' ה' וְלֹא [עָשִׂית]י אֶת הַזִּמָּה עַל כָּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ" "
  • (יואל ב א): "תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי יִרְגְּזוּ כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי בָא יוֹם ה' כִּי קָרוֹב"
  • עמוס ח ח: " "הַעַל זֹאת לֹא תִרְגַּז הָאָרֶץ, וְאָבַל כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ, וְעָלְתָה כָאֹר כֻּלָּהּ וְנִגְרְשָׁה ונשקה כִּיאוֹר מִצְרָיִם" "
  • (מיכה ז יז): "יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָּחָשׁ כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ יִרְגְּזוּ מִמִּסְגְּרֹתֵיהֶם אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ יִפְחָדוּ וְיִרְאוּ מִמֶּךָּ"
  • (חבקוק ג ז): "תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן"
  • (חבקוק ג טז): "שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי, לְקוֹל צָלֲלוּ שְׂפָתַי; יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי, וְתַחְתַּי אֶרְגָּז ; אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה, לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ"
  • (דברי הימים א יז ט): "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיהוּ וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יוֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְבַלֹּתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה"
  • (תהלים עז יז): "רָאוּךָ מַּיִם אלהים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת"
  • (תהלים צט א): "ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ"
  • (איוב ג כו): "לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי, וַיָּבֹא רֹגֶז"
  • (איוב לז ב): "שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא"
  • (משלי ל כא): "תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ, וְתַחַת אַרְבַּע לֹא תוּכַל שְׂאֵת"( פירוט )



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:רגז - לא שקט

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-02.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/rgz