ביאור:מ"ג דברים יד ה
אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר: עריכה
איל וצבי ויחמור. למדנו שהחיה בכלל בהמה (חולין סג)
[מובא בפירושו לפסוק ד'] שור שה כשבים ושה עזים. שלשה הן ממין הצאן, איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר הן שבעה, והרי לך עשר בהמות שנתנה לנו תורה למאכלנו, ולמאכלו של מזבח לא הוכשרו אלא השלשה שהם ממין הצאן, וכל חיה פסולה לגבי מזבח.
ולמדנו שהבהמה וחיה טמאה מרובה מן הטהורה שבכל מקום פורט את המועט:
[מובא בפירושו לפסוק ז'] ומה שפרט בעופות הטמאים, לפי שגלוי וידוע לפניו שהעופות טהורים מרובים מן הטמאים, לכך כתב את הטמאין ופרט את המועט, מכאן אמרו לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה. ונקרא שלך על שם ששולה דגים מן הים, ודוכיפת הודו כפות, על שם שכרבלתו כפולה, והוא תרנגול הבר:
ואקו. מתורגם יעלא (איוב לט) יעלי סלע הוא אשטנבו"ק (שטיינבאק): ותאו. תורבלא תור היער באל"א יער בלשון ארמי:
איל וצבי. ידועים והחמשה האחרים צריכים לקבלה:
[מובא בפירושו לפסוק ד'] ושבע חיות טהורות אלו לשונם יוכיח, איל וצבי (שיר ב) בצבאות או באילות השדה, ויחמור (חבקוק ג) חמר מים רבים, ואקו (ישעיה ח) וקויתי לו, ודישון (ויקרא כו) והשיג לכם דיש, ותאו (במדבר לד) והתאויתם לכם, וזמר (תהלים סו) זמרו כבוד שמו, ואקו הוא יעל כמו (איוב לט) יעלי סלע, וכן תרגומו יעלא, ותאו שור היער ותרגום תורבלא, ובלא הוא יער בלשון תלמוד: