ביאור:הנביאים - טבלת זמנים

(הופנה מהדף Tnk1/nvia/zmnim)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




מתי פעלו הנביאים הנזכרים בתנ"ך?

יש נביאים שזמן פעילותם מצויין בפירוש בתנ"ך, יש נביאים שניתן להעריך מתי פעלו לפי תוכן נבואתם, ויש נביאים שזמן פעילותם אינו ידוע. הטבלה הבאה מסכמת את מה שידוע לי בנושא:

משה אהרן ומרים

ימי יציאת מצרים.

דבורה

אמצע תקופת השופטים,

כ- 250 שנה ליציאת מצרים.

שמואל

מסוף תקופת השופטים עד סוף מלכות שאול -

שנת 400 - 420 ליציאת מצרים.

גד

נתן (דברי הימים א כט כט): "וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה וְעַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה"

סוף מלכות שאול, מלכות דוד, ותחילת מלכות שלמה -

שנת 420 - 480 ליציאת מצרים.

אחיה השילוני, (מלכים א יא כט): "וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלִָם וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ וְהוּא מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה"

שמעיה , (מלכים א יב כב): "וַיְהִי דְּבַר הָאֱלֹהִים אֶל שְׁמַעְיָה אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר"

סוף מלכות שלמה, והפילוג בין רחבעם מלך יהודה לירבעם מלך ישראל -

שנות 500 - 520 ליציאת מצרים.

אליהו, (מלכים א יז א): "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי"

בימי אחאב מלך ישראל -

שנת 60 עד 80 לפילוג הממלכות (ראו טבלת המלכים ), 570 - 590 ליציאת מצרים.

אלישע, (מלכים ב יג יד): "וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֵּבְךְּ עַל פָּנָיו וַיֹּאמַר אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו"

בימי בני אחאב, מרד יהוא, ועד יואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל -

שנת 80 עד 140 לפילוג הממלכות, 590 - 650 ליציאת מצרים.

יונה, מלכים ב יד כה: "הוּא [ירבעם בֶן יואש] הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה, כִּדְבַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר"

עמוס, (עמוס א א): "דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ"

ישעיהו, (ישעיהו א א): "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה"

הושע, (הושע א א): "דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל"

מיכה, (מיכה א א): "דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר חָזָה עַל שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלִָם"

בימי עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו מלכי יהודה, ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל, עד חורבן מלכות ישראל -

בין שנת 150 לשנת 280 לפילוג הממלכות, 660 - 790 ליציאת מצרים.

נחום, (נחום א א): "מַשָּׂא נִינְוֵה, סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי"

על-פי תוכן נבואתו, משערים שחי בימי מנשה בן חזקיהו מלך יהודה, כאשר יהודה היתה תחת כיבוש אשורי -

בין שנת 280 לשנת 340 לפילוג הממלכות, 790 - 850 ליציאת מצרים.

צפניה, (צפניה א א): "דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל צְפַנְיָה בֶּן כּוּשִׁי בֶּן גְּדַלְיָה בֶּן אֲמַרְיָה בֶן חִזְקִיָּה, בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה"

ירמיהו, (ירמיהו א ב): "אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֵלָיו בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶּן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמָלְכוֹ. וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בֶן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד גְּלוֹת יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי"

אוריהו בן שמעיהו, (ירמיהו כו כ): "וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה' אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים, וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ"

יחזקאל, (יחזקאל א ב): "בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין", (יחזקאל לג כא): "וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּעֲשִׂרִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ לְגָלוּתֵנוּ בָּא אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר הֻכְּתָה הָעִיר", (יחזקאל מ א): "בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד ה' וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה".

בימי יאשיהו בן אמון בן מנשה מלך יהודה, וצאצאיו יהויקים יהויכין וצדקיהו;

בימי גלות המלך יהויכין, חורבן בית המקדש הראשון וחורבן מלכות יהודה -

בין שנת 340 לשנת 400 לפילוג הממלכות, 850 - 910 ליציאת מצרים.

חבקוק, (חבקוק א א): "הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא"

על-פי תוכן נבואתו, משערים שפעל בסוף ימי מלכות יהודה או בימי גלות בבל - בין שנת 370 לשנת 450 לפילוג הממלכות, 880 - 960 ליציאת מצרים.

חגי, (חגי א א): "בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר"

זכריה, (זכריה א א): "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר"

בימי דריוש מלך פרס, בתחילת ימי בית שני - שנת 960 - 1000 ליציאת מצרים.

מלאכי, (מלאכי א א): "מַשָּׂא דְבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי"

על-פי תוכן נבואתו, משערים שפעל בימי בית שני, אולי בימי עזרא - אחרי שנת 1000 ליציאת מצרים.

יואל, (יואל א א): "דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל"

עובדיה, (עובדיה א א): "חֲזוֹן עֹבַדְיָה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' לֶאֱדוֹם שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת ה' וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה"

זמן פעילותם אינו ידוע כלל, ישנן השערות שונות ומרוחקות מאד.

ראו עוד: המלכים - טבלת זמנים .


תגובות

עריכה

ספר מלכים א פרק ו

(א) וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהֹוָה:

מדובר על תחילת השנה הרבעית לאמור עברו רק 3 שנים למלכות שלמה אשר יש להחסיר את 3 השנים האלה מכל 480 השנים ליציאת מצרים לכן מלכות שלמה החלה בשנת 480-3=477 ליציאת מצרים

ודוד חי שבעים שנה עד מלכות שלמה לאמור דוד נולד בשנת 407 ליציאת מצרים כי ---- 477-70=407 ליציאת מצרים

-- daian moshe, 2010-11-12 08:04:59

נכון, כתבתי מספרים מעוגלים לשם פשטות.

-- אראל, 2010-11-12 08:42:56

מי היה הנביא בזמן דוד המלך?

-- Nickol Azkiel, 2016-10-20 21:16:07

יפה מאוד, כדי שגם פשוטי העם יבינו כדי אולי להוסיף תאריך לועזי,

-- אברהם בר, 2018-01-07 06:01:47

המושב זקנים בפרשת בראשית פרק ה' פסוק כד אומר: . "תימה למה לקח חנוך יותר מכל הצדיקים מנח ומאברהם ומהשאר, וי"ל לפי שהשביעיות חביבים עליו, וחנוך היה שביעי לבריאת העולם, אדם שת אנוש קינן מהללאל ירד חנוך. וכן אליהו היה כמו כן שביעי. וכן משה היה שביעי לאברהם כתיב ביה (שמות יט ג) וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים".

מה כוונתו שאליהו היה שביעי, שביעי למה?

-- Israel sooperman, 2018-07-20 22:53:39

למה לא מציינים את הנשים נורא חשובות במיוחד דבורה ומרים. דבורה היא המקבילה למשה. היא עשתה כמוהו. לי בתור אישה בת המאה 21 מודל ניפלא. אני מציגה אותה בנושא הפמניזם הכי יפה בעולם. למה כל ההיתכחשות לנבואה היא עיקר בחיינו. לגמרא אין תשובות למאה 21 בגלל זה כולה ביטול כניעה. הנבואה היא התשובה במאה 21 כי העתיד נימצא בה. לא חבל.

-- bible book, 2018-12-18 02:28:21

הוספתי את מרים ודבורה

-- Erel Segal-Halevi, 2018-12-18 22:14:16

מה עם יחזקאל ?

-- yehudai Effi, 2019-06-23 06:25:07

יחזקאל נזכר בטבלה לפני חבקוק

-- Erel Segal-Halevi, 2019-06-24 03:53:11

מה עם נביאים כמו יהושע בן נון? אברהם אבינו? איוב? דניאל? נביאים שלא נזכר שמם במפורש לכל ארך התנ"ך?

-- חניאל קורן, 2019-06-28 06:41:16

אברהם אכן נקרא נביא, אבל האם יהושע איוב ודניאל נקראו נביאים?

-- Erel Segal-Halevi, 2019-06-28 19:23:58

תהלים צ יב: "לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע ***וְנָבִא לְבַב חָכְמָה***"

דברים לד ט: "***וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה*** כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"


איוב יט כו: "וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ"


דניאל ח טז: "וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי וַיִּקְרָא ***וַיֹּאמַר גַּבְרִיאֵל הָבֵן לְהַלָּז אֶת הַמַּרְאֶה***"

דניאל ט כא: "וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי ***בֶחָזוֹן*** בַּתְּחִלָּה מֻעָף בִּיעָף נֹגֵעַ אֵלַי כְּעֵת מִנְחַת עָרֶב"

-- DAIAN SHEM, 2019-06-28 19:29:54

יהושע בן נון לא צריך להקרא נביא כדי להחשב כנביא. הוא הרי ישב באהל יחד עם משה כאשר משה דבר עם ה' "פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו. ומשרתו, יהושע בן נון, נער לא ימיש מתוך האהל" (שמות לג).

לשמוע את ה' מדבר, קרוב ממש כמו שאיש מדבר אל רעהו - מה זה אם לא נביא?! יהושע בן נון הוא הנביא השני בגודלו בתולדות ישראל לאחר משה! והאמת היא שאיש לא מכיר בו כנביא. וזה עוול נוראי!

איוב - גם דיבר עם ה'. ולא מעט.

דניאל - דיבר עם המלאך שגילה לו לא מעט סודות כבירים לגבי העתיד ולגבי מותו של המשיח ("יכרת משיח"). מה זה אם לא נביא?!

והאמת היא שגם דוד המלך היה נביא. הוא תיקשר עם ה'. וגם לשלמה המלך היו מספר התגלויות משמעותיות. לא אחת. אז לדעתי גם הוא נביא.

-- חניאל קורן, 2019-06-28 22:40:43

ושכחתי את יעקב אבינו. שבברכתו לבניו נבא להם את הצפון להם בעתיד.

ויצחק, בברכתו ליעקב (אתו חשב לעשו), גם נבא את העתיד הצפוי לעם ישראל אם יעבדו את ה'. לדעתי גם הם נביאים.

וגם להגר ולרבקה ה' גלה את העתיד. מה זה אם לא נביאות?

ואגב, גם לנח התגלה ה' וגלה לו את העתיד. יוצא שהמוסלמים מבינים יותר טוב מהיהודים מי הוא נביא ומי לא. כי הם מחשיבים את יצחק, יעקב, איוב, נח, דוד, שלמה ועוד כנביאים.

-- חניאל קורן, 2019-06-28 22:44:23

לפי היהדות ישנן דרגות רבות של קשר עם ה', לא כולן נקראות בשם "נבואה". ראה כאן:

[1]

-- Erel Segal-Halevi, 2019-06-30 04:30:03

תודה רבה על הקישור למאמר המענין!

אבל אני עדין איתן בדעתי שיהושע בן נון, מבחינת גודל קרבתו למשה ולאלהים וגודל ההתגלויות שהיו לו, היה נביא. ולא סתם נביא אלא השני בגדולתו לאחר משה.

והעובדה שחכמי ישראל לא מחשיבים אותו כנביא, מעידה, לדעתי, שיש לעם ישראל בעיה קשה בהבנת והגדרת המושג "נביא".

-- חניאל קורן, 2019-06-30 14:48:13

ובכל מקרה, העובדה שאברהם, אשר ה' בכבודו ובעצמו העיד עליו "כי נביא הוא" (בראשית כ), לא מוזכר ברשימתך - והאמת שגם באופן כללי יהודים לא מחשיבים אותו כנביא -

העובדה הזו מוסיפה ומחזקת את דעתי לפיה יש לנו, עם ישראל, בעיה בהבנת המושג "נביא".

-- חניאל קורן, 2019-06-30 23:13:23

מה עם חולדה הנביאה?

-- אברהם יצחק גרוסמן, 2020-05-13 18:39:19

לגבי נבואת יהושע - אפילו במקור שהבאת (מורה נבוכים לרמב"ם) מופיע בפירוש שיהושע היה נביא - ראה הערה 65 שם. זאת בנוסף לפסוקים מפורשים בתורה וביהושע: ספר דברים פרק ל"א פס' כ"ג, יהושע פרק א' פסוק א' - פסוק ט' ועוד רבים.

לגבי יונה הנביא, על פי מסורת חז"ל הוא משח את יהוא למלך, ולכן תקופתו מוקדמת יותר לארבעת הנביאים האחרים שהתנבאו בפרק אחד. הפסוק שאומר שמה שקרה עם ירבעם הוא לפי נבואת יונה, לא אומר שיונה חי אז.

-- בצלאל אלשלם, 2020-10-06 15:28:48

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-11-25.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/zmnim