ביאור:צדקה תציל ממוות
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
שלושה שטרות של ק ש"ח, שלושתם נראים אותו הדבר בדיוק, אבל למרות זאת, כוח הקניה שלהם אינו זהה.
איך זה ייתכן?
ע"פ ספר משלי:
הפסוקים מתארים שלושה סוגים של כסף:
- אוצרות רשע = כסף שהושג תוך תחבולות וגרימת נזק לזולת ;
- הון = כסף "נייטרלי", שהושג בדרכי המסחר המקובלות;
- צדקה = כסף שהושג תוך הקפדה מיוחדת לקחת רק את מה שמגיע, ולא לעשות עוול .
שני הפסוקים האלה מתארים את ההבדלים בערך הכסף, בשני מקרים שונים:
- משלי י ב: בעת שלום - "אוצרות רשע" לא מועילים בכלל, ו "צדקה" מועילה ומצילה ממוות. אבל גם הון "נייטרלי", שאינו של רשע וגם לא של צדקה, יכול להועיל.
- משלי יא ד: "ביום עברה" - לא רק אוצרות רשע, אלא גם "הון" נייטרלי לא מועיל, כמו ב צפניה א יח: " "גם כספם גם זהבם לא יוכל" "להצילם ביום עברת ה'..." ", וכמו ב יחזקאל כז יב-: " "תַּרְשִׁישׁ סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב כָּל הוֹן ... דמשק סֹחַרְתֵּךְ ברב מעשיך מֵרֹב כָּל הוֹן ..." "הונך ועִזְבוֹנָיִךְ... יפלו בלב ימים ביום מפלתך" ". רק "צדקה" - רק הון שהושג בדרך של צדק מוחלט - יכול להציל ממוות.
כוחו של הכסף תלוי לא רק בערכו הנומינלי אלא גם באופן שבו הוא הושג.
הקשר לפסוקים הבאים
עריכהע"פ הסברנו, כל פסוק מדבר על מצב אחר - הפסוק בפרק י מדבר על מצב של שלום, והפסוק בפרק יא מדבר על מצב של מלחמה. לפי זה נסביר את הפסוקים הבאים בכל פרק:
ראו:
פירושים נוספים
עריכהמקובל לפרש: צדקה תציל ממוות = כשאדם נותן צדקה (תרומה) לעניים, ה' מציל אותו ממוות.
- אולם, בלשון המקרא, נתינה לעניים אף פעם לא נקראת "צדקה" ( פירוט ); לכן פירשתי ש"צדקה" כאן משמעה "השגת רכוש תוך הקפדה מיוחדת על הצדק". ייתכן שחז"ל השתמשו במושג "צדקה" במשמעות של "נתינה לעניים" מתוך השקפת עולם מסויימת, שלפיה יש מידה כלשהי של אי-צדק בחלוקת הרכוש הטבעית בין עניים לעשירים (למשל בגלל ריבית, עושק וכו'), וכשעשיר נותן כסף לעני, הוא למעשה עושה צדק.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-01-25.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/cdqa_tcil_mmwt