ביאור:מ"ג ויקרא ח כב
וַיַּקְרֵב אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי אֵיל הַמִּלֻּאִים וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל: עריכה
איל המלואים. איל השלמים, שמלואים לשון שלמים, שממלאים ומשלימים את הכהנים בכהונתם:
ויקרב את האיל השני איל המלואים. כבר פירשתי (שמות כח מא) כי ענין המלואים שתהיה להם יד שלמה לעבוד את עבודת ה', ויאמר כן במזבח עצמו והעובדים: והנה כל הקרבנות האלו באים למלא את ידם, כדכתיב (שם כט א) וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילים שנים תמימים, אבל נקרא האיל השני איל המלואים, בעבור שהוא סוף הקרבנות הללו ובו תמלא ידם וכהנו לפניו ית', לפרש כי כלם מעכבין בענין: ויתכן כי החטאת לכפר על המזבח ולקדשו, כי כן כתיב (לעיל פסוק טו), והעולה להרצאה על הכהנים ככפרת כל עולת נדבה, והשלמים תודה לשם שנתן להם בביתו ובחומותיו יד ושם. והנה השלמים לבדם באים על מלוי הידים, ולכך יקראו מלואים. ויאמר "מלואים" ולא מלוי, בעבור כי החלבים והשוק גם תרומת הלחם הכל קרב:
ויקרב את האיל השני איל המלואים ויסמכו אהרן ובניו. ובכתוב הראשון וסמך אהרן ובניו והנה אין הפרש בין וסמך אהרן ובניו ובין ויסמכו אהרן ובניו כי מדקדק גדול טעה שאמר כי טעם וסמך הוא לבדו ואחר כן בניו וסמכו כלם יחד: