ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ה/משנה ב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
<< כתובות פרק חמישי משנה ב >>
המקראות עריכה
אוכלי הקדשים (ספר ויקרא) עריכה
פרשת הקדשים בספר ויקרא: למי מותר לאכול קדשים? דיני זרים שאינם כוהנים, בני משפחה, ובני בית אצל כהנים
- וְכָל זָר - לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ,
- תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר - לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ.
- וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ, קִנְיַן כַּסְפּוֹ - הוּא יֹאכַל בּוֹ,
- וִילִיד בֵּיתוֹ - הֵם יֹאכְלוּ בְלַחְמוֹ.
- וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר,
- - הִוא - בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל.
- וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ?
- - וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ, מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל.
- וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ.
נדרים עריכה
נדרי נערה עריכה
- וְאִשָּׁה? כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ, בִּנְעֻרֶיהָ כשהיא עדיין נערה?
- וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ, וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ?
- וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ! וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ - יָקוּם!
- וְאִם הֵנִיא מנע, ע"י שהפר אותן אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ?
- כָּל נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ - לֹא יָקוּם,
- וַד' יִסְלַח לָהּ - כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ.
נדרי ארוסה עריכה
- וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ, וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ?
- ...אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ?
- וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ?
- וְקָמוּ נְדָרֶיהָ, וֶאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ!
- וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ?
- וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ,
- וַד' - יִסְלַח לָהּ.
נדרי גרושה ואלמנה עריכה
- וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה?
- כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ.
הבעל עריכה
- וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה? אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה?
- וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ, לֹא הֵנִיא אֹתָהּ?
- וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ, וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם.
- וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ,
- כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם.
- אִישָׁהּ הֲפֵרָם! וַד' יִסְלַח לָהּ...
סיכום נדרי אישה עריכה
- כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ, אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ, וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ!!.
- וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיּוֹם אֶל יוֹם,
- וְהֵקִים אֶת כָּל נְדָרֶיהָ, אוֹ אֶת כָּל אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ - הֵקִים אֹתָם...
- - כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ!
- וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ? וְנָשָׂא אֶת עֲוֹנָהּ..
- אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ד' אֶת מֹשֶׁה,
- בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,
- בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ. {פ}
כתובות פרק ה משנה ב עריכה
הלכה ג' במשנה הארצישראלית
|
כתובות דף נז עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
מתניתין משנתנו. ההלכות המשוננות בפינו - בית הנשיא הלל וצאצאיו, והועלה על הכתב ביוזמת צאצאו רבי יהודה הנשיא
- נותנין לבתולה לנערה בתולה שהיא ברשות אביה שנים עשר חודש משתבעה הבעל - לפרנס את עצמה יוצאת מידי האב.
- וכשם שנותנין לאשה, כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו ועוד לא לשלם לארוסתו לפני הנישואין, במשך שנה.
- - ולאלמנה שלשים יום.
- הגיע זמן ולא נישאו? אוכלות משלו, ואוכלות ובמקרה של זרה (שאינה בת כהן) הארוסה לכהן בתרומה על פי הכתוב בתורה.
- רבי טרפון אומר: נותנין לה הכל תרומה.
- רבי עקיבא אומר: מחצה חולין לצורך תקופת טומאת נידתה ומחצה תרומה.
- היבם אינו מאכיל בתרומה.
- עשתה ששה חדשים בפני הבעל, וששה חדשים בפני היבם,
- ואפילו כולן בפני הבעל חסר יום אחד בפני היבם,
- או - כולן בפני היבם חסר יום אחד בפני הבעל:
- - אינה אוכלת בתרומה.
|
כתובות דף נז עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
- זו משנה ראשונה
- בית דין של אחריהן אמרו:
- אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה.
תלמוד בבלי על כתובות פרק ה משנה ב עריכה
גמרא הלימוד - כלומר: הדיון במשנה (הנקראת בתלמוד הארץ-ישראלי 'הירושלמי': הלכה) בידי הדורות שאחרי חתימת המשנה וחורבן הארץ בעקבות מרד בר-כוכבא
מקור דין שנת הפטור ממזונות לארוסה עריכה
מנא הני מילי?
אמר רב חסדא דאמר קרא: בפגישת אליעזר ולבן (ספר בראשית)
ויאמר אחיה ואמה: תשב הנערה אתנו ימים או עשור?
מאי ימים?
אילימא תרי יומי? משתעי איניש הכי?!
אמרו ליה: תרי יומי? אמר להו: לא. אמרו ליה: עשרה יומי?!
אלא מאי ימים? שנה! דכתיב בפרשת היובל (ספר ויקרא)
ימים תהיה גאולתו.
|
פרשת השליו (בספר במדבר) לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם, וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם. עַד חֹדֶשׁ יָמִים - עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא! ... |
ואימא חדש? דכתיב "...עד חדש ימים"?
אמרי:
דנין ימים סתם - מימים סתם.
ואין דנין ימים סתם - מימים שנאמר בהן חדש.
נישואי קטנה עריכה
עיכוב האב עריכה
אמר רבי זירא: תנא:
קטנה - בין היא ובין אביה יכולין לעכב.
בשלמא איהי - מצי מעכבא.
אלא אביה? אי איהי ניחא לה, אביה מאי נפקא ליה מינה?
- סבר: השתא לא ידעה, למחר - מימרדא ונפקא ואתיא ונפלה עילואי.
קביעת נישואין בעודה קטנה עריכה
אמר רבי אבא בר לוי:
אין פוסקין על הקטנה להשיאה כשהיא קטנה.
אבל פוסקין על הקטנה להשיאה כשהיא גדולה אחרי שתגדל.
פשיטא?
מהו דתימא: ליחוש דלמא מעיילא פחדא מהשתא, וחלשה!
קא משמע לן.
יום אחד אחרי בגרותה עריכה
אמר רב הונא:
בגרה יום אחד ונתקדשה, נותנין לה שלשים יום כאלמנה.
מיתיבי:
בגרה - הרי היא כתבועה.
מאי? לאו כתבועה דבתולה?
לא. כתבועה דאלמנה.
תא שמע:
בוגרת ששהתה שנים עשר חדש -
רבי אליעזר אומר: הואיל וחייב בעלה במזונותיה - יפר את נדריה, אחרת ייענש עליהם.
?!
אימא:
בוגרת וששהתה שנים עשר חודש -
רבי אליעזר אומר: הואיל וּּבְּעָלָהּ - חייב במזונותיה, יפר.
תא שמע:
המארס את הבתולה
בין שתבעה הבעל, והיא מעכבת
ובין שתבעה היא, ובעל מעכב
נותנין לה שנים עשר חדש משעת תביעה,
אבל לא משעת אירוסין.
ובגרה - הרי היא כתבועה.
כיצד? בגרה יום אחד ונתקדשה - נותנין לה שנים עשר חדש.
...ולארוסה - שלשים יום.
תיובתא דרב הונא תיובתא!
מאי "ולארוסה שלשים יום"?
אמר רב פפא: הכי קאמר:
בוגרת שעברו עליה שנים עשר חדש בבגרות, ונתקדשה: נותנין לה שלשים יום כאלמנה.
אכילת תרומה בהגיע זמן עריכה
|
משנתנו: |
{{רן| הגיע זמן ולא נישאו:
עולא: המנעות ארוסה מקדשים - שמא תאכיל עריכה
אמר עולא:
דבר תורה: ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה שנאמר: פרשת אכילת קדשים (ספר ויקרא)
וכהן כי יקנה נפש קנין כספו...
והאי? נמי קנין כספו הוא!
מה טעם אמרו: "אינה אוכלת!" ?
שמא ימזגו לה כוס בבית אביה, ותשקה לְאַחִיהָ וּלְאחוֹתָה.
אי הכי? הגיע זמן ולא נישאו - נמי?!
- התם? דוכתא מייחד לה.
אלא מעתה: לקיט כהן לישראל, לא ליכול בתרומה, דלמא אתו למיכל בהדיה?!
- השתא מדידהו ספו ליה! מדידיה אכלי?
שמואל ב"ר יהודה: המנעות ארוסה מקדשים - חשש סמפון עריכה
|
ביוונית סימפון συμφων פירושו הסכמה. אך לפי כל הפירושים, הכוונה כאן לסוג של מום |
רב שמואל בר רב יהודה אמר:
- משום סימפון.
אי הכי נכנסה לחופה ולא נבעלה נמי?
התם מיבדק בדיק לה, והדר מעייל.
|
כתובות דף נח עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
אלא מעתה עֶבֶד כהן שלקחו מישראל - לא ליכול בתרומה, משום סימפון?!
סימפון - בעבדים ליכא.
דאי דאבראי? - הא קחזי ליה.
ואי דגואי? למלאכה קא בעי, ושבסתר - לא איכפת ליה.
נמצא גנב או קוביוסטוס? - הגיעו! - מאי איכא?! מגיע לו. מה חדש? כל העבדים כאלה, לא?
לסטים מזויין או מוכתב למלכות? - הנהו? קלא אית להו!
סיכום המנעות אכילה עריכה
|
דב פנדה יושב במסעדה. הסועדים מביטים בו ובודקים אם זה אמיתי. לפתע הוא שולף אקדח, יורה במוזג, ויוצא. מגיע בלש המשטרה ומסביר: זה הכל לפי הגדרת המילון. דב פנדה: קבל מסר והלך. השוטרים בודקים בגוגל טרנסלייט ומקבלים: Panda bear - eats shoots and leaves. |
מכדי בין למר עולא ובין למר רב שמואל ב"ר יהודה לא אכלה.
מאי בינייהו?
איכא בינייהו: קבל קיבל עליו הארוס מראש לשאת את אשתו, גם אם יתגלה בה "סמפון", מסר האב את קידושי בתו לשליחים, וכבר אינה בבית, ואין חשש שתאכיל את האח או האחות שלה, והלך האב עם שלוחי הבעל, והוא רואה את שקורה, כך שאין חשש שתאכיל את האח או האחות שלה.
הזנת אשת כהן - תרומה וחולין עריכה
|
רבי טרפון אומר: נותנין לה הכל תרומה. |
רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה וכו':
אמר אביי:
מחלוקת בבת כהן לכהן.
אבל בבת ישראל לכהן? - דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה.
ואמר אביי:
מחלוקת בארוסה,
אבל בנשואה? - דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה.
תניא נמי הכי:
רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה.
ר"ע אומר מחצה חולין ומחצה תרומה.
במה דברים אמורים? בבת כהן לכהן.
אבל בת ישראל לכהן? - דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה.
במה דברים אמורים? בארוסה.
אבל בנשואה? - דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה.
|
נראה שרבי יהודה ורשב"ג מסכימים לדעה של רבי טרפון שחי הרבה לפניהם, ולפיה לבת כהן משלמים הכל בפירות תרומה קדושים. אלא שרשב"ג דורש כמות גדולה פי שניים של פירות תרומה, עבור מחצית החודש כשהיא טמאה. נראה שבסיום הסוגיא התלמוד מסביר את דברי רשב"ג כהקלה שנותנים לה כדי שתצליח למכור בקלות את פירות התרומה לכהנים אחרים, ותקבל תמורתם את החולין המגיע לה, בלי לטרוח הרבה. |
רבי יהודה בן בתירא אומר: נותנין לה שתי ידות של תרומה, ואחת של חולין.
רבי יהודה אומר: נותן לה הכל תרומה, והיא מוכרת ולוקחת בדמים חולין.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מקום שהוזכרה תרומה נותנין לה כפלים בחולין.
מאי בינייהו? או בין רבי יהודה לרבי טרפון, או בין רבי יהודה לרשב"ג, ראו הערה בצד
איכא בינייהו! טירחא רשב"ג מדגיש את הכמות הגדולה של תרומה (פי שניים מערכם) כדי שלא תצטרך לטרוח מדי, ויקל בידה למכרם ולהחליפם בפירות חולין.
אכילת תרומה על ידי יבמה עריכה
|
משנתינו:
היבם אינו מאכיל בתרומה. |
היבם אינו מאכיל בתרומה...
מאי טעמא?
"קנין כספו" אמר רחמנא. והאי? קנין דאחיו הוא!
עשתה ששה חדשים בפני הבעל...
השתא בפני הבעל אמרת "לא.", בפני היבם מיבעיא?
זו ואין צריך לומר זו קתני.
המשנה הראשונה והמשנה החדשה עריכה
|
משנתינו:
...זו משנה ראשונה! |
|
כתובות דף נח עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
זו משנה ראשונה כו':
מאי טעמא?
אמר עולא, ואיתימא רב שמואל בר יהודה: משום סימפון.
הסימפון הבלתי גמורה עריכה
בשלמא לעולא: קמייתא - שמא ימזגו לה כוס בבית אביה, ובתרייתא - משום סימפון.
אלא לרב שמואל בר יהודה: קמייתא - משום סימפון, ובתרייתא - משום סימפון?
מאי בינייהו בין משנה ראשונה לבית דין של אחריהן?!
איכא בינייהו: בדיקת חוץ.
מר סבר אנשי משנה ראשונה: בדיקת חוץ שמה בדיקה
ומר בית דין של אחריהן סבר: בדיקת חוץ לא שמה בדיקה.