ביאור:מ"ג ויקרא ח יא

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

ויקרא ח · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ לְקַדְּשָׁם:

היכן ציווה ה' על ההזאות הללו? מה פעולת ההזאה מבטאת?

רש"י

ויז ממנו על המזבח. לא ידעתי היכן נצטוה בהזאות הללו:

רמב"ן

ויז ממנו על המזבח. כתב רש"י, ולא ידעתי היכן נצטווה בהזאות הללו. ואפשר כי מה שאמר במזבח (שם פסוק י) וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים, שיוסיף עליו הקדוש הזה בהזאות, ואינו במשיחה בלבד, כי "והיה המזבח קדש קדשים", שיוסיף אליו קדוש יותר משאר הנמשחים במשכן וכל כליו, ועשה לו קידוש כקידוש אשר נצטוה לעשות במקריבים, שאמר (שם כט כא) והזית על אהרן ועל בגדיו, כי אין המזבח שהוא כלי לקרבנות פחות מכלי המקריבים, וקל וחומר הדבר: וכן נאמר ביום הכפורים (להלן טז יט), והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל, שכל קדוש המזבח בהזאות, וכל שכן בתחילה שצריך קדוש מטומאה וזרות: