ביאור:מעומד/חזל/משנה/פאה/פרק ב
משנה פאה פרק שני
מהדורה מעומדת הכוללת השוואת מקורות קדומים על פי כתב היד הארצישראלי מאוסף קאופמן
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פאה פרק ב משנה א עריכה
להשלים כאן: טבלה התורת כהנים
וְאֵלּוּ מַפְסִיקִין לַפֵּאָה: הַנַּחַל, וְהַשְּׁלוּלִית, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד, וְדֶרֶךְ הָרַבִּים, וּשְׁבִיל הָרַבִּים, וּשְׁבִיל הַיָּחִיד, וְהַקָּבוּעַ בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, הַבּוּר, וְהַנִּיר, וְזֶרַע אַחֵר. הַקּוֹצֵר לַשַּׁחַת מַפְסִיק. דִּבְרֵי רֶבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוּ מַפְסִיק, אֶלָּא אִם כֵּן חָרַשׁ.
פאה פרק ב משנה ב עריכה
- אַמַּת הַמַּיִם שֶׁאֵינָהּ יְכוּלָה לְהִקָּצֵר כְּאַחַת,
- רֶבִּי יְהוּדָה <יודה> אוֹמֵר: מַפְסֶקֶת.
- וְכָל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן העתקה מתוך נבואת הישועה של ישעיהו:
- אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַבָּקָר יָכוֹל לַעֲבוֹר בְּכֵלָיו,
- הוּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל.
פאה פרק ב משנה ג עריכה
הַכֹּל מַפְסִיק לִזְרָעִים, וְאֵינוּ מַפְסִיק לָאִילָן אֶלָּא גָדֵר. אִם הָיָה שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ, אֵינוּ מַפְסִיק, אֶלָּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל.
פאה פרק ב משנה ד עריכה
וְלֶחָרוּבִין כָּל הָרוֹאִים זֶה אֶת זֶה. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: נוֹהֲגִין הָיוּ בֵית אַבָּא, נוֹתְנִין פֵּאָה אַחַת לַזֵּיתִים שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל הָרוּחַ, וְלֶחָרוּבִים כָּל הָרוֹאִים זֶה אֶת זֶה; רֶבִּי אֶלְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אַף לֶחָרוּבִין שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל הָעִיר.
פאה פרק ב משנה ה עריכה
הַזּוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ מִין אֶחָד?
- אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שְׁתֵּי גֳרָנוֹת,
- נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת.
זְרָעָהּ שְׁנֵי מִינִים?
- אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה גֹרֶן אַחַת,
- נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵאוֹת.
הַזּוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ שְׁנֵי מִינֵי חִטִּים,
- אִם עֲשָׂאָן גֹּרֶן אַחַת, נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת;
- שְׁתֵּי גֳרָנוֹת, נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵאוֹת.
פאה פרק ב משנה ו עריכה
יתכן שאין כאן את החלוקה למשנה נפרדת ויש לבדוק בנוסח כתבי היד במהדורה של ליברמן
מַעֲשֶׂה שֶׁזָּרַע רֶבִּי שִׁמְעוֹן אִישׁ הַמִּצְפָּה לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל,
וְעָלוּ לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְשָׁאָלוּ.
אָמַר נַחוּם הַלִּבְלָר:
מְקֻבָּל אֲנִי מֵרֶבִּי מְיָשָׁא, שֶׁקִּבֵּל מֵאַבָּא,
שֶׁקִּבֵּל מִן הַזּוֹגוֹת, שֶׁקִּבְּלוּ מִן הַנְּבִיאִים,
הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי:
הַזּוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ שְׁנֵי מִינֵי חִטִּים:
אִם עֲשָׂאָן גֹּרֶן אַחַת? נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת.
שְׁתֵּי גֳרָנוֹת? נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵאוֹת.
פאה פרק ב משנה ז עריכה
ראו שחזור המדרש בספרא (הנקרא גם תורת כהנים) לפרשת משפטים הדורש את הפסוק ומביא את משנתנו.
ובהמשך מביא את המשנה הראשונה במסכת.
המקרא (פרשת קדושים) עריכה
ראו פרשת קדושים במהדורה המעומדת
- וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם:
- לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.
- וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט.
- - לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אני י"י Lהיכם...
השוואת המקורות הקדומים של משנתנו על הגויים עריכה
שָׂדֶה שֶׁקְּצָרוּהָ גוֹיִם, קְצָרוּהָ לֶסְטִים, קִרְסְמוּהָ נְמָלִים,
שִׁבְּרַתָּהּ הָרוּחַ אוֹ בְהֵמָה,
פְּטוּרָה.
קָצַר חֶצְיָהּ וְקָצְרוּ לֶסְטִים חֶצְיָהּ,
פְּטוּרָה, שֶׁחוֹבַת קָצִיר בַּקָּמָה.
| משנה (קאופמן) פאה | ספרא (תורת כהנים) | תוספתא | מקרא | |
|---|---|---|---|---|
| פאה ב | פרשת קדושים (ג) ז | טקסט התא | טקסט התא | |
| 1. שָׂדֶה שֶׁקְּצָרוּהָ גוֹיִם, | ראו להלן שורה 3 | |||
| 2. קְצָרוּהָ לֶסְטִים, קִרְסְמוּהָ נְמָלִים, שִׁבְּרַתָּהּ הָרוּחַ אוֹ בְהֵמָה |
ובקצרכם - פרט לשקצרוהו הלסטים, קירסמוה נמלים, שברתה הרוח או בהמה. |
טקסט התא | טקסט התא | |
| 3. (הובא בשורה 1. שָׂדֶה שֶׁקְּצָרוּהָ גוֹיִם, ) | ובקצרכם - פרט לשקצרוה גויים. מיכן אמרו: נכרי שקצר שדהו ואחר כך נתגייר |
(הלכה ח) נכרי [שמסר] קמתו לישראל ליקצר - חייב בפאה. ישראל [שמסר] קמתו לנכרי - פטור מן הפאה. |
טקסט התא | |
| 4. - פְּטוּרָה! | - פטור מן הלקט והשכחה והפאה.
ור' יהודה מחייב בשכחה את הנכרי |
טקסט התא | טקסט התא | |
| 5. קָצַר חֶצְיָהּ וְקָצְרוּ לֶסְטִים חֶצְיָהּ,
פְּטוּרָה! |
טקסט המדרש | (פרק ב הלכות ט, י) ישראל ונכרי שהיו שותפין בקמה - |
טקסט התא | |
| 6. | אין לי אלא קוצר. תולש מנין? תלמוד לומר "לקצור". קוטף מנין? תלמוד לומר "בקצרך". |
|||
| 7. | אין לי אלא תבואה. |
קטניות מנין? תלמוד לומר "ארצכם". אילנות מנין? תלמוד לומר "שדך". |
טקסט התא | טקסט התא |
| 8. | [יכול הירק והקשואים והדלועים והאבטיחים והמלפפנות - הכל בכלל? תלמוד לומר "קציר". |
טקסט התא | טקסט התא |
פאה ב (משנה ח) עריכה
קָצְרוּ לֶסְטִים חֶצְיָהּ וְקָצַר הוּא חֶצְיָהּ - נוֹתֵן פֵּאָה מִמָּה שֶׁקָּצַר.
קָצַר חֶצְיָהּ וּמָכַר חֶצְיָהּ - הַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל.
קָצַר חֶצְיָהּ וְהִקְדִּישׁ חֶצְיָהּ - הַפּוֹדֶה מִיַּד הַגִּזְבָּר, הוּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל.