ביאור:דברים כ ח
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים כ ח.
פטור מגיוס לפחדנים
עריכה(דברים כ ח): "וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ: 'מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ!'"
כשיוצאים למלחמה, יש לשחרר משירות קרבי את האיש הירא ורך הלבב. למה בדיוק הכוונה? ומה ההבדל בין ירא לבין רך לבב? כמה פירושים:
1. ירא ורך לבב הוא אדם שאינו מסוגל מבחינה נפשית להשתתף בקרב: "הירא ורך הלבב - כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה" (רבי עקיבא, משנה סוטה ח ה) . וה"פטור" מתחלק לשני סוגים:
- הירא - הוא מי שפוחד להיפגע, ורואים עליו שהוא פוחד, "שמע קול קרנות והרתיע, הגפת תריסין והרתיע, צחצוח חרבות ומים שותתין לו על ברכיו - חוזר [מן המלחמה]." (בבלי סוטה מד:) . בלשוננו, מדובר בפטור על "סעיף נפשי".
- רך הלבב - הוא מי שחושש לפגוע באחרים בגלל ליבו הרחום, "רבי עקיבא אומר: מי האיש הירא - ודאי. מה תלמוד לומר שוב: ורך הלבב? שאפילו גיבור שבגיבורים וחזק שבחזקים, והיה רחמן - חוזר" (תוספתא סוטה ז כב) . בלשוננו, מדובר בפטור על "פציפיזם".
וכן פירשו ב'דעת מקרא': "הירא - ממכה שיכו בו אחרים, כמו שנאמר: "כי ירא אנכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים" (בראשית לב, יא). ורך הלבב - איסטניס מלהכות את האחרים." (פרופ' א' מירסקי. ודומה לכך פירש אבן-עזרא אבל בסדר הפוך) .
2. ירא ורך לבב הוא אדם שאינו בטוח בעצמו מבחינה רוחנית, "הירא ורך הלבב - זה המתירא מן העבירות שבידו" (ר' יוסי הגלילי) . יש לו נקיפות מצפון, והוא עלול לנהוג בהססנות וחוסר-החלטיות ולהשפיע לרעה גם על חבריו.
הקבלות
עריכה1. פטור לפחדנים ניתן גם בימי גדעון, (שופטים ז ג): "וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר ' מִי יָרֵא וְחָרֵד - יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד!'. וַיָּשָׁב מִן הָעָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נִשְׁאָרוּ"( פירוט ).
2. פטור לפחדנים, ולשאר הפטורים בפרשתנו, ניתן גם בימי החשמונאים, חשמונאים א ג נה: ""ויעבֵר קול במחנה לאמר: מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, או ארש אשה ולא לקחה, או נטע כרם ולא חיללו, או איש אשר ירך לבבו - ילך וישוב לביתו, ככתוב בספר תורת ה'"".
3. הפטור בפסוקנו נדון גם בימינו בהקשר של מתן פטור מגיוס מסיבות מצפוניות. בעת מלחמת שלום הגליל, אדם בשם שיין סירב להתייצב לשירות מילואים בדרום לבנון מתוך התנגדות מצפונית לנוכחות צה"ל בלבנון. הוא עתר לבג"ץ נגד שר הביטחון. השופט מנחם אֵלוֹן התייחס לפסוקנו, אשר לפי חלק מהפירושים נותן פטור למי שחושש מלפגוע באחרים. אולם לבסוף פסק שהפטור בפסוקנו נוגע רק לאדם המתנגד לאלימות באופן כללי - לא לאדם המתנגד למלחמה מסויימת . יש להבחין בין סרבנות פציפיסטית כללית לכל מלחמה שהיא, לבין סרבנות סלקטיבית פוליטית: "סרבנותו של העותר דנן היא סרבנות סלקטיבית מובהקת. בפתח עתירתו נאמר, כי לפי השקפתו המצפונית, שהיית צה"ל בלבנון אינה חוקית ואינה עולה בקנה אחד עם מושגים יסודיים של הצדקת פעולות ולחימה..." (מנחם אלון, בג"צ 734/83, שיין נ' שר הביטחון, פ"ד לח(3) 393) . לפיכך העתירה נדחתה. להרחבה ראו: הפטור מגיוס וסרבנות הגיוס / מנחם אלון, מכללת שערי משפט פרשת שופטים ה'תשס"ב, גליון 87 .
פירושים נוספים
עריכהיראה = פחד שנובע מראיה .
רך לבב = שמחשבותיו מושפעות בקלות מאירועים קשים .
אונקלוס:
ירושלמי (יונתן): וְיוֹסְפוּן סַרְכַיָא לְמַלָלָא עִם עַמָּא וְיֵימְרוּן מַאן הוּא גַבְרָא דְדָחֵיל מֵחוֹבֵי וְלִבֵּיהּ תְּבִיר יְהַךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ דִּלְמָא יְקַבְּלוּן אָחוֹי בְּחוֹבוֹי וְיִתְבַּר לִבְּהוֹן הֵיךְ לִבֵּיהּ:
ירושלמי (קטעים):
""ויספו השוטרים" - (סוטה מג) למה נאמר כאן ויספו מוסיפין זה על דברי הכהן שהכהן מדבר ומשמיע מן שמע ישראל עד להושיע אתכם ומי האיש ושני ושלישי כהן מדבר ושוטר משמיע וזה שוטר מדבר ושוטר משמיע "הירא ורך הלבב" - רבי עקיבא אומר כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה רבי יוסי הגלילי או' הירא מעבירות שבידו ולכך תלתה לו תורה לחזור על בית וכרם ואשה לכסות על החוזרים בשביל עבירות שבידם שלא יבינו שהם בעלי עבירה והרואהו חוזר או' שמא בנה בית או נטע כרם או ארס אשה" ( רש"י )
""ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא" - על דעת רבי יוסי הגלילי (סוטה מד) כאשר הבטיח הכהן שהשם יושיעם ולא יפקד מהם איש ראוי שיבטחו בו הצדיקים ויזהירו השוטרים את היראים מעבירות שבידם ולכך תלתה לו התורה לחזור על ביתו וכרמו ואשתו לכסות על האחרים שחוזרין בשביל העבירות ויהיה טעם "פן ימות" שהוא יחשוב בלבו כן וינוס ועל דעת רבי עקיבא הוא כמשמעו כי מי שירא אחר הבטחת הכהן איננו בוטח בה' כראוי ולא יעשה לו הנס וטעם "ורך הלבב" שאינו בטבעו לראות מכת חרב והרג כי "הירא" הוא אשר לא יבטח ויחזיר אותו מפני מיעוט בטחונו ו"רך הלבב" מפני חולש טבעו כי ינוס או יתעלף ואמרו בירושלמי (סוטה פ"ח ה"ט) שכולם צריכים להביא ראיה לדבריהם כלומר שיביאו עדים על הבית ועל הכרם והאשה לפני שר הצבא ואז יתן לו רשות לחזור וכן אמרו גם לדעת רבי יוסי הגלילי שצריך להביא ראיה על העבירה שבידו ולולי כן היו מרבית העם חוזרים בטענות שקר אבל לדברי רבי עקיבא ברכות הלב שאיננו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה אמר שאין צריך להביא ראיה שעדיו עמו "ולא ימס את לבב אחיו" - עשאו בעל הלכות גדולות מצות לא תעשה שלא ימנע מלשוב שלא ימס את לבב אחיו כלבבו והוא כדרך ולא יאכל את בשרו (שמות כא כח)" ( רמב"ן )
"
קיב.
ויספו השוטרים לדבר אל העם. ??? שהם הדברים [של עצמם].
הירא ורך הלבב. שיש עבירה בידו, בסתר ילך ושוב לביתו.
רבי עקיבא אומר, הירא ורך הלבב כמשמעו. רבי יוסי הגלילי אומר, (הירא) ורך הלבב, זה בן (ארבעים) [ששים] שנה.
קיג.
ולא ימס את לבב אחיו כלבבו. מלמד שאם היה אחר מתירא מן העבירה שבידו, כולם חוזרים ובאים.
" ( ספרי )
מלבי"ם - התורה והמצוה
עריכהקיב.
ויספו השוטרים. היינו שמוסיפים דברים על דברים שדברו עתה מפי הכהן, ואומרים דברים של עצמם, כמ"ש בסוטה מג.
ומ"ש הירא ורך הלבב, פי' ריה"ג, שירא מעבירות שבידו.
ומ"ש "בסתר", נראה שמוסב למטה, בסתר ילך וישוב, ר"ל שישוב בסתר. והוא כמ"ש במשנה סוטה מד, "לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו, שיחזור בגללן". וכנ"ל (שפטים קא).
ומ"ש " ורך הלבב בן מ"ם", צ"ל "בן סמ"ך". שלריה"ג שהירא מעברות שבידו, כי ס"ל שאם אינו בעל עבירה אין ראוי לו לירא, רק לבטוח על ה'; וא"כ איך יצדק רכות לבב! אמר, שהיינו בן ששים, שאינו ראוי עוד לצבא מלחמה.
וי"ל שר"ע לשטתו, שאמר ביבמות מג, "את מספר ימיך אמלא, אלו שני דורות. זכה משלימים לו, לא זכה פוחתין לו. וחכ"א, זכה מוסיפים לו, לא זכה פוחתין לו”. וא"כ לענין השלמה, שישלימו לו שני חייו הקצובים, לר"ע צריך זכות. ולחכמים א"צ ע"ז זכות מיוחד, שאין פוחתין לו, רק אם לא זכה ויש עברה בידו. וא"כ ר"ע כשטתיה, ויכול לירא אף שאין עבירה בידו. וריה"ג כחכמים, וכשאין עברה בידו, אף שלא זכה בזכות מיוחד שיוסיפו לו, עכ"פ משלימין; ואין לו לירא.
קיג.
ולא ימס את לבב אחיו. זה אינו דרך עונש, כי בכאן לא אמר “פן ימס" רק מלת " ולא ". שמציין שכן דרך הטבע, שלבב כלם נמס בשבילו (=בגללו). וז"ש "כולם חוזרים ובאים".
וכבר בארתי ההבדל בין מלת "פן" ובין מלת "ולא" למעלה. (שפטים קז)
תגובות
עריכהמשלי ד ג: "כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי"
שלמה המלך שהיה ירא אלהים העיד זאת על עצמו כרך ויחיד
אך בימי שלמה היה שלום ולא מלחמה ולא נדרש לצאת לקרב
- -- DAIAN SHEM, 2018-01-09 14:33:12
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פטור מגיוס לפחדנים
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-01-23.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-20-08