ביאור:מ"ג ויקרא ח טו
וַיִּשְׁחָט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּתֵּן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב בְּאֶצְבָּעוֹ וַיְחַטֵּא אֶת הַמִּזְבֵּחַעריכה
ויחטא את המזבח. חטאו וטהרו מזרות ליכנס לקדושה:
ויחטא. כבר פירשתיו:
וְאֶת הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ וַיְקַדְּשֵׁהוּ לְכַפֵּר עָלָיו:עריכה
ויקדשהו. בעבודה זו: לכפר עליו. מעתה כל הכפרות:
ויחטא את המזבח. חטאו וטהרו מזרות ליכנס בקדושה. "ויקדשהו", בעבודה זו. "לכפר עליו" מעתה כל הכפרות, לשון רש"י. ואם כן, הכתוב יספר כי בזה נתקדש וראוי לכפר עליו מכאן ואילך. וזה כענין שנאמר ביחזקאל (מג כו כז) שבעת ימים יכפרו את המזבח וטהרו אתו ומלאו את ידיו, ויכלו את הימים והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים על המזבח את עולותיכם ואת שלמיכם ורציתי אתכם נאם ה'. וילמד בכאן כי בדם נעשה זה, ואין הקטרת האמורים מעכבת בחנוך המזבח, שכן לדורות אינה מעכבת בכפרה: אבל בתוספתא של פרשת מלואים (תורת כהנים צו מלואים טו) ראיתי, כפרה זו איני יודע מה היא, מנין אתה אומר שלא היתה כפרה זו אלא שאמר משה, בשעה שיצא הכרוז להתנדב במקדש דחקו ישראל איש ואשה והביאו שלא בטובתן, תהא כפרה זו שלא יתנדבו דבר גזול למקדש, וכן הוא אומר (ישעיה סא ח) כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה. וכבר הזכיר רש"י גם זה בפרשת ואתה תצוה (שמות כט לו):
ויקדשהו. לכפר עליו כל העונות: