ביאור:סתו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
סתו = עונת החורף עריכה
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: סתו
בלשון ימינו, סתיו הוא העונה שבאה אחרי הקיץ ולפני החורף; בלשון המקרא, משמעותה כנראה שונה. המילה מופיעה רק פעם אחת:
- שיר השירים ב יא: " "כִּי הִנֵּה" "הַסְּתָו" "עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.
- " "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" "
לפי משמעות המילה סתו בלשון ימינו, יש לפרש: הסתו עבר, וגם עונת הגשמים - שאחרי הסתיו - חלפה והלכה, והגיעה עונת האביב; אולם, פירוש זה אינו מתאים למגמת הפסוק - הפסוק הוא דבריו של החתן שמנסה לשכנע את הכלה לצאת החוצה כי מזג האויר נעים, ולשם כך אין צורך שיגיד שהסתו עבר - זה ידוע, הסתו כבר עבר מזמן.
מסתבר יותר לפרש שהמילה סתו משמעה "חורף"; גם בארמית, תרגום המילה "חורף" הוא " "סִתְוָא" " (ראו רש"י, דעת מקרא); וגם בערבית, תרגום המילה "חורף" הוא " "שיתא" ". לפי זה, משמעות הפסוק היא: "עונת החורף הקרה עברה, וגם הגשמים פסקו; לא קר בחוץ ולא רטוב, ולכן אפשר לצאת החוצה לשדות".
האם אפשר להסיק מכאן, שאבותינו לא הכירו בקיומה של עונת הסתיו?
ייתכן; וייתכן שהם פשוט כינו אותה בשם אחר - חריש או זרע . ראו: כמה עונות יש בשנה?
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:סתו - עונת החורף
מקורות עריכה
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-24.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/stw