ביאור:עמוס ב ז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בעמוס כתוב שאדם ובנו הולכים יחדו אל הנערה והם מחללים בזה את שם ה':
(עמוס ב ז): "וְאִישׁ וְאָבִיו, יֵלְכוּ אֶל-הַנַּעֲרָה, לְמַעַן חַלֵּל, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי. וְעַל-בְּגָדִים חֲבֻלִים יַטּוּ, אֵצֶל כָּל-מִזְבֵּחַ; וְיֵין עֲנוּשִׁים יִשְׁתּוּ, בֵּית אֱלֹהֵיהֶם".
בפשטות יש כאלו שאומרים שמדובר בנערת ליווי. אבל אז נשאלת השאלה, האם האב לא מתבייש מבנו, והבן לא מתבייש מאביו? ולמה בדיוק מחללים את שם קודשו? האין חטאים חמורים יותר, שזכאים לתואר הזה? אם בודקים בפסוק, רואים כי ברצף הפסוקים מדובר על שם קודשו, מזבח ובית אלוהיהם. בנוסף ניתן לראות שהביטוי לחלל את שם קודשו חוזר במקום אחר בהקשר של פולחן אלילי. בעבודת המולך:
- "וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת-פָּנַי, בָּאִישׁ הַהוּא, וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ, מִקֶּרֶב עַמּוֹ: כִּי מִזַּרְעוֹ, נָתַן לַמֹּלֶךְ--לְמַעַן טַמֵּא אֶת-מִקְדָּשִׁי, וּלְחַלֵּל אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי."
ואם כן אם מדובר בעבודה פולחנית א. מובן מדוע הבן והאב לא מתביישים אחד מהשני. מבחינתם זהו טקס דתי לגיטימי. מובן מה הקשר לפסוקים הבאים. ומובן הכעס הגדול עליהם.