ביאור:מ"ג דברים יד ט
אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם
עריכהוסמך מבשרם לא תאכלו לאת זה תאכלו מכל אשר במים. כלומר אע"פ שאסרתי לאכול מבשרם, אשר מהם במים תאכלו, דחמרא דימא שרי. ד"א לא תאכלו את זה תאכלו. לומר שקרבי דגים אין לוקחים אלא מן המומחה דקרי ביה לא תאכלו אלא אם כן יאמר זה הוא שלקחתי מפלוני ציד וכשר הוא: ובנבלתם לא תגעו. וסמיך ליה את זה תאכלו. לומר שיש נבלה שתאכל ממנה כגון נבלה מוסרחת שאינה ראויה לגר: תאכלו. וסמיך וכל אשר אין לו. להתיר דג טהור שנמצא בתוך דג טמא:
כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת תֹּאכֵלוּ:
עריכהסנפיר וקשקשת. פירשתיו:
תאכלו. וסמיך וכל אשר אין לו. להתיר דג טהור שנמצא בתוך דג טמא:
כל אשר לו סנפיר וקשקשת. תימא לי דגים למה נשנו דבשלמא בהמה מפרש בחולין דנשנית מפני השסועה ובעופות מפני הראה דגים למה נשנו יותר מחגבים וצ"ע. ועוד תימה לי קרא שלישי לדגים דכתיב בפרשת שמיני כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת שקץ הוא למה לי וצ"ע. בתוספות דחולין: