ביאור:מ"ג דברים יט א
כִּי יַכְרִית יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת אַרְצָםעריכה
[מובא בפירושו לפרק י"ב פסוק כ'] כי ירחיב ה' אלהיך את גבלך. אין טעם הרחבה זאת כאותה שיאמר (להלן יט ח ט) ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך וגו' ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה, שאם כן לא היה בשר תאוה מותר בבואם לארץ. אבל שם (להלן יט א) נאמר כי יכרית ה' אלהיך את הגוים אשר ה' אלהיך נותן לך את ארצם, והם שבעה הגוים שיזכיר בכל מקום, ואז נבדיל שלש ערים, וכן עשה יהושע (יהושע כ), ואח"כ אמר כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר נשבע לאבותיך, וזה ירמוז לעשרה עממין שנתנו לאברהם. אבל כאן אמר "כאשר דבר לך", והם הגוים האלה אשר ה' אלהיך נותן לך את ארצם, כי מיד לאחר שכבשו וחלקו הותר להם בשר תאוה:
[מובא בפירושו לפרק י"ח פסוק כ"ב] ואחר שהשלים לבאר דברי המעוננים שהיו בארץ והיא דרך ע"ג הזהיר שלא ישפך דם נקי בארץ והטעם שתהיה הארץ טהורה מתועבת המעוננים גם לא תהיה טמאה בדם נקי:
[מובא בפירושו לפסוק ב'] שלש ערים תבדיל. אחר שבאר ענין השופטים והמלך והכהנים והנביאים, ספר המצות המטלות על השופטים, והם הבדלת ערי מקלט (א-יג), וגבולות הארץ (יד), וחקירת העדים וקבלתם טו- כא), והמצות המטלות על המלכים, והם "כי תצא למלחמה" (כ, א-ט, "כי תקרב אל עיר" (שם י-יח), ו"כי תצר" (שם יט-כ), והמטל על הכהנים והשופטים יחדו, והם עניני עגלה ערופה (כא, א-ט).
וִירִשְׁתָּם וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם:עריכה
כי יכרית ה' אלהיך את הגוים וגו' שלוש ערים תבדיל לך. גם זו מצוה מבוארת שכבר צוה בה (שמות כא יג), ועתה הוסיף לבאר משפטיה. כי אמר וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם ללמד שלא נתחייבו בה אלא לאחר ירושה וישיבה, וכן עשה יהושע: