ביאור:מוסר אביך ד א
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ישנה מצוה לעשות חשבון נפש. המשמעות של חשבון נפש היא, שהאדם יחשוב בשכלו על כל הנושאים הקשורים לנפשו - על מידות הנפש שלו, על עבודת ה' שלו, עד כמה הוא ממלא את חובותיו כלפי ה', וכו'.
יש להדגיש: הכוונה למחשבה שכלית, ולא דמיונית. וכמו בכל תחום בחיים, כדי לחשוב בהגיון ולהגיע למסקנות נכונות - חייבים קודם ללמוד ולהבין היטב את כל הנושאים הקשורים לתחום זה. מי שינסה לעשות חשבון נפש מבלי שלמד היטב לפני כן - נפשו עלולה להיחלש.
בפרט יש לציין טעות אחת נפוצה, והיא הבלבול בין חשבון נפש לבין חולשה נפשית.
אמנם, חשבון נפש מטבעו גורם לאדם לגלות עד כמה הוא רחוק מרצון ה', והדבר מעורר בו חולשה נפשית, בושה ועצבות; אולם, חולשה זו היא רק תופעה זמנית - היא אמורה לעורר את האדם להחזיק בדרך הטובה והישרה, ובסופו של דבר להתחזק ולשמוח יותר.
אולם, אותם אנשים שמנסים לעשות חשבון נפש מבלי שלמדו קודם לכן, עלולים לחשוב שהחולשה הנפשית והעצבות הם-הם חשבון הנפש, והם מסתפקים בלהיות עצובים וקודרים, במקום להרבות בעבודת ה' ובלימוד חכמה.
לכן ראוי לשנן וללמוד ולעיין בעקרונות יראת ה', על-פי דברי חז"ל והשכל הישר שה' נתן לנו, כמו בכל חוקי התורה שאנחנו לומדים בעזרת השכל הישר. אמנם אין לסמוך רק על השכל בעניינים עמוקים אלה, אולם כשנשענים על דברי חז"ל וחוקרים אותם לעומק, אפשר להשיג עוד הרבה בעזרת השכל.