ביאור:מ"ג שמות כג כז
אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָעריכה
ואמר כי כאשר יעשה עמהם אות לטובה כן יעשה בשונאיהם לרעה, שיתן להם לב רגז ומחדרים אימה.
את אימתי. חתת אלהים על בעלי מלחמתך:
את אימתי. הוא פחד בנשמה. והנה תבוא לגוף חולשה מיד. וזה ונתתי את כל אויביך אליך עורף. שיתנו לך את ערפם. והטעם שיברחו מפניך בראותך אותם:
את אימתי. מדת הדין כלשון (שמות טו) תפל עליהם אימתה ופחד,
וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶםעריכה
והמותי. כמו והממתי ותרגומו ואשגש. וכן כל תיבה שפועל שלה בכפל אות אחרונה כשתהפוך לדבר בלשון פעלתי יש מקומות שנוטל אות הכפולה ומדגיש את האות ונוקדו במלאפו"ם כגון והמותי מגזרת (ישעיה כח) והמם גלגל עגלתו. וסבותי מגזרת (ש"א ז) וסבב בית אל. דלותי מגזרת (ישעיה יט) דללו וחרבו. (שם מט) על כפים חקותיך מגזרת (שופטים ה) חקקי לב. (ש"א יב) את מי רצותי מגזרת (איוב כ) רצץ עזב דלים. והמתרגם והמותי ואקטל טועה הוא שאילו מגזרת מיתה היתה אין ה"א שלה בפת"ח ולא מ"ם שלה מודגשת ולא נקודה מלאפו"ם. אלא והמתי (בצירי) כגון (במדבר יד) והמתה את העם הזה והתי"ו מודגשת לפי שתבא במקום ב' תוי"ן. האחת נשרשת לפי שאין מיתה בלא תי"ו. והאחרת משמשת כמו אמרתי חטאתי עשיתי. וכן ונתתי התי"ו מודגשת שהיא באה במקום שתים לפי שהיה צריך שלשה תוי"ן שתים ליסוד כמו (יהושע י) ביום תת ה'. (קהלת ג) מתת אלהים היא. והשלישית לשמוש:
והמתי. והמתי מהומת קולי, כדכתיב וירעם ה' בקול גדול על פלשתים ויהומם. וכן בדק ויהום. כמו מן סבב סבותי אבל לשון מיתה יאמר והמתי כמו והמתת ושתי כמו ושתתי. וכן כרתי ברית כמו כרתתי:
והמתי. כמו שהיה הענין במצרים "אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם" (לעיל יד, כה).
וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף:עריכה
עורף. שינוסו מלפניך ויהפכו לך ערפם:
את אימתי. הוא פחד בנשמה. והנה תבוא לגוף חולשה מיד. וזה ונתתי את כל אויביך אליך עורף. שיתנו לך את ערפם. והטעם שיברחו מפניך בראותך אותם:
ונתתי את כל איביך אליך ערף. מפני האימה והמהומה שיעד באמרו "את אימתי אשלח לפניך".
את אימתי וגו'. הגם שאמר למעלה (פסוק כ"ג) והכחדתיו כאן גילה כי בתחלה לא לכל יכחיד אלא עד שיפרה יוסיף ה' להום את העם הצריך ישראל לארצו וכן על זה הדרך יהיו כובשים והולכים וכמו שגילה לבסוף באומרו לא אגרשנו וגו' עד אשר תפרה ותנחל הכל: