ביאור:עונות השנה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הגננת בגן לימדה אותנו, שבשנה יש ארבע עונות - סתיו, חורף, אביב, קיץ. האם גם בזמן התנ"ך חילקו את השנה לארבע עונות? לא בטוח.

א. קיץ - חורף

בכמה פסוקים, השנה מתחלקת לשתי עונות בלבד - קיץ וחורף:

(עמוס ג טו): "והכיתי בית החרף על בית הקיץ , ואבדו בתי השן, וספו בתים רבים נאם ה'"
(זכריה יד ח): "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם, חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון, בקיץ ובחרף יהיה"
(תהלים עד יז): "אתה הצבת כל גבולות ארץ, קיץ וחרף אתה יצרתם"
(ישעיהו יח ו): "יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ, וקץ עליו העיט, וכל בהמת הארץ עליו תחרף"

גם בתלמוד מדברים על " "ימות החמה" " לעומת " "ימות הגשמים" ".

ואכן, כמה מחוקרי הלשון והגיאוגרפיה של ארץ ישראל סבורים שבזמן המקרא הבחינו בשתי עונות בלבד - ביניהם משה סתווי, ביילי, עזריה אלון (ראו עוזי פז, "בשבילי ארץ התנ"ך", עמ' 17) .

ב. קציר

אולם, במקביל לעונת הקיץ, נזכרת בכמה פסוקים עונת הקציר, למשל:

ירמיהו ח כ: "עבר קציר , כלה קיץ , ואנחנו לוא נושענו" - עברה עונת הקציר, וגם עונת הקיץ - שאחרי הקציר - כלתה, והישועה לא הגיעה ( פירוט )

לא ייתכן שה"קציר" וה"קיץ" הם אותה עונה, כי:

(יהושע ג טו): "וכבוא נשאי הארון עד הירדן, ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים, והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר"

כידוע, הירדן מלא על כל גדותיו רק בעונה שאנו קוראים לה "אביב"; בעונת הקיץ, המים מתייבשים ומתמעטים.

מכאן שה"קציר" וה"קיץ" הם שתי עונות שונות:

אם כך, ישנן לפחות שלוש עונות - חורף, קציר, קיץ.

עונת הקציר היא הנקראת בפינו "אביב"; למילה אביב ישנה בלשון המקרא משמעות אחרת .

ג. זרע, חריש

האם ישנה עונה המקבילה לעונת הקציר, בצד השני של השנה?

בלשון ימינו, העונה המקבילה ל"אביב" היא "סתיו"; אולם בלשון המקרא, המילה סתיו משמעה חורף ; אם כך, מהי העונה המקבילה לעונת הקציר? איך נקראת, בלשון המקרא, העונה הנקראת בפינו "סתו"?

בתלמוד בבלי (עירובין נו.) מדברים על ארבע עונות - " "תקופת ניסן, ותקופת תמוז, תקופת תשרי, ותקופת טבת" " - המקבילות לארבע העונות המקובלות בימינו: אביב, קיץ, סתיו, חורף. אולם, מושגים אלה לא נזכרו בלשון המקרא. מצד שני, בספר בראשית נזכר מושג אחר ה"מועמד" לשמש ככינוי לעונת הסתיו:

בראשית ח כב: " "עד כל ימי הארץ, זרע וקציר, וקר וחם," "וקיץ וחרף, ויום ולילה," "לא ישבתו" ": בפסוק ישנם 4 זוגות מנוגדים, ואחד מהם הוא "זרע וקציר". הזוג הזה מופיע יחד גם בפסוקים נוספים:

(שמות כג טז): "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה..."
(ישעיהו יז ה): "והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור, והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים"
(ישעיהו יז יא): "ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי, נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש"
(ישעיהו כג ג): "ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה, ותהי סחר גוים"
(ירמיהו נ טז): "כרתו זורע מבבל, ותפש מגל בעת קציר , מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו"

אם כך, ייתכן שבמקביל לעונת הקציר קיימת גם עונת הזרע , והיא הנקראת בלשון ימינו "סתו"; אולם, לא מצאתי בכל התנ"ך ביטוי מסוג "ימי זרע" או "עת הזרע".

ביטוי נוסף המנוגד ל"קציר" הוא "חריש":

(בראשית מה ו): "כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ, ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר"
(שמות לד כא): "ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת, בחריש ובקציר תשבת"
(שמואל א ח יב): "ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים, ולחרש חרישו ולקצר קצירו , ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו"

אבל גם ביטוי כמו "עת החריש" או "ימי חריש" לא נמצא בתנ"ך.

מעבר לכך: בספר משלי נאמר:

משלי כ ד: "מחרף עצל לא יחרש , ישאל בקציר ואין" ( פירוט )

כלומר, זמן החריש הוא בחורף; ומכיוון שהזרע בא אחרי החריש, הרי שגם זמן הזרע הוא בחורף.

אם כך, אין עונה נפרדת שנקראת "עונת הזרע" או "עונת החריש" - הזריעה והחרישה הם חלק מעונת החורף.

ד. חום, קור

בראשית ח כב: " "עד כל ימי הארץ," "זרע וקציר" "," "וקר וחם ," "וקיץ וחרף, ויום ולילה," "לא ישבתו" ":

כאמור, בפסוק זה ישנם 4 זוגות מנוגדים, ולפי אחת הדעות, שלושת הזוגות הראשונים מציינים עונות. לפי זה יש שש עונות, כפי שהסבירו חז"ל (תלמוד בבלי, בבא מציעא קו:):

" "חצי תשרי, מרחשון וחצי כסלו - זרע;"
"חצי כסלו, טבת וחצי שבט - חורף;"
"חצי שבט, אדר וחצי ניסן - קור;"
"חצי ניסן, אייר וחצי סיון - קציר;"
"חצי סיון, תמוז וחצי אב - קיץ;"
"חצי אב, אלול וחצי תשרי - חום" ".

בנוסף לעונות שהזכרנו קודם - חורף, קיץ, זרע וקציר - נזכרות כאן, לפי פירוש זה, גם עונת ה"חום" בסוף הקיץ, ועונת ה"קור" בסוף החורף; אולם, לא מצאתי אזכורים לעונות אלו בשאר התנ"ך.

ועוד: לפי פירוש זה, הצמד האחרון - "יום ולילה" - אינו מציין עונות בשנה; אם כך, מניין לנו ששלושת הצמדים הקודמים כן מציינים עונות בשנה? אולי המילים "חום וקור" מציינות, כמשמען, את שינויי הטמפרטורה לאורך השנה.

ראו גם כל ימי הארץ - פירושים נוספים לפסוק זה..

ה. יום, לילה

אם בכל זאת נרצה להבין את הפסוק הנ"ל מספר בראשית כתיאור מפורט של עונות השנה, הרי שגם הזוג "יום ולילה" מציין שתי עונות - העונה שבה היום מתחיל להיות ארוך יותר מהלילה (21.3, בסביבות תחילת ניסן) והעונה שבה הלילה מתחיל להיות ארוך יותר (21.9, בסביבות תחילת תשרי). לפי זה, יש בסך-הכל 8 עונות.

גם בלוח גזר, לוח שמתוארך לימי שלמה המלך (ראו שבעת המינים והלוח החקלאי מגזר ), נזכרו 8 עונות - חלקן בנות חודש אחד וחלקן בנות חודשיים. האם אפשר להתאים בין העונות בבראשית ח לבין העונות בלוח גזר? ננסה:

"ירחו אסיף" - שני חודשי האסיף, מאמצע אלול עד אמצע חשון - אולי מקבילים ל"לילה", בתקופה זו הלילות מתחילים להיות ארוכים יותר מהימים.

"ירחו זרע" - שני חודשי הזריעה, מאמצע חשון עד אמצע טבת - מקבילים כמובן ל"זרע";
"ירחו לקש" - שני חודשי הזריעה המאוחרת, מאמצע טבת עד אמצע אדר - אולי מקבילים ל"חורף" ("מחורף עצל לא יחרוש");
"ירח עצד פשת" - חודש קציר הפשתה - מאמצע אדר עד אמצע ניסן - מקביל ל"קור";

"ירח קצר שערים" - חודש קציר השעורים - מאמצע ניסן עד אמצע אייר - מקביל אולי ל"יום", כי בתקופה זו הימים מתחילים להיות ארוכים יותר מהלילות;
"ירח קצרו כל(ה)" - חודש סיום הקציר - מאמצע אייר עד אמצע סיון - אולי מקביל ל"קציר";
"ירחו זמר" - שני חודשי הזמיר - מאמצע סיון עד אמצע אב - אולי מקבילים ל"חום";
"ירח קיץ" - חודש הקיץ - מאמצע אב עד אמצע אלול מקביל כמובן ל"קיץ".

ניתן לראות שההקבלה לא מושלמת, ובכל מקרה, לא מצאתי בשום מקום אחר בתנ"ך ראיות לקיומן של 8 עונות.

סיכום - שלוש עונות

מבדיקת כל הראיות נראה לי, שאבותינו חילקו את השנה לשלוש עונות, לפי הסדר:

"חורף" - תחילת השנה החקלאית (ראו ימי חרפי ), העונה שבה חורשים וזורעים (ראו מחורף עצל לא יחרוש ); העונה שבה יורדים גשמים; כוללת את העונה שנקראת בימינו "סתיו" (ראו הסתו עבר הגשם חלף ) ואת העונה שנקראת בימינו "חורף".

"קציר" - אמצע השנה החקלאית, העונה שבה קוצרים את תבואת השדה (ראו ימי הקציר ); העונה שנקראת בימינו "אביב" (ראו הגדרת האביב )

"קיץ" - סוף וקץ השנה החקלאית, העונה שבה רוב פירות העץ מבשילים, העונה שבה קוטפים בוצרים אוספים ומשמרים את הפירות לקראת החורף (ראו עונת הקיץ )

רמז לחלוקה זו של השנה, לשלוש עונות, נמצא גם בברכה בפרשת בחוקותיי:

ויקרא כו ה: "והשיג לכם דיש את בציר , ובציר ישיג את זרע ,

ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם"

דיש הוא פעולה שעושים בתבואה, בעונת הקציר ;

בציר הוא קטיף הענבים, בעונת הקיץ ;

והזרע - הזריעה - נעשית, כאמור, בעונת החורף .

ראו גם: כל ימי הארץ.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-24.

תגובות

מאת: יהודה

אהבתי

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/onot