פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: נגה

בלשון ימינו, נֹגַהּ הוא מושג נרדף לאוֹר (נֹגַהּ הוא לשון זכר - האות ה היא אחת מאותיות השורש ולא ציון של לשון נקבה; האות ה מנוקדת במפיק כדי לסמן שמדובר ב-ה עיצורית, h, ולא באם קריאה). בלשון המקרא יש הבדל בין נגה לאור - ע"פ מלבי"ם, נגה הוא אור חוזר, אור שמגיע כאשר איננו רואים בבירור את מקורו, או אור שמגיע ממרחק רב. שבי"ל פירש: "ענינו בהירות והארה זכה, מראה לבנה".

נגה בטבעעריכה

אור הירח נקרא לפעמים "נוגה", כי זהו למעשה אור השמש המוחזר מפני הירח:

  • (ישעיהו ס יט): "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם, ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך ידוד לאור עולם ואלהיך לתפארתך"
  • ישעיהו יג י: "...וירח לא יגיה אורו"

גם אור השחר נקרא "נוגה", כי בשחר, לפני הזריחה, לא רואים את השמש, רואים רק את אור השמש המוחזר מהאטמוספירה:

  • (משלי ד יח): "וארח צדיקים כאור נגה, הולך ואור עד נכון היום"- דרכם של הצדיקים דומה לאור השחר, ההולך ומתגבר עד הזריחה ( פירוט ).
  • (דניאל ו כ): "באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא , ובהתבהלה לגבא די אריותא אזל"- המלך קם מוקדם, עם שחר, כדי לבדוק אם דניאל עדיין חי בגוב האריות.
  • (שמואל ב כג ד): "וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ"(ראו דברי דוד האחרונים )

גם אור הכוכבים נקרא "נוגה" כי הוא חלש מאד ומגיע ממרחק רב, ואין אנחנו רואים בבירור את מקורו:

  • (יואל ב י): "לפניו רגזה ארץ, רעשו שמים; שמש וירח קדרו, וכוכבים אספו נגהם"
  • (יואל ד טו): "שמש וירח קדרו, וכוכבים אספו נגהם"

נגה כבוד ה'עריכה

"לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי", ולכן, בתיאורים של כבוד ה' נזכר הנֹגַהּ - האור של כבוד ה', המוחזר מהענן והערפל שמסביביו:

  • (שמואל ב כב יג): "מנגה נגדו בערו גחלי אש", (תהלים יח יג): "מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש"
  • (יחזקאל א ד): "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש... ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלפדים היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יוצא ברק... וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב... כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' ואראה ואפל על פני ואשמע קול מדבר"-כח "
  • (יחזקאל י ד): "וירם כבוד ה' מעל הכרוב על מפתן הבית, וימלא הבית את הענן, והחצר מלאה את נגה כבוד ה'"
  • (חבקוק ג ד): "ונגה כאור תהיה, קרנים מידו לו, ושם חביון עזה"- הנגה של כבוד ה' חזק כמו אור.
  • (חבקוק ג יא): "שמש ירח עמד זבלה, לאור חציך יהלכו, לנגה ברק חניתך"- החצים שה' יורה מאירים בעצמם, אולם החנית היא ביד ה' ואי אפשר לראות את אורה אלא רק את הנגה שלה.
  • (ישעיהו ס ג): "והלכו גוים לאורך, ומלכים לנגה זרחך"- מתוך הקבלה לפסוק קודם, "וכבוד ה' עליך זרח", נראה ש"זרחך" הוא כבוד ה', ולכן "נגה זרחך" הוא האור המוחזר מכבוד ה' (מלבי"ם).

אין נגהעריכה

כשרוצים לציין חשכה גדולה מאד, אומרים לפעמים ש" אין נגה " אין אפילו אור חוזר, אפילו אור מועט. בהשאלה, החשכה מציינת צרה גדולה, וכשאומרים ש" אין נגה ", הכוונה שאין הצלה אפילו בתודעה - השנים הטובות אבדו ונמחקו מהזיכרון מרוב צרות, ועל תקוה וישועה אי אפשר לחשוב:

  • (ישעיהו נ י): "מי בכם ירא ה', שמע בקול עבדו, אשר הלך חשכים ואין נגה לו - יבטח בשם ה' וישען באלהיו"- מי שחושב שאין לו כל תקוה, שיתחזק ויבטח בה'.
  • (ישעיהו נט ט): "על כן רחק משפט ממנו, ולא תשיגנו צדקה; נקוה לאור והנה חשך, לנגהות - באפלות נהלך"- אנחנו מקוים לאור ורואים חושך, ואז מקוים שלפחות יהיו נגוהות = נצנוצים של אור חוזר, אבל גם זה אין.
  • (עמוס ה כ): "הלא חשך יום ה' ולא אור, ואפל ולא נגה לו"

השם נגהעריכה

ברישומי משרד הפנים העדכניים לחודש מרץ 2008 נמצאו למעלה מ-160 גברים נושאי השם נגה, כאשר אחוז משמעותי מייצג גברים בני העדה האתיופית. במקורו, שימש השם נגה כהכוון זכרי, ומיוחס לבנו של דוד המלך, (דברי הימים א ג') פס' ה-ח': ואלה נולדו לו בירושלם שמעא ושובב ונתן ושלמה ארבעה לבת שוע בת עמיאל. ויבחר ואלישמע ואליפלט. ונגה ונפג ויפיע. ואלישמע ואלידע ואליפלט תשעה. בשנות השישים של המאה העשרים הוסט יחוס השם בשפה העברית לשם בעל הכוונה נקבית, והתבסס כשם נפוץ.

בארמית משמעות השם נגה = איחר, ומכאן תתכן המשמעות המקראית הקדומה, אור מאחר, אור מוחזר, אור המגיע ממרחק, הילה.

באמהרית,פירוש השם הינו מוקדם בבוקר, על כן, יש המתרגמים אותו לשם שחר.

פסוקים נוספיםעריכה

  • (ישעיהו סב א): "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט, עד יצא כנגה צדקה, וישועתה כלפיד יבער"- הישועה של ירושלים תהיה ברורה וגלויה כמו לפיד בוער, וכתוצאה מכך יכירו הגויים בצדקתה: על ידי שיבעיר הלפיד שהיא התשועה, על-ידי שיראו תשועת ישראל איך יאיר להם את הלילה באור התשועה, על ידי זה יכירו צדקם, וכאילו לפיד הישועה יפלש אורו על הצדקה , והצדקה תתראה על-ידי התשועה, כמו שתתראה הירח על-ידי השמש (מלבי"ם).
  • (איוב כב כח): "ותגזר אומר ויקם לך, ועל דרכיך נגה אור"

למעמיקי הדעת: מן המקורותעריכה

ישנם למעלה ממאה וחמישים אזכורים שונים במקרא ובספרים החיצוניים.

(1) ספר ישעיהו פרק ט פסוק א העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם: הרבית הגוי לא (לו) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו

(2) ספר ישעיהו פרק נ פסוק י הן אדני ידוד יעזר לי מי הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם: מי בכם ירא ידוד שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם ידוד וישען באלהיו.

(3) ספר יחזקאל פרק י פסוק ד וירם כבוד ידוד מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד ידוד: וקול כנפי הכרובים נשמע עד החצר החיצנה כקול אל שדי בדברו.

(4) ספר עמוס פרק ה פסוק כ הנחש: הלא חשך יום ידוד ולא אור ואפל ולא נגה לו: שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם.

(5) ספר משלי פרק ד פסוק יח כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו: וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום: דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו.

(6) ספר איוב פרק כב פסוק כח תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם: ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור: כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע.

(7) אבן עזרא על משלי פרק יג פסוק ט אור, ישמח. דרך משל כי כשזורח ידמה כאילו הוא שמח כמו ישיש כגבור ואור צדיקים כאור העולם הבא או אור תשועה כענין אור נגה עליהם והיתה אורה, פ"א יתכן להיות האור והנר רמז לנשמתם האצולה מאור השם ודימה נפש הצדיק.

(8) רשב"ם על בראשית פרק מז פסוק יג ותלה - כמו ותכה מכעס עיני. הה"א עיקר לפיכך מפיק ה"א וכן נגה אור: ארץ מצרים וארץ כנען - אבל הרחוקות יותר מארץ כנען לא היו באים לארץ.

(9) רבנו בחיי על בראשית פרק יח פסוק ח בזה מה שדרשו חז"ל בבבא מציעא פרק השוכר את הפועלים פה ע"ב אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה ליה יומא ולא אתא, אמר ליה מאי טעמא נגה ליה למר, אמר ליה אדמוקמינא לאברהם ומשינא ידיה ומצלי.

(10) רבנו בחיי על בראשית פרק יח פסוק ח שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה ליה יומא ולא אתא, אמר ליה מאי טעמא נגה ליה למר, אמר ליה אדמוקמינא לאברהם ומשינא ידיה ומצלי ומגנינא ליה וכן ליצחק וכן ליעקב. ולוקמינהו בהדי הדדי, סבר תקפינהו.

(11) רבנו יונה - משלי פרק ג פסוק כו כי שלות העה"ז כהבל וכאין הבל נדף וצל עובר, וכענין שנאמר "מי בכם ירא י"י שומע בקול עבדו אשר הלך השכים ואין נגה לו יבטח בשם י"י וישען באלהיו" ישעיהן נ, י, "ואני אמרתי לריק יגעתי" שם מט, ד(, פ' אני אמרתי על רוב הצרות לריק.

(12) ספר תולדות יצחק על ויקרא פרק א פסוק ב העניינים, ולהן אנו מצפין והובטחנו בזה ע"י נביאנו כלם, שנאמר ]ישעיה ט א[ העם ההולכים בחשך ראו אור גדול, יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם, ]שם מב טז[ והולכתי עורים בדרך לא ידען.

(13) ספר משכיל לדוד על דברים פרק ב פסוק יח לפנים לצד צפון וסמוכה טפי לא"י ויתכן מושבם מאד לפי מעמדם שהם רמוזים למעלה כמבואר בס' טוב הארץ שם דקני דהיינו שעיר הוא בבינה דקליפה נגה וקניזי דהיינו מואב הוא בחכמה יותר פנימית וקדמוני נגד עמון הס' הכתר.

(14) כלי יקר על שמות פרק כא פסוק ז עד שתביא סימנים. לפום ריהטא נראה ליתן טעם לכל עניני חירות אלו בעבד עברי או העבריה או הכנעני לפי שכל כנעני אשר לא נגה עליו אור התורה אץ לו תכלית אחר כ"א לעשות בכסף ובזהב ולצבור בר כחול הים ולעשות חיל, ובעבור זה הוא עושה את.

(15) כלי יקר על דברים פרק כח פסוק נח חן בעיניהם שיכבדום ויעשירום. אז והפלא ה' את מכותך זו הפלאת תורה ויגרום שאנשי אמת יאספו נגה תורתם במקום אשר לא יראה ולא ימצא ואל יהי חלקם עמכם ואז ידעו כל העמים כי משפטי ה' אמת.

(16) הכתב והקבלה על בראשית פרק א פסוק ד. שישנו עצם אחד בלילה שהוא מחשיך, באתריה דר"ה סברי שאינו כ"א העדר האור ולזה קראו הלילה בשם נגה, כי בשם זה נכלל גם ענין העדר והסרת האור, כמו נוגי ממועד צפניה ג' הגו סיגים מכסף, הוגה מן המסלה, ולהוראה תאומית וכפולה זאת קראו.

(17) הכתב והקבלה על בראשית פרק א פסוק ד צפניה ג' הגו סיגים מכסף, הוגה מן המסלה, ולהוראה תאומית וכפולה זאת קראו את הלילה בשם נגה להורות שאינו כ"א העדר האור.

(18) הכתב והקבלה על בראשית פרק א פסוק ד דחשכת הלילה היא מסבת עצם המחשיך, מ"מ לא רצה לכתוב במתני' לשון לילה כ"א לשון אור בלישנא מעליא ע"ש בגמרא, ודעה זו לכנות את הלילה בשם נגה להוראה התאומית שבו העדר האור.

(19) הכתב והקבלה על בראשית פרק א פסוק ד פירושו האמתי ולנגה לעת הלילה שבו העדר האור, לא יאר לך הירח, וכמו שקרא כאן את השמש אור יומם ( ככה נקראת הלבנה אור נגה )ומזה אמר משלי ד' ואורח צדיקים כאור נגה. ודע דלי"א הוראת שם חשך הוא העדר ומניעה.

(20) הכתב והקבלה על שמות פרק י פסוק כא להודיענו שהחשך הנפלא הזה היתה בו מדת אפלה שלא יוכרו בו המראות והגוונים גם בקרוב כי אפלה קשה הרבה מחשך, כי חשכת הלילה ע"י נגה הירח וכוכבים או אור הנר תהיה אור, ואין כן אפלה, ולכן הונח אל מכת העורון, והיית ממשש בצהרים כאש.

(21) הכתב והקבלה על שמות פרק י פסוק כא ימשש העור באפלה, כי אין האור מועיל לעור(, ולא היה א"כ חשך מצרים כמו חשכת לילה שיועילו נגה ונר להאיר, אלא היתה תבניתה כתבנית האפלה, ולא שהיה סבת האפלה ענינים אידים או קטורים שהאפילו בעד אור שמש, אבל הארץ האירה ביום לאור.

(23) הכתב והקבלה על שמות פרק כג פסוק יד להכנע לפניו ולעבדו כעבד נאמן, ואף שלא ימצא טוב טעם ודעת במצותיו השמעיות ישמור אותם בכל לב, כי כל ענני תשובות שוא לא יכבו את נגה האמת אשר זרח לעיניהם לראות את ההנהגה הנסית והנפלאה, וזרועות התנגדות טבעו תשברנה.

(24) הכתב והקבלה על דברים פרק ו פסוק ח בגלולי יצרו, וכאשר להבי היצר שמצד חומרו בוערות בקרבו בעלות להב החמדה בלבבו ותבער בו אש התאוה וכיוצא, אז ישכח התורה ומצותי' ויחשך נגה הנפש, וענני דמיונות שוא יכסו את אור שכלו, ויסירו את הנפש המשכלת מהיות גבירה.

(25) הכתב והקבלה על דברים פרק לב פסוק יח שהה השה אין בעיקר יסודם כ"א השי"ן לבדו וממנו נבנו הפעלים על ארבעת התכונות האלה וכן הגה נגה גהה יגהה.

(26) ביאור הגר"א - משלי פרק ד פסוק יח ואורח צדיקים כי צדיקים דרכם בדרך צר וקטן כמ"ש למעלה לכן כתיב ואורח. כאור נגה שהוא התחלת הזריחת היום וזה האור מעורב בחשך עדיין ואינו מאיר כ"כ. הולך ואור אח"כ יהיה מאיר והולך עד שיהיה אור ממש בלי עירוב כלל. עד נכון היום שאז .

(27) ביאור הגר"א - משלי פרק ד פסוק יט ואמר כאן הז' מדורי גיהנם של הרשעים והן דרך רשעים א' ובאפילה כולל ב' שהוא ההיפוך של אור נגה )ונ"ל שז"ש ארץ עיפתה כמו אופל( ד"ה לא ידעו שהוא ההיפוך של הולך ואור ו' במה ז' יכשלו ואמר לעיל ד' דברים שהן חו"ב תורה ומצות ואח"כ.

(28) העמק דבר על בראשית פרק לב פסוק כו מפורשת היא בברכות ד"ה כל מי שרגיל לבא לבהכ"נ ופעם א' לא בא הקב"ה משאיל עליו אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לאו אין נגה לו. ודוקא משום שרגיל במדה טובה זו. וע' מש"כ ס"פ וישב בשם מדרש חז"ל:(. ועוד י"ל שבא.

(29) משך חכמה על ויקרא פרק טז פסוק א אור הוא חכמה ואור זו תורה, )משלי ו, כג. מגילה טז:( וכתיב על דרכיך נגה אור, )איוב ס"פ כב( ושמעתתא בעי צלותא כו' )ערובין סה( ודו"ק.[, וההשפעה שנשפע הוא מעט, ג' סעודות וקה"י. לא כן יום הכפורים, הוא אינו.

(30) משך חכמה על דברים פרק ה פסוק טו במכוון, אשר זה עדות על עיקרי האמונה בבורא, ובלא זה אין מקום לדת והשגחה ושכר ועונש כלל, ]כי לאיש אשר לא נגה אור הדת עליו כמו אריסטו, הלא השכר בא מעצמו, אך על מי שמדביק שכלו בשכל הפועל אשר בדו מלבם על.

(31) רד"ק על שמואל ב פרק כג פסוק ד וכאור בקר - כאור הבקר כשיזרח השמש כשהולך ואור כן תהיה מלכותי וממשלת בקר שאין בו עכירות אלא בהיר כי בקר שהוא עבות וענן פעם נגה ופעם מטר ואינו טוב אלא להצמיח דשא מן הארץ.

(32) רלב"ג על איוב פרק כב פסוק ל מה שתשאל ממנו ותשלם נדריך ר"ל שלא יבצר ממך דבר מהדברים אשר תשתדל בהם, וזה גם כן אמרו ותגזור אומר ויקום לך השם ועל דרכיך נגה אור הפך מה שהיה איוב מתרעם ממנו באומרו ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך.

(33) מצודות דוד על מלאכי פרק א פסוק יא להתרצות לפניהם כוונתם הוא שבזה יכבדו ויעבדו את סבתם הראשונה ובזה באמת יטעו כי לא נגה עליהם אור התורה והנבואה. ומנחה טהורה - ומה שמביאים לקרבן ותשורה היא טהורה ונקיה לפי דעתם.

(34) מצודות דוד על איוב פרק כב פסוק כח ההוא. נגה אור - תזריח אור ההצלחה.

(35) מצודות ציון על ישעיהו פרק ט פסוק א צלמות - צלו של מות ר"ל חשכת הקבר. נגה - ענין הארה וזריחה.

(36) מצודות ציון על איוב פרק כב פסוק כח נגה - תזרח כמו מנוגה נגדו )שמואל א ד.

(37) מלבי"ם על ישעיהו פרק א פסוק א - מבוא המחברת א' ההולכים בחשך ב' ראו אור גדול. א' יושבי בארץ צלמות ב' אור נגה עליהם. בכל אלה תוכל לשאול הבדל כל אבר מאברי כל משפט מאבר המגביל לו במשפט.

(38) מלבי"ם על ישעיהו פרק ט פסוק א - חלק באור הענין ישבי בארץ צלמות - מ"מ אור נגה - ויזרח עליהם - )והנמשל בזה, כי שבט יהודה אור ה' וישועתו זורחת בארצם רק הם .

(39) מלבי"ם על ישעיהו פרק יג פסוק י - חלק באור הענין שנתהון בו. לא יהלו - בארתי בבאור המלות ההבדל בין אור, נגה, הלל, כי אור הוא המאיר לאחר, ונגה הוא המקבל אור מגשם אחר כמו הירח המקבל אור השמש.

(40) מלבי"ם על עמוס פרק ה פסוק כ - חלק באור הענין הלא חשך יום ה' ולא אור - כי אין בו תקוה לישועה, ומוסיף ואפל - שהאופל גרוע מן החשך שבחשך ימצא עכ"פ נגה של הלבנה והכוכבים ובאופל לא ימצא אף נוגה.

(41) מלבי"ם על תהילים פרק ח פסוק ב - חלק באור הענין הגדול אשר זרח על המציאות, זרח בארץ ושם חביון עיזו, והשמים הם מקבלים אך נגה האור החוזר מן הארץ כאשר תקבל הירח אור השמש, שעז"א אשר תנה הודך על השמים - שמך האדיר בארץ הוא יתן את הודך אל השמים.

(42) מלבי"ם על תהילים פרק יט פסוק ט - חלק באור הענין מצות ה' - החלק המיוחד בשם מצוה שהוא רוב המצות שבתורה, נבדלו ממצות אנשים, שהם הולכים חשכים ואור השכל לא נגה עליהם, אבל מצות ה' ברה - שכולם יש להם טעמים נכונים להישיר הדעות ולאושר.

(43) מלבי"ם על משלי פרק ד פסוק יח - חלק באור הענין תחלתו מלא קוצים וקשה ללכת בו, בכ"ז הגם שתחלתו קוצים סופו מישור, והארח הצר הזה שהם הולכים בו נדמה תחלה לאור נגה, שהוא האור המתחיל להבקע בעלות השחר שאינו אור עצמי מן השמש רק אור חוזר ע"י התפלשות.

(44) מלבי"ם על איוב פרק כב פסוק כח - חלק באור הענין שתדום ואליהו שאמר אם יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי, ועל דרכיך נגה אור - מה שהיה עד עתה חשך בדרכיך, כי היו ענינים גופניים גשמיים, יהיה עתה אור, כי יהיו ענינים נעלים מחשכת החומר.

(45) מסכת דרך ארץ רבה פרק שני לתשחורת ובעלי הבטחה עליהם הכתוב אומראיוב כבותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור העמילים בתורה ולומדים תורה לשמה והמחזירין על המצות ושוקדין על היכלות עליהם הכתוב אומר (משלי) ח אשרי אדם שומע לי לשקוד.