ביאור:מ"ג ויקרא כה יט
וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע עריכה
ונתנה הארץ פריה. פירוש פרי הקצוב בכחה לעשות, שהגם שנראה פרי הארץ לא נשער כי זה הוא כח הארץ ולא יותר, שהלא תמצא (כתובות קי"ב.) שגער החכם בארץ ועצרה כחה ולא נתנה פירותיה אחר כך כסדר הראשון, והרואה פירותיה אחר גערתו לא קודם יחשוב כי הוא זה כחה:
ואכלתם לשבע. אף בתוך המעים תהא בו ברכה:
ואכלתם לשובע. אולי כי לצד שאמר ונתנה הארץ פריה שהוא בגבול האחרון בשומן הפירות, וטעם הפירות, לצד זה אין אדם יכול לאכול מהם כדי שביעה, וזה הוא מדברים הנרגשים כפי הטבע, לזה הבטיחם ה' כי יהיו הפירות באופן שיאכלו מהם לשובע:
ואכלתם לשובע. שיהיו הפירות רבי המזון, כענין שהיה בעומר שהיה מספיק לגדול כמו לקטן, כאמרם ז"ל: אוכל קמעא ומתברך במעיו (תורת כהנים בחוקותי כו, ה), ויספיקו פרות הששית גם לשביעית.
וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ: עריכה
ונתנה הארץ וגו' וישבתם לבטח עליה. שלא תדאגו משנת בצורת:
[מובא בפירושו לפסוק י"ח] ואמר "וישבתם על הארץ לבטח", שבעון שמיטה ויובל ישראל גולים (אבותה ט). וחזר ואמר (בפסוק הבא) ונתנה הארץ פריה וגו' וישבתם לבטח עליה", שלא תצטרכו לצאת ממנה בשביעית לגור בארץ אחרת מפני חוסר לחם:
וישבתם לבטח וגו'. והגם שכבר אמר בפסוק שלפני זה וישבתם על הארץ לבטח חזר לומר כן, להבטיח שלא יסובב הפלגת שבח הפירות לבא עליהם שודד, ולזה דקדק לומר בפסוק ראשון וישבתם על הארץ לומר שהבטחה זו היא על חימוד הארץ, והבטחה שניה על חימוד פירותיה, ובזה נמצאו בטוחים על הארץ ועל פירותיה:
וישבתם לבטח עליה. ולא תשאו חרפת רעב בגוים, שלא תצטרכו ללכת בארצותם לקנות התבואה.