מסכת יומא פרק שביעי משנה א תלמוד בבלי במהדורה המעומדת ומבוארת
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פרק ז משנה א
עריכה|
יומא דף סח עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
אלו הן משניות א וגם ב לפי ה"הלכה" הארצישראלית (כתב יד קופמן) מתניתין משנתנו. ההלכות המשוננות בפינו - בית הנשיא הלל וצאצאיו, והועלה על הכתב ביוזמת צאצאו רבי יהודה הנשיא
משנה א - לפי החלוקה הארצישראלית
עריכה- בא לו כהן גדול לקרות?
- אם רצה לקרות בבגדי בוץ? - קורא.
- ואם לא? - קורא באצטלית לבן משלו.
|
להשלים מקורות מקראיים |
- חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת,
- וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול,
- וכהן גדול עומד ומקבל, וקורא אחרי מות ואך בעשור.
- וגולל ספר תורה,
- ומניחו בחיקו, ואומר:
- יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן!
- ובעשור שבחמש הפקודים - קורא על פה,
- ומברך עליה שמונה ברכות:
- על התורה, ועל העבודה, ועל ההודאה,
- ועל מחילת העון, ועל המקדש בפני עצמו תוספת התלמוד הבבלי,
- ועל ישראל בפני עצמן תוספת התלמוד הבבלי, ועל ירושלים בפני עצמה תוספת התלמוד הבבלי,
- ועל הכהנים בפני עצמן תוספת התלמוד הבבלי, ועל שאר התפילה.
משנה ב לפי החלוקה הארצישראלית
עריכה- הרואה כהן גדול כשהוא קורא - אינו רואה פר ושעיר הנשרפים.
- והרואה פר ושעיר הנשרפים - אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא.
- ולא מפני שאינו רשאי, אלא שהיתה דרך רחוקה,
- ומלאכת שניהן שוה כאחת:
תלמוד בבלי על פרק ז משנה א
עריכהגמרא הלימוד - כלומר: הדיון במשנה (הנקראת בתלמוד הארץ-ישראלי 'הירושלמי': הלכה) בידי הדורות שאחרי חתימת המשנה וחורבן הארץ בעקבות מרד בר-כוכבא
קריאת התורה כעבודת בית המקדש
עריכהמדקתני באצטלית טלית לבן משלו - מכלל דקריאה לאו עבודה היא
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
יומא דף סט עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
יומא דף סט עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
...אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד ...
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
וקורא אחרי מות ואך בעשור - איסור דילוגים
עריכהוקורא אחרי מות ואך בעשור.
ורמינהי?!
מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה!
לא קשיא! כאן בכדי שיפסיק התורגמן, כאן בכדי שלא יפסיק התורגמן.
- והא עלה קתני:
מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה!
ועד כמה מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן.
הא בתורה - כלל כלל לא?
אמר אביי: לא קשיא. כאן בענין בכתב היד האיטלקי: בעניין אחד, כאן בשני ענינין עניינין.
|
יומא דף ע עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
- והתניא:
מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינין. ?
כאן וכאן - בכדי שלא יפסיק התורגמן.
ואין מדלגין לפי כתב היד האיטלקי: ותניא אידך אין מדלגין מנביא לנביא.
ובנביא של שנים עשר מדלגין, ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו.
וגולל ספר תורה וכו'
עריכהוכל כך למה?
כדי שלא להוציא לעז לפי כתב היד האיטלקי: שלא להוציא על ספר תורה על ספר תורה.
ובעשור של חומש הפקודים קורא על פה
עריכה|
הנוסח בגניזה האיטלקית: |
ובעשור של חומש הפקודים לפי כתב היד האיטלקי: שבחומש הפיקודים קורא על פה:
- אמאי?! נגלול ונקרי? לפי כתב היד האיטלקי: וליברכיה לספר תורה וליקרי?
אמר רב הונא בריה דרב יהושע בכת"י האיטלקי: בר יהוד:
אמר רב ששת חסר מכת"י האיטלקי:
לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור מפני כבוד ציבור.
- ונייתי אחרינא ונקרי כ"י האיטלקי: וליתי ספר תורה אחרינא וליקרי??
רב הונא בר יהודה אמר כ"י האיטלקי: רב הונא אמר: משום פגמו של ראשון.
וריש לקיש אמר כ"י האיטלקי: ר' שמעון...: משום ברכה כ"י האיטלקי: לפי שאין מברכין שאינה צריכה.
- ומי חיישינן כ"י האיטלקי:חיישינן לה לפגמא? והאמר ר' יצחק נפחא:
ראש חודש טבת שחל להיות בשבת,
מביאין שלש תורות.
וקורין אחת בענינו של יום, ואחת של ראש חודש (טבת), ואחת של חנוכה. ?
תלתא גברי בתלתא ספרי ליכא פגמא.
חד גברא בתרי ספרי איכא פגמא:
ומברך עליה שמונה ברכות
עריכהתנו רבנן:
על התורה - כדרך שמברכים בבית הכנסת.
על העבודה ועל ההודאה ועל מחילת העון - כתיקנה.
ועל המקדש - בפני עצמו, ועל הכהנים - בפני עצמן,
ועל ישראל - בפני עצמן, ועל שאר תפלה.
תנו רבנן:
ושאר התפלה - רנה תחינה בקשה מלפניך על עמך ישראל שצריכין להושע.
וחותם - בשומע תפלה.
ואח"כ, כל אחד ואחד מביא ספר תורה מביתו, וקורא בו,
כדי להראות חזותו לרבים.
הרואה כהן גדול
עריכההרואה כהן גדול כו' הרואה כהן גדול כשהוא קורא - אינו רואה פר ושעיר הנשרפים - לא מפני שאינו רשאי.
פשיטא?!
מהו דתימא כדריש לקיש... דאמר ריש לקיש:
אין מעבירין על המצות.
ומאי מצוה? (משלי יד) ברב עם הדרת מלך.
קמ"ל: