ביאור:מעומד/מקרא/פרשנות/ראשונים/רמבן/תורה/בראשית/וירא/רקע

רקע - מקראות ומדרשים להבנת פירושו

עריכה

פרשתנו: אחרי אירוח המלאכים ולפני הויכוח

עריכה
וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם,
וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם.
וַה' אָמָר:
הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?
וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם!
וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ!
כִּי יְדַעְתִּיו!
לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו
וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.

- לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו.

וַיֹּאמֶר ה':
זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד.
אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה: הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה?
וְאִם לֹא? אֵדָעָה.
וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה,
וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'.
וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר:
הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?!

(וכאן בא המיקוח המפורסם על מספר הצדיקים בסדום שעבורם יציל ה' את המקום.
אגב, אח שלי טוען שמבין שלושת המלאכים אחד הוא הקב"ה - כלומר מישהו שלבוש בבגדים מיוחדים ומדבר בשמו.
הוא זה שאברהם פונה אליו בתחילה, והוא זה הנשאר איתו לויכוח, בעוד שני "מלאכי החבלה" ממשיכים בדרכם לסדום.)

בפתיח של ספר שמות

עריכה
וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף.
וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ:
הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ -
הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ, פֶּן יִרְבֶּה,
וְהָיָה - כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ".
וַיָּשִׂימוּ עָלָיו עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים - לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם,
וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה, אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ! - וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ.
וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה,
אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם - בְּפָרֶךְ.

בספר שמות: אחרי הסנה

עריכה
וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם.
וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ,
וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָLהִים מִן הָעֲבֹדָה.
וַיִּשְׁמַע Lהִים אֶת נַאֲקָתָם
וַיִּזְכֹּר Lהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב.
וַיַּרְא Lהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל -
וַיֵּדַע Lהִים.

תלמוד בבלי אגדה במסכת סוטא

עריכה
וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי.
להיכן הלך? אמר רבי יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו.
תנא:
עמרם - גדול הדור היה.
כיון שגזר פרעה "כל הבן היאורה תשליכוהו", אמר עמרם, אולי במשחק מלים עם המילה עמלם: לשוא אנו עמלים!!
עמד וגרש את אשתו. עמדו כולם וגרשו נשותיהם.
אמרה לו בתו: אבא! קשה גזירתך יותר משל פרעה הרשע!
שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות!
פרעה לא גזר אלא בעולם הזה, ואתה גזרת בעולם הזה ולעולם הבא!
פרעה - רשע הוא! ספק גזרתו מתקיימת ספק אין מתקיימת.
ואתה? צדיק! ודאי גזרתך מתקיימת!!
שנאמר (איוב 22) ותגזר אומר ויקם לך כלומר: הצדיק "גוזר", והקב"ה תמיד מקיים את גזירותו.
עמד והחזיר את אשתו. עמדו כולם והחזירו נשותיהם.
"ויקח ויחזיר" מיבעי׳ ליה?
אמר ר״י בר זבינא:
שעשה לה מעשה לקוחין טקס חתונה מפואר: הושיבה באפריון, ואהרן ומרים מרקדין לפניהם,
ומלאכי השרת אומרים (ההלל בתהלים) "אם הבנים שמחה!"

ספר דברים: טקס הביכורים (ארמי אובד אבי)

עריכה
...וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט
וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.
וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ,
וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה.
וַנִּצְעַק אֶל ה' Lהֵי אֲבֹתֵינוּ,
וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ.
וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.
וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת: אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ!

מדרש ספרי - על יציאת מצרים הנאמר בטקס הביכורים (ובהגדה של פסח)

עריכה

רובו של מדרש זה עוקב אחרי ההקשר בין הנאמר בטקס הביכורים לבין הרשום על יציאת מצרים בספר שמות.
מביא הביכורים מספר על הקשיים שהיו בדרך לארצנו, ארץ זבת חלב ודבש, ובספר שמות מפורטים קשיים אלו:
א. התיאור בפתיח של ספר שמות:
לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם... וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ!... וַיַּעֲבִדוּ... בְּפָרֶךְ, וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה
ב. התיאור אחרי הסנה:
וַיֵּאָנְחוּ...וַיִּזְעָקוּ... וַתַּעַל שַׁוְעָתָם... וַיִּשְׁמַע... אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר ... אֶת בְּרִיתוֹ..., וַיַּרְא... וַיֵּדַע...
ג. הנאמר בטקס הביכורים:
וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ... עֲבֹדָה קָשָׁה... וַנִּצְעַק... וַיִּשְׁמַע... את קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ, וַיּוֹצִאֵנוּ...

וירעו אותנו המצרים - כמה שנאמר "הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה" וגו' .
ויענונו - כמה שנאמר "וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם, ויבן ערי מסכנות לפרעה" וגו' .
ויתנו עלינו עבודה קשה - כמה שנאמר (בספר שמות):
ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך,
וימררו את חייבם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה,
את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך.
וירא את ענינו - זו פרישות דרך ארץ הפְּרִישָׁה שלהם מיחסי מין,
כמה שנאמר: וירא Lהים את בני ישראל וידע Lהים.
ואת עמלנו - אלו הבנים, כמה שנאמר: כל הבן הילוד היאורה תשליכֻהו, וכל הבת תְּחַיוּן.
ואת לחצנו - זו הדחק, כמה שנאמר: וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם.