פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




נאום יפתח - טענה רביעיתעריכה

הטענה הרביעית של יפתח, בנאומו המדיני מול מלך עמון ומואב לגבי חבל הגלעד, היתה:

(שופטים יא כה): "ועתה, הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב?! הרוב רב עם ישראל, אם נלחם נלחם בם?! בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון, שלש מאות שנה, ומדוע לא הצלתם בעת ההיא?"

הטענה כוללת כמה עניינים.

1. מלך בני עמון משמש כ"עורך דין" בלי שקיבל "ייפוי כוח" מהתובע. חבל הגלעד ברובו אף פעם לא היה שייך לבני עמון. אם למישהו יש זכות לתבוע את חבל הגלעד, הרי זה רק למואבים. אמנם המואבים ובני עמון הם אחים, שניהם בני לוט, ובכל זאת אלה עמים שונים. ואם המואבים לא תבעו את חבל הגלעד, אין שום הגיון בתביעה של מלך בני עמון: " "יפתח מסתייע בעובדה שבעלי הארץ הקודמים ויתרו על נחלתם. דהיינו, אפילו הוא מלך מואב לא תבע "האם אתה טוב ממנו"? כיצד יכול אתה לבוא מכוחו כשהוא ויתר?!" " ( ראש וקצין / הרב אלחנן בן נון, ישיבת בית אל , סעיף 4. בין השיטין) .

2. בני ישראל זכו בגלעד ב"ייאוש ושינוי רשות". על-פי דיני הממונות, המייצגים עקרונות כלליים של בעלות שקדמו למתן תורה, " "מכרה הגזלן או נתנה במתנה... אינה חוזרת בעצמה מיד הלוקח, הואיל ונתייאשו הבעלים, בין לפני מכירה ונתינה בין לאחר מכירה ונתינה, קנאה הלוקח ביאוש ושינוי רשות" " ( רמב"ם הלכות גזלה ואבדה ב ג ). אם אדם גזל חפץ, ואז מכר אותו כדין לאדם אחר, והבעלים המקוריים התייאשו, כבר אין להם זכות לתבוע מהקונה שיחזיר את החפץ, אלא הם צריכים לתבוע מהגזלן שישלם להם פיצויים על הגזילה. במקרה זה, הגזלנים הם האמורים, שכבשו את חבל הגלעד מיד המואבים, כמו שמסופר בתורה, (במדבר כא כו): "כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא, והוא נלחם במלך מואב הראשון, ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן"; בני ישראל כבשו את חבל הגלעד מיד האמורים במלחמת הגנה, בהתאם לחוק הבינלאומי (כפי שיפתח הסביר בטענה השניה). המואבים התייאשו מחבל הגלעד ולא תבעו אותו כבר 300 שנה, ולכן בני ישראל קנו אותו ב"ייאוש ושינוי רשות". המואבים צריכים לבוא בטענות אל הגזלנים, האמורים, ולא אל בני ישראל.

3. לבני ישראל יש "חזקה" על חבל הגלעד, כמו שקובעים דיני הממונות: " "אם הביא עדים שאכל פירות קרקע שלש שנים רצופות, ונהנה בכולה כדרך שנהנין כל אדם באותה קרקע, והוא שיהיה אפשר לבעלים הראשונים שידעו בזה שהחזיק ולא מיחו בו, מעמידין אותה ביד ראובן [הגר בקרקע], וישבע ראובן היסת שמכרה לו שמעון [הטוען שהקרקע שלו] או נתנה לו ויפטר, מפני שאומרים לו לשמעון: 'אם אמת אתה טוען שלא מכרת ולא נתת, למה היה זה משתמש שנה אחר שנה בקרקעך, ואין לך עליו לא שטר שכירות ולא שטר משכונה, ולא מחית בו?!'" " ( רמב"ם, הלכות טוען ונטען יא א ) ; וכן כתב מלבי"ם: " "וזו חזקה גדולה ויש עמה טענה" ".

4. ייתכן שיש כאן גם טענה כללית יותר של "התיישנות". בכל מערכת משפט מודרנית יש חוק התיישנות, שאינו מאפשר להגיש תביעה על מעשה שנעשה לפני זמן רב. לחוק זה ישנן כמה סיבות:   א. לאפשר לחיים להימשך: אם כל אדם שקונה חפץ או בונה בית יחשוש שבעוד שנים רבות יבוא מישהו ויטען שהשטח בעצם שייך לו, אף אחד לא ירצה להשקיע במסחר ובפיתוח, והמשק ייעצר.   ב. למנוע מרמה: " "חשד לדין מרומה מתעורר כשבעל דין משתהה בהגשת תביעתו יתר על המידה. כאן על התובע להסביר מדוע השהה את תביעתו זמן כה רב ולא תבע סמוך להיווצרות עילת התביעה... מי שיש לו טענת אמת טוען אותה לאלתר" " ( דין מרומה, התיישנות ושיהוי / ציון אילוז, מכללת שערי משפט ) .   ג. לאפשר לנתבע להגן על עצמו: " "לבד מן החשש לרמאות, ישנו השיקול בדבר הנזק הראייתי שנגרם לנתבע עקב השיהוי הרב, אשר פוגע ביכולתו להתגונן מפני התביעה. בתשובות הרא"ש שהזכרנו, עולה שיקול זה בין השיטין, ובמיוחד אמורים הדברים במקום שהתביעה היא נגד יורשים שלא ידעו על קיומו של השטר ועל נסיבות הוצאתו, ו"אולי פרוע הוא או שטר אמנה או הברחה [היינו שטר למראית עין בלבד]". המשפט העברי מכיר בכך שאדם אינו שומר את ראיותיו לאורך זמן. כך נפסק, דרך משל, שמי שמחזיק בקרקע שלוש שנים וטוען שרכש אותה פטור מלהביא ראיה לדבריו, כעולה מדברי הרמב"ם: מפני שאין אדם נזהר בשטרו והולך כל ימיו, וחזקה שאין אדם נזהר בשטרו אלא עד שלוש שנים, וכיון שרואה שאין אדם ממחה בו, שוב אינו נזהר." " (שם)

המואבים לא ערערו על בעלותם של בני ישראל על חבל הגלעד במשך 300 שנה. בתקופה זו בני ישראל התיישבו באיזור, השקיעו בו ופיתחו אותו, ואין זה הוגן שאחרי 300 שנה יבואו בני עמון וידרשו לקבל את החבל הזה לידיהם; ובנוסף לכך, עצם העובדה שהם השתההו בהגשת התביעה מעוררת חשד שהתביעה שקרית: " "ואם היה דין להם על הארץ הזאת, מדוע לא הצילו אותה מידם בכל זה הזמן הארוך?" " (רלב"ג) .

5. לשתיקה של בלק מלך מואב יש גם משמעות רוחנית: " "בלק חי בדור, שבו נפלה ארץ מואב לידי סיחון, ומיד אחר כך לידי ישראל. בלק הבין, שהמלחמה אינה מלחמה גופנית, סבת נצחונם של ישראל היא רוחנית. הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם?!. מדוע, באמת, לא נלחם בם? כי הבין, שאי אפשר להילחם בשכינה. כל שניסה בלק לעשות היה ללכת באפיקים רוחניים, על ידי בלעם בן בעור, אשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך. רוצה היה למצוא את חולשתם הרוחנית של ישראל, אבל גם נסיון זה נכשל" " ( ראש וקצין / הרב אלחנן בן נון, ישיבת בית אל , סעיף 2. "מלחמות אלים?!") .

6. וייתכן שהטענה של יפתח נועדה גם להרתעה ו"לוחמה פסיכולוגית", לרמוז לבני עמון שלא כדאי להם להילחם נגד ישראל: " "ואולי היה בלק גבור חיל, נודע מאד במעשה תקפו וגבורתו; והזכיר הכתוב, כי אף על פי שהיה למואב בעת ההיא מלך תקיף ואמיץ לבו בגבורים, היה ירא וקץ מאד מפני בני ישראל; ולכך אמר יפתח הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב?! כי לא יפחיד את המלך רק במלך נורא מאד" " ( רמב"ן על במדבר כב ד ) .

מקורות ופירושים נוספיםעריכה

שלוש מאות שנהעריכה

יש שפירשו שהמספר 300 הוא מספר מדוייק, ופירשו בהתאם את מספרי השנים שנזכרו בתקופת השופטים: " "שלש מאות שנה" - משכבשו את הארץ בימי יהושוע עד יפתח. מכאן יש ללמוד שנות השופטים הנזכרים עד הנה, אם שני השעבוד של כל אומה נמנים בתוך ימי השופט אם לאו. שנינו בסדר עולם (פרק יב): יהושוע פרנס את ישראל עשרים ושמונה שנה, ואין לי מקרא ממי ללמוד. עתניאל (לעיל ג יא) ארבעים שנה, ושני שעבוד של כושן רשעתים (שם שם ח) בכללם. אחריו אהוד (שם שם ל) שמונים שנה, שמונה עשרה שנים שעבוד של עגלון (שם שם יד) בתוכם, הרי מאה ארבעים ושמונה שנה. דבורה (שם ה לא) ארבעים שנה, ושני שעבוד יבין (שם ד ג) בתוכם, הרי מאה שמונים ושמונה. אחריו שבע שנים של שעבוד מדין (שם ו א), וארבעים של גדעון (שם ח כח), ושלש של אבימלך (שם ט כב), הרי מאתים שלשים ושמונה שנים. אחריו עשרים ושלש של תולע (שם י ב), ועשרים ושתים של יאיר (שם י ג), אלא שעלתה שנה אחת לשניהם; ושמונה עשרה של בני עמון (שם שם ח) עד שלא בא יפתח, הרי שלש מאות" " ( רש"י ) .

אך לענ"ד, המספר 300 הוא מספר מעוגל, שהרי מטרתו של יפתח היא לתאר את ההסטוריה באופן כללי כרקע לטענות המוסריות שלו, ובנאום זה אין צורך למסור מספר מדוייק. ע"פ הפשט, מכיבוש עבר הירדן ועד ימי יפתח עברו לפחות 308 שנה, ראו תאריכים בתקופת השופטים . כשמעגלים למטה מקבלים 300: " "שלש מאות שנה - רצה לומר, קרוב לשלש מאות שנה..." " ( מצודות ) .

ביטוייםעריכה

" "רוב רב - מלשון מריבה: וכי עשה הוא מריבה עם ישראל בעבור המחוז ההיא, עם כי יש בה גם משל מואב" " ( מצודת דוד )

" "ובבנותיה - הכפרים הסמוכים לה;  על ידי - אצל מקומות" " ( מצודת ציון ) .

על הביטוי בשבת ישראל ראו במדרש: " "אמר רבי יצחק: אומות העולם אין להם ישיבה. איתיבון: והכתיב (אסתר א) כשבת המלך! אמר להם: "בשבת המלך" אין כתיב כאן, אלא " כשבת המלך", ישיבה שאינה ישיבה; אבל" "ישיבתן של ישראל ישיבה, שנאמר " בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה"" " ( אסתר רבה א יא ) .

הטענה השלישית << :נאום יפתח

מאמרים נוספים - באדיבות גוגלעריכה

  • Default Normal Template : " ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צִפּור מלך מואב, הרוב רב עִם ישראל אם נלחֹם נלחם בָּם?"1. לא 'הטוב טוב אתה מסיחון מלך האמורי' אותו הכינו לפי חרב ולא 'הטוב ... ( cache )
  • בס"ד, י"א בתמוז התשס"א : מכל גיבור ההיסטוריה " ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם". צריך להבין עוד את הפסוק הזה. בפשטות הוא אומר: גם בלק הבין ... ( cache )
  • פרשת חוקת - הפטרה - גיליונות נחמה ליבוביץ : למה אחרי שחתם סיפורו ואמר (כ"ג): "ועתה ה' אלוקינו הוריש את האמורי מפני עמו ישראל ואתה תורישנו", חזר לומר " ועתה הטוב טוב אתה מבלק". ... ( cache )
  • הדפסת עמוד - גבולות ועממי ארץ-ישראל : יא,כה ועתה, הטוב טוב אתה , מבלק בן-צפור, מלך מואב: הרוב רב עם-ישראל, אם-נלחם נלחם בם. יא,כו בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה, ובכל-הערים אשר ... ( cache )
  • א.מאמר א : 4 יולי 2009 ... במסגרת הנאום אומר יפתח: " ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן ציפור מלך מואב? הרוב רב עם ישראל? אם נלחום נלחם בה?". 2 מיכה ה, ו. ... ( cache )
  • 4medan.html : ' ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב, הרוב רב עם ישראל אם נלהם נלחם בם?' (שם, י'א, כה). תשובתו של יפתח למלך בני עמון ארוכה ומורכבת. ... ( cache )
  • מקורות : ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם: בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות ... ( cache )
  • מדרש רבה על מטות ג€“ ויקיטקסט : 14 יולי 2009 ... בעת ההיא מלך תקיף ואמיץ לבו בגבורים היה ירא וקץ מאד מפני בני ישראל ולכך אמר יפתח (שופטים יא כה) הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב כי לא ... ( cache )
  • עולם התנ"ך : ... לבו בגיבורים היה ירא וקץ מאד מפני בני ישראל, ולכך אמר יפתח (שופטים יא כה): הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב, כי לא יפחיד את המלך רק במלך נורא מאד: ... ( cache )
  • New Stage | במה חדשה | Amnon Till | אמנון טיל/המואבים ומצבת מישע Moab : 5 ספטמבר 2007 ... שופטים יא":25ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם" שמואל א יב":9וישכחו את ידוד אלהיהם וימכר אתם ביד ... ( cache )
  • Listen to the Shiur - Keren Yishai - Parashat : "ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב מדוע הוא מזכיר לו את בלק בן עם ישראל אם נלחם נלחם בם". ציפור מלך מואב? הוא אומר לו: תשמע בלק בן ציפור הוא ... ( cache )
  • פרשת וירא - גירוש הגר - גיליונות נחמה ליבוביץ : וכן (שופטים י"א כ"ה) "הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם" ג€“ כנגד ישראל. וכן ג€“ "וילחם עם ישראל". שד"ל סומך פירושו הנ"ל על כך שלא אמרה שרה "כי לא ינחל בן האמה" ... ( cache )
  • רב צעיר Rav Tzair: מדרש לפורים : 19 מרץ 2008 ... אבל ישיבתן של ישראל - ישיבה, שנאמר: (שופטים י"א) " בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ": (אסתר רבתי א יא) המדרש משווה בין שני פסוקים המדברים על ישיבה, ... ( cache )
  • מדינת ישראל : בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה, ומדוע לא הצלתם בעת ההיא. ופירש הרלב"ג, רבי לוי בן גרשם (פרובנס, ... ( cache )
  • ביאור:נחל ארנון ג€“ ויקיטקסט : 24 ספטמבר 2008 ... בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה, ומדוע לא הצלתם בעת ההיא?"(מלך בני עמון לא השתכנע, ... ( cache )
  • מבוא לספר שמות: ישראל במצרים - הרקע ההיסטורי : תאריך זה מקבל חיזוק מן הכתוב: " בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ... שלש מאות שנה" (שופטים יא, כו). כלומר, מראשית כיבוש הארץ (כיבוש עבר-הירדן) ועד ימי יפתח בתקופת ... ( cache )
  • יפתח : בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה. ומדוע לא הצלתם בעת ההיא?" (שופטים יא: יטו-כו) ... ( cache )
  • עולם התנ"ך : וכן יראה לי מדברי יפתח שאמר (שופטים יא כו): בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון, והיא ערוער אשר לקחו מיד סיחון. ... ( cache )
  • ענין משתה אחשורוש שנזכר במגילה ודרשות רז"ל בו, ודאי אינו דבר...] : ... אמר להם בשבת המלך אין כתיב כאן אלא כשבת המלך ישיבה שאינה ישיבה, אבל ישיבתן של ישראל ישיבה, שנאמר (שופטים י"א) בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה . ... ( cache )
  • פרשת פינחס - פינחס - גיליונות נחמה ליבוביץ : וכל שכן אם היה בזמן יפתח שכתב למלך בני עמון בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה וכו' שלש מאות שנה. וכבר ספרו ז"ל שפינחס לא רצה ללכת אז אל יפתח להתיר נדרו. ... ( cache )
  • בס"ד : בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה, ובכל הערים אשר על ידי ארנון, שלוש מאות, שנה, ומדוע לא הצלתם בעת ההיא. מפסוק זה, המשיח לפי תומו, אנו למדים שעברו ... ( cache )
  • פרשת וישב - מעשה תמר ויהודה - גיליונות נחמה ליבוביץ : וכל שכן אם היה בזמן יפתח שכתב למלך בני עמון בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה וכו' שלש מאות שנה. וכבר סיפרו ז"ל שפינחס לא רצה ללכת אז אל יפתח להתיר נדרו. ... ( cache )
  • מוצא השבטים - חלק ב' : גרסתו של יפתח (שופ' יא' כו') " בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה וכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא", מלמדת על אותו ... ( cache )
  • Listen to the Shiur - Keren Yishai - Parashat : " בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון". מי שזוכר את הפסוקים בבמדבר ובדברים יפתח מלא מלא מלא באווירה של הפסוקים. "שלש מאות ... ( cache )
  • מדרש רבה - אסתר : ... והכתיב כשבת המלך אמר להם בשבת המלך אין כתיב כאן אלא כשבת המלך ישיבה שאינה ישיבה אבל ישיבתן של ישראל ישיבה שנאמר (שופטים י"א) בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה : ... ( cache )
  • נחל ארנון - הגבול בין מואב לבין נחלת ראובן : בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה, ומדוע לא הצלתם בעת ההיא? "(מלך בני עמון לא השתכנע, אבל זה סיפור אחר). ... ( cache )
  • Yeshiva.org.il - "ואתה על במותימו תדרוך" : ואנחנו בני ישראל יושבים בחבל ארץ זו כבר שלש מאות שנה "ומדוע לא הצלתם בעת ההיא?" (יא, כו). "ואנכי לא חטאתי לך, ואתה עושה אתי רעה להלחם בי. ... ( cache )
  • שו"ת הרשב"א חלק א סימן תתנב : ונראה שזהו ששלח יפתח לבני עמון הטוב אתה מבלק בן צפור בשבת ישראל בחשבון שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם כו' [שופטים יא, כה] דהיינו שנשתקע שם הבעלים. ... ( cache )


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-11-05.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נאום יפתח - טענה רביעית

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/joftim/jf-11-2526