ביאור:נחל ארנון

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

נחל ארנון היה הגבול הטבעי של ארץ מואב.

בתחילה הוא הפריד בין ארץ מואב לבין השטח שנשלט ע"י האמורי:

(במדבר כא יג): "משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי, כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי"
(דברים ב כד): "קומו סעו ועברו את נחל ארנן , ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו, החל רש והתגר בו מלחמה"

האמורי הוא אחד מעממי כנען שבני ישראל נצטוו לרשת את ארצם, וכך עשו:

(יהושע יב א): "ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש, מנחל ארנון עד הר חרמון, וכל הערבה מזרחה"- הם כבשו את כל עבר הירדן מנחל ארנון צפונה, עד הר חרמון.

אבל המואבים הם מבני לוט, וה' נתן להם את ארצם וציוה עלינו שלא ליגוע בה:

(דברים ב ט): "ויאמר ה' אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה".

ולכן בני ישראל לא עברו את נחל ארנון דרומה, אלא כבשו רק מצפון לארנון.

משה חילק את השטחים שנכבשו בעבר הירדן המזרחי לשבטי ראובן, גד וחצי מנשה, ושבט ראובן קיבל את הנחלה הסמוכה לגבול:

(יהושע יג טז): "ויהי להם הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר על מידבא": מדרום לנחל ארנון ישבו המואבים, ומצפון לנחל ארנון ישבו בני ראובן (ראו מפת השבטים ).

שלוש מאות שנה מאוחר יותר, בא מלך בני עמון, שהם אחיהם של המואבים, וטען שבני ישראל "גזלו" מידם את השטח שמצפון לארנון:

(שופטים יא יג): "ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח: כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מ ארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום"

יפתח, שהיה מנהיג ישראל באותו זמן, הסביר לו שהוא טועה, עם ישראל לקח רק שטחים שהיו מצפון לגבול מואב:

(שופטים יא יח): "וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב... ויירשו את כל גבול האמרי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן... בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה, ומדוע לא הצלתם בעת ההיא?"(מלך בני עמון לא השתכנע, אבל זה סיפור אחר).

נחל ארנון נזכר בכמה מקומות כגבול ארץ מואב:

(במדבר כב לו): "וישמע בלק כי בא בלעם, ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול"
(ישעיהו טז ב): "והיה כעוף נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון"- בנות מואב יברחו מפחד האשורים אל המעברות שעל נחל ארנון, כדי לבקש מקלט מדיני בארץ ישראל ( פירוט ).
(ירמיהו מח כ): "הביש מואב כי חתה, הילילי וזעקי, הגידו בארנון כי שדד מואב"

פסוקים נוספים

(במדבר כא יד): "על כן יאמר בספר מלחמת ה': את והב בסופה ואת הנחלים ארנון"
(במדבר כא כד): "ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון"
(במדבר כא כו): "כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן"
(במדבר כא כח): "כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן"
(דברים ב לו): "מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן ידוד אלהינו לפנינו"
(דברים ג ח): "ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן עד הר חרמון"(ראו שומרי ארץ ישראל ).
(דברים ג יב): "ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא מערער אשר על נחל ארנן וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי"
(דברים ג טז): "ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבל ועד יבק הנחל גבול בני עמון"
(דברים ד מח): "מערער אשר על שפת נחל ארנן ועד הר שיאן הוא חרמון"
(יהושע יב ב): "סיחון מלך האמרי היושב בחשבון משל מערוער אשר על שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבק הנחל גבול בני עמון"
(יהושע יג ט): "מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר מידבא עד דיבון"
(מלכים ב י לג): "מן הירדן מזרח השמש את כל ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי מערער אשר על נחל ארנן והגלעד והבשן"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-09-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ezor/nxl_arnon