ביאור:נפת
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: נפתנופת = משקה מתוק
עריכהבכמה מקומות בתנ"ך נזכר מאכל או משקה בשם נופת ( נֹפֶת ); לא לגמרי ברור מה הוא, אבל ברוה שהוא מאד מתוק, ודומה לדבש:
- (תהלים יט יא): "הנחמדים מזהב ומפז רב, ומתוקים מדבש ונפת צופים"- דברי התורה מתוקים יותר מנופת, מכאן שנופת היא דבר מתוק.
ע"פ דעת מקרא (תהלים יט יא), נופת היא הדבש הניגר - הנוזלי, ודבש הוא הדבש במצבו המוצק.
פסוקים נוספים
עריכה- (משלי ה ג): "כי נפת תטפנה שפתי זרה, וחלק משמן חכה; ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות"- דברי האישה הזרה (או הנשיקות שלה) בהתחלה הם מתוקים כמו נופת, אבל בסוף הם מביאים לחטא שהוא מר כלענה ( פירוט ).
- (משלי כד יג): "אכל בני דבש כי טוב, ונפת מתוק על חכך" ( פירוט );
- (משלי כז ז): "נפש שבעה תבוס נפת, ונפש רעבה כל מר מתוק"- כששבעים, מזלזלים גם בנופת המתוקה; וכשרעבים, גם מאכל מר מרגיש מתוק כמו נופת ( פירוט );
- (שיר השירים ד יא): "נפת תטפנה שפתותיך כלה, דבש וחלב תחת לשונך, וריח שלמתיך כריח לבנון"
- ואולי גם (משלי ז יז): "נפתי משכבי מר אהלים וקנמון"- שמתי על מיטתי בשמים עם ריח מתוק (אך רש"י פירש כאן " "הנפתי" ", ומצודת דוד פירש " "ענין הזלה והתכה" ").
ראו גם: דבש = נופת מוצק .
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-04.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נופת - משקה מתוק
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nft