ביאור:מ"ג שמות כב יב
אִם טָרֹף יִטָּרֵף עריכה
אם טרף יטרף. ע"י חיה רעה:
אם. על זה קבל שכרו:
יְבִאֵהוּ עֵד עריכה
יבאהו עד. יביא עדים שנטרפה באונס ופטור:
אם טרף יטרף. על ידי חיה רעה. יביאהו עד. יביא עדים שנטרפה באונס ופטור. זה לשון רש"י. ויש לתמוה, למה הצריך הכתוב בכאן עדים, ולמעלה אמר שבועת ה' תהיה בין שניהם, והדין בהם שוה הוא, שאם יש לו עדים יפטר במת ונשבר ונשבה וכן בנטרף, ואם אין לו עדים נשבע על כלן ואינו משלם. ושמא כי דבר הכתוב בהווה שהשור כשימות באבוס בעליו או יעלה לצוק ונשבר אין רואה בו, וכן הנשבה בליסטים מזויין שבא עליו ונטלו מן העדר והלך לו, אבל האריה והדוב כאשר יטרוף יקרא עליו מלא רועים, ולכן יאמר שיביא אותם לב"ד ויפטר: או שנפרש שבא הכתוב ללמד על דינו של איסי בן יהודה שאומר (ב"מ פג.) אין רואה (לעיל פסוק ט) פטור, הא יש רואה יביא עדים ויפטר, ופירושו, שאם אירע האונס במקום שהאנשים מצויין שם כל היום אין סומכין על שבועתו וצריך להביא העדים. ודרך הטרפה שתהיה כן כאשר אמרנו, ולכן הצריך בה הכתוב שיביא העדים. ור"א אמר יביאהו עד, שיביא קצת הנטרף, שתי כרעים או בדל אוזן, להיות לו לעד. וכן ראיתי במכילתא דרבי שמעון בן יוחאי אבא שאול אומר יביא עדידה, שנאמר (עמוס ג יב) כה אמר ה' כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעים וגו':
יביאהו עד. קצת מאברי הטריפה לעדות כדכתיב כאשר יציל הרועה מפי הארי שני כרעים או בדל אוזן:
יבאהו עד. יביא קצת הנטרף להיות לו לעד. על דרך שכתוב כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן:
יביאהו עד. כבר אמרו: כל מקום שנאמר "עד" הרי כאן שנים (סוטה ב, א). אמר אם כן: אם טרף יטרף. על ידי חיה רעה, שסתמה יש רואה, 'כי יקרא עליו מלא רעים' (ע"פ ישעיה לא, ד), הנה אז יביא את הנטרף, ואיזה זוג עדים שיעידו שזו היא שנטרפה באנס. הטרפה. באנס.
הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם: עריכה
הטרפה לא ישלם. אינו אומר טרפה לא ישלם אלא הטרפה יש טרפה שהוא משלם ויש טרפה שאינו משלם. טרפת חתול ושועל ונמיה משלם. טרפת זאב ארי ודוב ונחש אינו משלם ומי לחשך לדון כן שהרי כתיב ומת או נשבר או נשבה מה מיתה שאין יכול להציל אף שבר ושביה שאין יכול להציל:
לא ישלם. אבל אכלוה חיות מחסרון שמירה, ישלם, כאמרם זכרונם לברכה: זאב אחד אינו אנס.. שני כלבים אינו אנס (בבא מציעא צג, ב במשנה), ואין צריך לומר חתול ונמיה ודומיהם שיכול להציל.