בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:עמוס א א.

מתי ניבא עמוס?

(עמוס א א): "דִּבְרֵי עָמוֹס, אֲשֶׁר הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ, אֲשֶׁר חָזָה עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ."

אלה דברי עמוס, שהיה אחד מהנוקדים (מגדלי בהמות) ביישוב תקוע, אשר חזה על ישראל בימי עוזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל, וחזה שיהיה רעש (רעידת אדמה) שנתיים לפני הרעש הגדול;

בנוקדים מתקוע

נוקד הוא אדם שמגדל צאן ובקר ( מצודות ) ; תקוע הוא יישוב במדבר יהודה (דברי הימים ב יא ו, כ20) . הכותרת מלמדת, שעמוס לא היה נביא "מקצועי", וגם לא גר באיזור שהיו בו בני-נביאים, וכמו שהוא אומר ב (עמוס ז יד): "לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים". למרות זאת ה' שלח אותו, כדי להראות שהנבואה אינה "עוברת בירושה", אלא מגיעה מה' לפי רצונו ובדרך נס: "כי אין הנבואה דבר טבעיי ואין ההכנה צריכה אליה, כי הנבואה דבר נסיי בהכרח, כי כל כח משיג יש לו יחוס שמור ומוגבל עם הדבר המושג אליו, ונפש האדם אין לה יחוס ולא ערך על הסידור האלהי שתקבלהו בדרך טבעיי אם לא בדרך נס, וא"כ ההכנות הטבעיות מהמזג וכן לימוד החכמות אינם תנאי אל הנבואה, והלא עמוס עם היותו בנוקדי הצאן (כי בעל הצאן נקרא נוקד) והיה בנוקדים, רוצה לומר: משרת אצל הנוקדים ולא למד חכמה ולא היה לו כבוד ועושר, ומכל מקום התנבא" ( מלבי"ם ע"פ אברבנאל) .

שנתיים לפני הרעש

כיוון שעמוס לא היה נביא מוכר, ולא הגיע מקבוצה של בני נביאים, הוא היה צריך להוכיח את נביאותו. הוא עשה זאת כשניבא על רעש (רעידת אדמה) שיהיה בקרוב (ראו הרעש בימי עוזיהו בספר עמוס / הרב ד"ר מוריץ ראמר ) ; הנבואה היתה שנתיים לפני הרעש, וכשהרעש הגיע, התברר שהוא נביא אמת: "כי באשר עמוס לא היה מוכן לנבואה ולא היה מוחזק בעיני העם לנביא אם מצד עצמו אשר היה בנוקדים רועה צאן ובולס שקמים, ואם מצד מקומו בהיותו מתקוע ששם לא היו בני הנביאים ולא נביא שיסמוך אותו ויעיד עליו שהוא נביא אמת בכ"ז נתחזק לנביא אמת ע"י שנבא שנתים לפני הרעש ויאמר בנבואתו שה' מציון ישאג. שהוא על הרעש שיהיה מציון, וכן נבא אז על עצירת גשמים שיהיה בעת ההיא, כמ"ש ואבלו נאות הרועים, וזה נבא שנתים לפני הרעש, ונבואתו באה ונהיתה שתי שנים אחר שנתנבא, עי"כ ידעו כל ישראל כי נאמן הוא לנביא לה'" ( מלבי"ם ) .

מה ומתי היה הרעש?

עמוס ניבא גם בימי עוזיהו מלך יהודה וגם בימי ירבעם מלך ישראל. לפי (מלכים ב טו א): "בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה", עוזיהו עלה לשלטון בשנת 27 לירבעם, וירבעם מלך 41 שנה; כלומר, הם מלכו ביחד רק 14 שנה - בין שנת 1 לשנת 14 לעוזיהו (לפי טבלת המלכים שלנו , ירבעם מלך בין שנת 149 לשנת 190 לפילוג הממלכה, ועוזיהו מלך בין שנת 175 לשנת 227, כך שעמוס ניבא בין שנת 175 לשנת 190).

חפירות ארכיאולוגיות במקומות שונים בארץ מצאו עדויות לרעידת אדמה חזקה בסביבות שנת 759 לפסה"נ ; מכאן אפשר לחשב את תאריך פילוג הממלכה: בקירוב 940 לפסה"נ.

יש מפרשים, שאותו רעש נזכר גם ב (ישעיהו ו ד): "וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא, וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן"( רש"י ) ; אולם זה לא ייתכן, כי נבואה זו של ישעיהו היתה (ישעיהו ו א): "בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ"; עוזיהו מלך 52 שנה, ועמוס - כאמור - ניבא ב-14 השנים הראשונות למלכותו.

הרעש שנזכר כאן היה חריג בעוצמתו, שכן הוא נזכר גם מאות שנים אחר-כך, בנבואת זכריה, בימי הבית השני, (זכריה יד ה): "וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל; וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה; וּבָא ה' אֱלֹהַי כָּל קְדֹשִׁים עִמָּךְ".